שלום ! לפני כ3 שנים, היתה לי תקופה לא כל כך טובה, ועזר לי מאוד באותה תקופה לדבר עם בחור מהסניף בגילי. דברנו על החיים, משמעותם גם כשלא עושים עד הסוף. היו תקופות שהרגשתי חסרת תועלת , לא קריטית, והשאלות מול עצמי היו מאוד נוקבות. לעמוד מולן לבד היה בלתי נסבל. בירורים קשים עם עצמי, עם ה' , על המשימות, על השליחות, על ערך החיים בעצמם כחיים עוד לפני הכמות וההספקים. מה קורה כשלא הכל מושלם, וכשמגלים עוד ועוד מה שצריך לתקן ולשפר. ואין לזה סוף, איך עומדים מול זה חזקים.. ולא מעט נשברתי אז.מולו הצלחתי להעלות את השאלות, היה מותר לכעוס ולהתעצבן ולהיות חלשים. ואמיתיים. הוא היה המקום הזה שאפשר לשאול, וזה בסדר. מצליח בעין טובה לראות אותי "גדולה" , ולא מלאת חסרונות ונכשלת. אלא מה היופי כאן. ואיזה מעלה איפה שאני נמצאת. על אמת, לא בכאילו..המקום שלא נבהל מהמקומות היותר חלשים שלי, אלא מוצא בהם טוב, ומצליח לעודד בצורה אמיתית שיוצאים מזה גדולים, אבל מצד שני, לא רק סיסמאתי. מקשיב מאוד, מקום שלא מצאתי בהרבה סביבי. לצערי. אולי לא הייתי מסתבכת ככה. חשוב לציין שזה היה קשר חד צדדי. כלומר, אני הייתי מדברת , והוא היה עונה. זה הסדר. מעולם לא פנה אליי , צדיק שרצה לעזור לי, חשב שזה עוזר, וזה אכן עזר. הוא לא מהאלה שסתם ידבר עם בנות.אבל מאז זה הבחור לא עוזב לי את הראש. כלומר, זה כבר כמה שנים, שזה מדי פעם כשאני נדחקת לפינה, או שאני בתקופה לא משהו, אני יוצרת קשר איתו. בורחת למקום המוכר והידוע.דרכנו נפרדו מאז פיזית, אבל מדי פעם זה עולה, ואני רוצה להתחתן בע"ה וכל פעם הוא מופיע לי מול העיניים, ואף אחד לא דומה לו. ולא נותן לי להתקדם בהשתדלות האנושית.. הוא כמובן לא בעניין לצאת עדיין, שאלתי בשביל "מישהי" אבל זה לא מספיק לי. אני רוצה לקבל "לא" עליי. שאיתי הוא לא יצא.ולהגיד לו - תגיד, רוצה לצאת איתי, זה לא אפשרי.. אין סיכוי שעושה את זה. כי אז אאבד אותו. לא אוכל להחזיר את הדברים אחורה.וגם לצאת ולשכוח, זה קשה.. בלי כוונה כל הדיבורים האלה קישרו אותי אליו, ואני כעת תקועה בתוך דמיונות ורצונות שלי שאין להם שום בסיס.איך הסתבכתי (: אשמח לעזרה או כיוון מחשבה. אולי מכאן תבוא הישועה (:בת, 20
שלום לך ! ☺ מה שלומך ?תודה רבה על השאלה המשמעותית ששאלת ! בהחלט ניכר שאת שואלת ממקום בוגר ואמיתי. מקווה שבעז"ה נצליח לבחון ביחד את הדברים בצורה נכונה וטובה. אנסה קודם לתת כיווני חשיבה שונים שמהם כדאי להביט על הסיטואציה, ואחר כך אשתדל לתת טיפים מעשיים (:
🔲 זוגיות באופן כללי
הרצון למישהו בצד השני שנותן תחושת יציבות, ביטחון, עומק והקשבה, הוא רצון מהותי ואמיתי שמתעורר אצל כולם. הנקודות שהצבעת עליהן, הן משמעותיות מאד, והן חלק חשוב שצריך לבוא לידי ביטוי בקשר זוגי.אך למרות זאת, זוגיות היא לא מקום מפלט. זוגיות היא לא בריחה מהמציאות- אלא היא המציאות. היא הנוכחות היומיומית.אם בפשטות, יש משהו שמציק לך בחיי היומיום- שאת מרגישה שאת צריכה לברוח ולהתנתק ממנו (בהקשר הזה ובהקשרים אחרים), זוגיות לא תעזור.להפך, היא עלולה רק להעיק, כי הנקודה הזו של הרצון לברוח, יכולה לשוב ולעלות, ואז כבר לא יהיה לך לאן לברוח.הרצון והמניע לזוגיות צריכים להתפרס על שלל הרבדים שזוגיות מביאה איתה- הטובים, ואלה שפחות. ברגע שהצורך לזוגיות נובע מתוך רצון למלא חוסר ספציפי, זה לעיתים מראה על נקודה שדורשת עצירה ובירור מעמיק יותר.
