1 דקות קריאה
19 Jan

ש.
היי, תודה מראש!
הכרתי ילד שהיה ידיד טוב ממש שלי והיינו מאוד קרובים בחמישה חודשים האחרונים והוא מגיע ממקום שלא נהוג לדבר עם בנות וזה מאוד חריג ואחרי הרבה לבטים הוא החליט לסיים את הקשר, אני מאוד מבינה ומכבדת אותו ומאמינה שאם הוא צריך להיות בחיי הוא יהיה, אבל כרגע אני לא מצליחה להתמודד עם הכאב, עם הגעגוע, אני מרגישה כאילו יש לי משקולת על הלב, זה קרה לפני 4 ימים בערך וממש ירדתי במשקל מאז אני ממש מפחדת שאני נכנסת למצב שלא אצליח לקום ממנו, ושאני אהרוס את הדמות החזקה שבניתי עד עכשיו, הרוחנית, שעובדת על החוסן הנפשי.. כי אני רק בוכה ומרגישה חלשה.
אני ממש אשמח לעצות איך קמים וממשיכים הלאה, תודה רבה.



ת.
שלום,
קודם כל - אני מבין אותך ממש. להיפרד ממישהו שהיית קרובה אליו כמה חודשים זה לא פשוט בכלל. אני מקווה שאצליח לעזור ואפילו בקצת כדי שתרגישי טוב יותר ותוכלי להתעודד ולהמשיך הלאה בעז"ה.
נקודה טובה-
פרידה זה דבר כואב. היית קרובה אליו והוא היה בשבילך משהו משמעותי. הוא בחר ללכת בדרך מסוימת והחליט מה שהחליט כי זה מה שהוא חשב שיהיה לו טוב יותר ולא בגללך. את הנעשה אין להשיב ודווקא בגלל שאת מכירה אותו והוא חשוב לך את יכולה אפילו קצת לשמוח שהוא עושה מה שטוב לו. הרי לא היית רוצה שיעשה דברים רק כי זה טוב לך ולא לו. נכון? חוץ מזה, חשבי על זה: קשר בגיל שלך הוא דבר לא ממש פשוט וזה שהוא הסתיים עכשיו יכול ממש לדייק אותך לקראת העתיד. טעמת כבר מה זה קשר ותדעי עוד כמה שנים קצת יותר טוב איך לבנות קשר נכון ואמיתי.
להרגיש - לא להדחיק-
יש נקודת אור, אבל גם יש כאב. הרגש מתעורר אצלנו לא סתם. הכאב הוא רגש טבעי וטוב לתת לו ביטוי ולא לדכא אותו. כמובן שלשבת כל היום ולבכות רק יוריד אותך עוד יותר. לכן כדאי להקציב זמן בו את נותנת לעצמך להתפרק ולהרגיש את הכאב.
אדם לעמל יולד-
חוץ מהזמן שאת מקציבה לעצמך כדי להרגיש ולכאוב, בשאר הזמן ממש מומלץ להיות עסוקה. תעסיקי את עצמך בדברים שמשמחים אותך. תנגני, תציירי, תכתבי, תסרגי, תקראי או תלמדי. כל דבר שעושה לך טוב. תשאלי ותבדקי איפה צריך עוד עזרה ומה עוד את יכולה לעשות. העיקר - תעסוקה. כשאת עסוקה את לא חושבת על מה שכואב אלא על מה שאת עושה. חוץ מזה, אדם שיושב כל היום ולא עושה כלום, הגוף שלו לא זז, הדם לא זורם והמחקרים מראים שהגוף משפיע על הנפש ולהיפך. ככל שתזוזי ותעשי יותר - גם הנפש שלך פחות תשקע בכאב.
כל סוף הוא התחלה חדשה-
נכון, הקשר שלך איתו נגמר וכל דבר שנגמר נותן הרגשה של סוף וקצת עצב. אבל עכשיו יש לך את ההזדמנות לרקום קשרים חדשים עם חברות שלא חדשות או לחזק את החברויות שהיו לך ואולי לא היה לך מספיק זמן בשבילן כי היית איתו. לראות חברות זה משמח, זה מחייה ונותן תקווה של התחלה מחדש.
דאגה בלב איש ישיחנה-
כשמשהו יושב על הלב ומעיק, הרבה מאד פעמים עוזר פשוט לדבר על זה. חפשי מישהי שאת אוהבת, את סומכת עליה ושכיף לך לדבר איתה ופשוט ספרי לה. מומלץ גם לשתף את ההורים אם יש לך קשר טוב איתם. הקשר עם ההורים הוא מודל להרבה קשרים אחרים. אם הקשר שלנו איתם טוב- גם קשרים אחרים יהיו טובים יותר.
תוציאי את מה שאת מרגישה בדיבור או כתיבה. גם לבקש עזרה מקצועית זו לא בושה. להיפך! זו גבורה גדולה. אם את צריכה - לכי על זה. תתייעצי עם מי שמכיר אותך מה טוב לך ושיעזור לך בהדרגתיות לצאת מזה בטוב.
ועצת ה' היא תקום-
אנחנו אנשים מאמינים, ואנחנו יודעים שהקב"ה סולל לכול אחד את הדרך שלו בחיים. את הדרך שהכי טובה בשבילו. אם כך יצא מאת ה' כנראה יש לזה סיבה שאולי אנחנו לא יכולים להבין עכשיו - אבל בעתיד זה ודאי יתגלה לטובה. תתחתני בעז"ה עם מי שבאמת מיועד לך ומי שיהיה לך הכי טוב. לפעמים דרכי קיצור מובילות אותנו למקומות פחות נחמדים וטובים ומומלץ ללכת בדרך הישרה והטובה.
מקווה בשבילך שלא רק שתקומי ותתעודדי, אלא תיקחי את כל הכאב הזה ותנתבי אותו לעשייה טובה ותתחזקי דווקא מתוך זה. האור שמתוך החושך גדול יותר, מאיר יותר ונפלא יותר!
בהצלחה רבה! ישראל

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.