ש.
הי, אשמח לתשובה מהירה... אני פשוט לא מבינה את העיקרון של למה צריך לשמור נגיעה. ועוד דבר: אני לא מאמינה בתורה. ולכן הפן ההלכתי לא מדבר אליי.. אז למה שאשמור נגיעה ? או במילים אחרות:
למה שחילוני ירצה לשמור נגיעה?
מין וגיל *
נקבה, 17
ת.
שלום לך!
קודם כל אקדים ואומר שהשאלה נובעת ממקום מאוד מובן. לכולנו יש את הרצון והצורך במגע, רצון להיות נאהבים וממילא כל העסק הזה של שמירת נגיעה נהיה דבר מאוד קשה כי הוא נראה כמו משהו שמונע ממנו צורך בסיסי..
בכל זאת, צריך להבין שדווקא בגלל שזהו צורך כל כך גדול בשבילנו, זה הופך את שמירת הנגיעה לקריטית הרבה יותר..
אפשר להבין בהיגיון פשוט שככל שיש לי משהו בעל ערך וחשיבות גדולים יותר כך ממילא ככל אני אקח מהם את המשמעות הגדולה שלהם - הנזק וההפסד יהיו גדולים הרבה הרבה יותר.
המגע בין איש לאשתו דבר בעל עומק ומשמעות מאוד גדולים. חיבוק של איש לאישתו טומן בתוכו את כל האהבה שלו אליה, את כל הרגשות ואת כל השמחה של הביחד שלהם. אך אם כל החיים חיבקתי את כל מי שמסביבי בעצם הוצאתי את כל המשמעות והעומק של הפעולה הזאת.. זה כבר נהיה סתם מעשה שטחי וחסר משמעות. כאשר המגע מפוזר לכל הכיוונים הוא מאבד את היופי שלו, את המשמעות הרגשית העמוקה שהוא מביא איתו. לגעת באדם אחר כבר נהיה דבר של מה בכך...
כאשר אישה שומרת נגיעה היא בעצם שומרת על היכולת שלה לחוש קרבה והאהבה אמיתית כאשר בן הזוג שלה יחבק אותה..
אך בכל זאת אפשר לשאול, מילא לא לגעת בכל אחד ברחוב או בסניף אבל למה לשמור נגיעה מבן הזוג שלי עד שאתחתן?
כאשר זוג רוצה ליצור קשר בריא ואמיתי של אהבה אמיתית, כלומר, תחושת חיבור, רצון שלבן הזוג שלי יהיה טוב, רצון לשמח את בן הזוג, ולא אהבה שבנויה על ההנאה הפרטית שנגרמת מהמגע הפיזי שיוצר הנאה גופנית גדולה, או אפילו מזה שכאשר יש לאדם בן זוג הוא לא מרגיש בודד, שמירת נגיעה לפני החתונה היא תנאי הכרחי לכך.
כדי שנוכל ליצור קשר זוגי אמיתי אנו חייבים בתחילת הדרך לשים את המגע הגופני בצד כדי שהוא לא יתפוס את כל המרחב ויבסס את האהבה של האיש לבת זוגו ושל האישה לאיש שלה על ההנאה הפיזית יש להם מהקשר הזה. כי אם זה יהיה כך תתעורר בעיה: מה יהיה כאשר ההנאה הגופנית תיחלש? מה יקרה כאשר בן הזוג פתאום יהיה פחות יפה בעינינו? מה נעשה אז?
כאשר הפרפרים זזים הצידה ומתעוררים מהחלום פתאום מגלים שיש שחיקה וקשיים ושלא בטוח שהזוגיות הזאת באמת מה שגורם לי כמו שהרגשתי קודם. ממילא מתעוררת השאלה, אם זה כל כך לא כיף ולא עושה לי טוב, למה שאמשיך את הסיוט הזה? הרי בשביל זה התחלתי את הקשר הזה מראש, כי היה לי כיף.
אך אם הקשר שלנו הוא אמיתי, חיבור רגשי שגורם לכל אחד מבני הזוג לרצות שלשני יהיה טוב אפילו אם זה יבוא על חשבונו, אז בהכרח יהיו פחות קשיים כי הגישה הבסיסית היא רצון לבוא לקראת השני ולא לחפש רק את מה שעושה לי טוב וגם כשיהיו קשיים, ובהכרח יהיו, יהיה אפשר לעמוד בהם כי האהבה לא תישבר כל כך מהר גם אם לא יהיה לנו כיף בכל רגע נתון.
כתבת שהפן ההלכתי לא מעניין אותך. בכל זאת חשוב לי לציין שההלכה אף פעם לא אומרת לנו דברים סתם. תמיד עומדת מאחוריה חכמה גדולה והבנת מציאות מאוד עמוקה ורחבה. האתגר הוא שבאמת לא תמיד נצליח לראות ולהבין את זה..
כאשר יש לנו שאלות כדאי מאוד שנשאל אותן וכך נוכל להבין מה עומד מאחורי הדברים והם לא ירגישו לנו זרים ומנותקים, כך זה בכל נושא ביהדות, תורה, אמונה וכו'..
לסיכום: בהרבה תחומים בחיים אנחנו נאלצים לוותר על הנאות רגעיות. החכמה היא להבין למה דווקא זה שאני מונע מעצמי את ההנאה הזאת זה באמת מה שייתן לי אח"כ את הטוב הכי גדול ושמחה גדולה הרבה יותר.
מקווה שעזרתי.. יאיר