🔲 זוגיות בינך לבין עצמך
בין השורות, אני מזהה שהנקודה שגררה תקופה קשה עבורך, היא נקודה פנימית. נקודה של חוסר שלימות שנוגעת בינך לבין עצמך. אם אכן זה המצב, ברור שהמקום שהבחור תפס בחייך הוא מקום מרכזי, כי הוא נגע בנקודה שהכי קרובה אלייך- בפנימיות שלך.ברגע שנקודת החוסר היא פנימית, ממילא המילוי שנחוש בו סיפוק הוא פנימי, וכאשר המילוי הוא פנימי- אין ספק שהוא משמעותי יותר. התחושה היא שחשפת את מי שאת, בלי מסכות- וכשהצד השני מקבל את מי שאת בצורה כזאת- ולא די, אלא גם עונה על הנקודה שמתעוררת בינך לבין עצמך, זה מרגיש כאילו הגעתם לנקודה הכי משמעותית בקשר בין שני אנשים.אבל חשוב לי להגיד- מילוי פנימי כזה או אחר אי אפשר לקבל רק מהסביבה. לא כי הסביבה לא תומכת או לא טובה, אלא כי תפיסה פנימית היא משהו שקשור אך ורק באדם עצמו. אם לאדם לא נוח בינו לבין עצמו, אף אחד לא יוכל למלא עבורו את המקום הזה.👈🏻 תשובות צריך לקבל בין השאר גם מעצמי. לחשוב מה אני עונה לעצמי. ברגע שלי יש תשובה (גם אם לא מספקת), על גביה אפשר לבנות קומה של קבלת תשובה מאנשים אחרים- אבל אם המילוי שלי וקבלת התשובות שלי תלויה רק באחרים, התהליך הזה לא ייגמר לעולם. תמיד נרגיש צורך לחזור למקום שענה לי תשובות או שנחפש מקום אחר. תמיד נרגיש מעין תלות במקורות חיצוניים.לכן, אני ממליצה לך בחום לשאול את עצמך- האם את נוחה עם עצמך ? האם את מחוברת ואוהבת את מי שאת ? הרצון לעוגן, להקשבה הוא מובן- אך צריך לוודא שלא רק על זה בנוי הקשר הזוגי.
🔳 זוגיות בינך לבינואני מרגישה שיש לך חשש פנימי שהקשר הזה לא הדדי. עצם החשש הזה הוא משמעותי ואומר הרבה, כי מה שלא יציב מספיק אצלנו, נפחד לאבד. זה מעבר לביישנות, זאת נקודה פנימית יותר של הבנה את המציאות. 👈🏻 נסי לחשוב למה התחושה הזאת נובעת ? למה יש חשש שיש פה חוסר הדדיות ? בצורה כזאת, יהיה אפשר להבין אם הקשר נובע ממקום נכון, או מתלות שמובילה לפחד. את מפחדת לאבד אותו מצד אחד, למרות שמצד שני, בפשטות את אומרת שאת מנסה להמשיך הלאה. את רוצה לקבל ממנו "לא", למרות שעמוק בפנים, אני לא בטוחה עד כמה זה מה שירגיע אותך- כי הרי את מנסה להימנע מהמקום שתנתקי את הקשר איתו. כל הניגודים האלו מצביעים על נקודות שאולי דורשות בירור מעמיק יותר בינך לבין עצמך 🌱אני גם רוצה לתקן את המשפט האחרון שלך. כתבת- " בלי כוונה כל הדיבורים האלה קישרו אותי אליו", אני רוצה להגיד, שהדיבורים האלו קושרים אותך אליו. בהווה.כשהקשר ביניכם נמשך, ואת ממשיכה לפנות אליו כשמתעוררים קשיים, אין ספק שקשה להמשיך הלאה. למען האמת, אין באמת דרך להמשיך הלאה, כי בעצם שום דבר לא "נסגר" ביניכם. אפילו אם זה לא באופן רציף וקבוע, עצם המשכיות הקשר- מובילה לציפייה ולקרבה.זה כמו פצע, שכל פעם פותחים~ בצורה כזאת, הוא לא יוכל להתרפא, אף פעם.
