איך והאם אפשרי לצאת למטרת חתונה עם מישהו לפני צבא שמתכנן ללכת לישיבה ולהיות שם כמה שנים לפני הצבא..? האם זה נכון בכלל לצאת עם מישהו כזה? הוא לא עוד בשלבי בניית עצמו?(בת 18)
יקרה, איזו שאלה יפיפיה! שומעים את הרצון הכנה שלך לבירור אמיתי ולא סתם להכנס לקשר ממקום לא שלם ובשל. בואי ננסה לפרק על מה כדאי לחשוב:
בשלות טכנית ועצמאות: האם את מרגישה מספיק עצמאית ע"מ לנהל בית? בקטע הכי פרקטי שיש, לדאוג לתשלומים, ארנונה, קניות, ניהול כלכלי וניהול משק בית. זוהי אחריות כבדה מאוד. ובעז"ה מתישהו מגיעים ילדים, האם את מרגישה בשלה לזה?
תמיכה של ההורים:נכון שבסוף זו החלטה שלך, וההורים לא יחליטו עלייך בנושא הזה. אבל זה כן חשוב שיהיה את התמיכה והגב שלהם. כמה הם מכילים ומעודדים את הרעיון שתתחתני בגיל צעיר? בגיל כזה לרוב האנשים עדיין אין את היכולת לפרנס (בייחוד כשהבעל בישיבה והאישה בשירות/ מדרשה/ לימודי תואר ראשון) וללא מוכנות של ההורים לתמוך כלכלית בשנים הראשונות האפשרות להתקיים בכבוד בסיסי כמעט ולא קיימת.מעבר לתמיכה הכלכלית, הליווי והעזרה הרגשית של ההורים חשובה מאוד מאוד! זה לא אומר שאם הם נגד - צריך לוותר על זה, אבל כן כדאי לחשוב גם על העניין הנ"ל. חוסר תמיכה של ההורים עלול לפגוע בקשר באופן ישיר ח"ו.
בשלות רגשית:נכון שאנחנו עובדים על עצמנו ומתקדמים עד 120 בעז"ה, ולעבודת המידות כשהיא נעשית בזוג יש יופי מיוחד משלה. אבל כן ראוי לחשוב האם יש לך בסיס מספיק יציב מבחינת רגש ומידות ע"מ להקים בית?
בגרות ובניה עצמית:השנים הללו הן שנים שלא יחזרו - באמת נכון לך להכנס למערכת זוגית בגיל הזה? לוותר על שירות לאומי? על מדרשה? (אין כאן דווקא ויתור, אפשר לעשות את הדברים הללו גם כשנשואים, זה פשוט ממש לא פשוט 😉) שאלת לגבי הבניה העצמית של הבחור, נשמע שהוא מודע לזה, בהנחה שהוא מתכוון ללמוד בישיבה ושם בוודאי ימשיך ויבנה את עצמו. מה איתך? מה עם בניית עצמך? את מרגישה בנויה מספיק כדי לבנות בית?חשוב להדגיש שיש הבדל משמעותי בין בניה אישית לחוד לבין בניה משותפת ולכל אחד מהם יתרונות וחסרונות משלו.לפעמים כשצעירים יש אמירה כזו של "נתבגר ביחד ויהיה בסדר", אך החשיבה צריכה להיות על בניה והתפתחות אישית באופן משותף, וכמובן שבשביל הגישה הזאת צריכים בגרות מסוימת. כשזה מגיע כך, אז הביחד הכולל הרבה יותר חזק ומשמעותי! אבל מה עושים אם מתבגרים ביחד לכיוונים שונים? תחשבי על זה.
הבנה מה זה נישואין:עוד לפני שמתחילים לצאת חשוב ללמוד על הנישואין מנקודת המבט של ההשקפה היהודית, כדאי ללמוד בצורה מסודרת.אשתדל להביא כמה דוגמאות, כמובן שיש רבים וטובים נוספים:👈🏻שערי נישואין, הרבי מלובביץ'👈🏻אדם וביתו, הרב סולובייצ'יק👈🏻רעים אהובים, הרב אבינר👈🏻זכו שכינה ביניהם, הרב הנזיר👈🏻בית נאמן בישראל, הרב מרדכי שטרנברג👈🏻שכינה ביניהם, הרב בלייכר👈🏻רעים אהובים, הרב שג"ר👈🏻אהבה, הרב גינזבורג👈🏻שיעורי בית, הרב חיים נבון
באופן כללי כדאי להתייעץ ולדבר עם זוגות נשואים (ובפרט כאלו שהתחתנו צעירים), להבין מה חיי נישואין דורשים. זוגיות זה לא רק כיף ותותים ופיקניק, זו גם עבודה מאתגרת (ומשמחת!). תחשבי שאת צריכה להסתדר עם בנאדם אשכרה 24/7. פתאום זה לא "אני", אלא "אנחנו". יש פה עוד אדם שאת צריכה להכיל, להקשיב, לגשר, לבוא לקראת, לוותר, להתפשר... זה לא תמיד קל, ובטח שלא הוליוודי ומושלם כמו בסרטים... תשתדלי ללמוד ולהבין מה זה אומר להקים בית בישראל, זה דבר כ"כ עצום שחשוב להתייחס אליו ברצינות הראויה.אם הוא הולך לישיבה, מומלץ לשבת עם אחד הר"מים/ אברכים ולדבר איתו על כל העניין של זוגיות, כנ"ל לגבייך אם את מתכננת ללכת למדרשה. באופן כללי - כדאי להתייעץ עם דמות בוגרת שמכירה אתכם באופן אישי.