אז מה כדאי לעשות?
✏️ ראשית, לחזק את הביטחון העצמי שלך. לעבוד על הנקודה שאת טובה בזכות עצמך, ולמלא צרכים פנימיים שמתעוררים בך בינך לבין עצמך (כמובן שלהיעזר בסביבה זה מצויין, כל עוד זה בא כעזרה ולא כתחליף לבירור עצמי נוקב).
✏️ לבדוק לעומק את ההתאמה ביניכם על שלל המישורים והרבדים של מערכת זוגית. לבחון את הקשר לא רק בגלל הנושא הספציפי הזה, אלא מזווית רחבה ומקיפה יותר
✏️ לקחת הפסקה לפרק זמן משמעותי מהקשר ביניכם, ובאופן מוחלט. לא כדי לנתק איתו את הקשר בהכרח, אלא בעיקר כי ריחוק טכני- פיזי מוביל גם לריחוק פנימי, שיוכל לתת לך פרספקטיבה יותר אובייקטיבית ונכונה על המציאות. בצורה כזאת, תוכלי לבחון בצורה הרבה יותר מושכלת אם המניע לקשר ועצם הקשר נובעים ממקום נכון.
✏️ להתייעץ עם גורם שלישי, בוגר ואובייקטיבי, שמכיר אותך ואת פרטי הסיפור יותר לעומק האם הוא חושב שהמניע לקשר ואופן התנהלות הדברים נשמעים לו חיוביים.
✏️ אם אכן החלטת שהקשר נכון עבורך, כדאי לברר עם הבחור היכן הוא אוחז (: כמובן שאין צורך שתעשי את זה באופן ישיר מולו- ואפשרי לפנות לאדם נוסף שמכיר את שניכם שיברר מה הבחור חושב על רעיון לקשר זוגי ביניכם.👈🏻 זה אומנם דורש אומץ, אבל במבט עמוק יותר- "אין שמחה כהתרת ספקות" ודווקא הבירור הזה, יוכל לשחרר אותך מחוסר הוודאות, כך שלהפסיד~ לא תפסידי 😉✏️ אם החלטת שהקשר לא נכון עבורך- רצוי לנתק אותו באופן מוחלט מאותו בחור, ואני יודעת שזה קשה מאד. אפשר גם לעשות את זה בצורה הדרגתית, אך חשוב לחתור למינימום מגע עם אותו בחור, בשביל ההגינות כלפייך וכלפיו 💓
✏️ תמיד תזכרי, שגם אם פחות יסתדר עם הבחור המדובר, כנראה שמלמעלה זה פחות נכון ומדוייק לך, ויגיע בחור אחר שיהיה מתאים לך יותר.
ובנימה אישית~ אם במהלך הזמן הזה את מנסה לצאת עם בחורים אחרים רק מתוך רצון שהם יצליחו לפצות על הנקודה שהוא מילא בך, אני חושבת שזה חבל. זה חבל כי זה מאלץ אותך להגיע לקשר זוגי כשהלב שלך לא מספיק פתוח ומשוחרר כדי ליצור משהו אמיתי (: תוודאי שהנקודה הזאת סגורה מולך (בין אם תחליטי שכן כדאי לתת הזדמנות ביניכם ובין אם לא), שיש לך תשובה כלפי הסיטואציה הזאת, ומשם תנסי להתקדם הלאה. רק כשמשחררים אפשר באמת להמשיך הלאה.
מאחלת לנו הצלחה מרובה בדרך ! מוזמנת תמיד לשאול שאלות נוספות ! 😇מקווה שעזרתי, הילה