כיוון ודרך בחיים:את יודעת מה את רוצה ללמוד או במה את רוצה לעבוד? איך את מתכננת לממן את הלימודים שלך? ומה איתו? יש לו כיוון לחיים לאחרי הצבא והישיבה? לשניכם יש כיוון ודרך יציבים יחסית בחיים? ההשקפה שלך מספיק בהירה ומבוררת ע"מ להקים בית?
נישואין לחייל/ אברך:לגבי צבא - קודם כל, זה מאוד קריטי האם הבחור מתכוון להתגייס לקרבי או לג'וב. וגם בג'וב יש חלוקה בין תפקיד של "יומיות" - כלומר חוזרים כל יום הבייתה, לבין "בסיס סגור" - שזה בעצם די דומה לקרבי מבחינת השהות בבית. אולי הת"ש יותר נוח וקצת יותר יציאות, אבל בגדול - רוב הזמן הוא לא בבית.יש גם שיקול של אורך השירות, לא דומה מסלול הסדר, להסדר מרכז, לשירות מלא, לאדם שרוצה לחתום קבע/ קצונה. על כל אחת מהאופציות את צריכה לחשוב. כמה הוא יהיה בבית? האם מתאים לי שכך יראה הבית שלי? כמה זמן אוכל להיות במצב כזה? תחשבי האם זה מתאים לך ונכון לך.יש גם יתרונות לבעל חייל, כל מיני הטבות ובאופן כללי - הכנסה מסודרת גם אם לא גבוהה בגיל צעיר זה דבר נחמד (נשואים מקבלים יותר, ואם יש ילד אז בכלל...).יש בנות שנשואות לאנשי קבע שנים ארוכות (גם קרביים) ובונות בית מקסים וקדוש ושמח וזו השליחות שלהן בחיים. זה לגמרי אפשרי, פשוט צריך לחשוב מה מתאים ונכון לך. ממליצה לך להתייעץ עם זוג, שעברו/ עוברים מסלול דומה למה שאת מתכננת לעבור.
לגבי אברכות - אברכות יכולה להיות דבר מדהים! את שייכת לקהילה תורנית, מחבקת ועוטפת. הבית שלכם נבנה באמת על אדני התורה והקודש ניצב במרכז הבית.יחד עם כל הטוב, נדרשת הבנה שיש לזה גם מחירים. בד"כ זה אומר להצטמצם מאוד מבחינה כלכלית. סביר להניח שתצטרכי לעבוד (כנראה במקביל ללימודים, מה שאומר עומס גדול), ובטח תגורו בדירה קטנה יחסית ולא תוכלו לאפשר לעצמכם מותרות. אנשים עושים את זה, זה לגמרי אפשרי! יש שמחה וברכה גדולה בחיי תורה. רק תחשבי טוב, האם את מוכנה להיכנס למציאות חיים שעל כל בגד חדש תצטרכי להתחשבן? שלא תוכלו לאפשר לעצמכם פינוקים כמו חופשה או כמה סוגי דגני בוקר שווים? ממליצה לברר גם עם הבחור שהוא מבין את משמעות העניין הכלכלי. אחרי הכל - בכתובה הבעל מתחייב לזון את אשתו, לכתובה יש תוקף הלכתי ומשפטי והחיוב לפרנס את אשתו קודם ללימוד תורה, נכון שבד"כ אצל אברכים מקובל שהאישה מפרנסת אבל הוא חייב להפנים את זה שאם במידה ואשתו לבדה לא תצליח, הוא יהיה מחויב לעזוב את הישיבה וללכת לעבוד. והגיוני גם שיצטרך לעבוד בבין הזמנים, ימי שישי וכדו'. גם כאן - ממליצה לדבר עם זוג אברכים, אפילו כמה, נניח זוג צעיר וזוג קצת יותר ותיק, שיסביר לכם על היתרונות והחסרונות שבחיי אברכות.
אחרי הנאום המעט טכני:חשוב לציין, שמעבר למקום הטכני שאדם נמצא בו, השאלה העיקרית היא - מי האדם, מהי האישיות שלו? יש תקופות קשות גם בתור אשת חייל וגם בתור אשת אברך, אבל אם חיים את התקופות האלו באהבה, בשיח, בשותפות ובידיעת הקושי - אפשר להתמודד...העניין פה הוא לא הדבר הזמני (בד"כ חייל/ אברך זה לא לכל החיים), אלא האיש שלצידך, והחוסן והזוגיות והבית שבונים יחד.
בהצלחה בהתלבטות ובכל מעשה ידייך 🍂מוזמנת להמשיך לשאול ולדייק ✨רֵעוּת