ש.
שלום! חייבת לומר קודם תודה רבה על הפרויקט המדהים הזה❤️
לשאלה- איך אפשר להאמין בעצמנו, שאנחנו מסוגלים, שיש לנו יכולת מדהימה וכו' ועדיין לא לחשוב על עצמנו כעל "חצי אלים"(אפילו לא באופן מודע), לא להגיע לגאווה ול "כוחי ועוצם ידי"?
ת.
שלום יקרה:-)אשרייך על הפרגון, תודה רבה לה' יתברך!
וואוו איזו שאלה.. מעריכה אותך על המחשבות והבירור בעניין!
יש ערך עצמי ויש גאווה וחשוב לדעת לעשות את ההפרדה הזאת ביניהם.
🔹מה זה ערך עצמי?
לדעת את המעלה הייחודית והטהורה שבנו שאין לה שום ערך ממשי במציאות. היא מורכבת מארגז כלים שלם שנשלחנו איתו לעולם הזה והוא הכי מדויק לתפקיד שלנו. יש בו מעלות, יש בו חסרונות, יש בו דברים שצריכים שיפוץ ותיקון ועוד ועוד.. אם כך, ערך עצמי הוא דבר שחובה עלינו לדעת אותו, לדעת את עצמנו! ואת האור הטוב שבנו!!!
🔹מה זו גאווה?
המחשבה שאנחנו מושלמים ללא כל חסרונות או דופי, יש לנו מעלה ח"ו מעל כל האחרים, כל מה שאנחנו פועלים זה כי אנחנו עשינו במו ידינו האנושיות. אם כך, מי אנחנו? ולשם מה נוצרנו?
חיבור לה' יתברך-
אני רוצה שתשימי לב לחיבור לקב"ה שמסתתר פה בין ערך עצמי לגאווה, בערך עצמי החיבור כ"כ טבעי לה', ליוצר הכל, שברא אותנו, שנתן לנו את הדברים שדרושים לנו למילוי תפקידנו פה בעולם.
לעומת הגאווה, שלא מותירה שום מקום לנוכחות של ה' ובשל כך אין לה שום עניין מהותי כאן. היא לא נכונה, והיא לא מותירה מקום.
איפה אנחנו מול הכישרונות שקיבלנו-מי במרכז?
כולנו קיבלנו כוחות וכישרונות בעולם לתפקיד שלנו כאן, האם אנחנו מרכז העולם? או שהאמת ותפקידנו זה שה', הכלל, זה מרכז העולם? השורש של גאווה זה המחשבה שאני המרכז, וכך ממילא אם ההכרה שלי בכישרונות שלי מובילה אותי לחשוב שאני מעל כולם ומגיע לי אז אכן זאת גאווה. אבל... אם הכישרון שלי מוביל אותי להוסיף טוב בעולם- אז זאת הענווה הכי גדולה כי הוצאתי את עצמי מהמרכז והתקשרתי לכלל כולו, כיוונתי את עצמי למרכז שהוא-ה' יתברך. נמחיש את זה באדם שיש לו קול יפה והוא משתדל להופיע כמה שיותר- זה יכול לנבוע מלחפש כבוד ואישורים (הוא מסתכל על עצמו כמרכז- גאווה) או לרצות לשמח כמה שיותר אנשים (לעשות טוב זה המרכז- ענוה) ופה ממש פה יש חיבור עמוק לה'-המרכז לעשיית רצונו.
משל הצינור-
תפקידו הרשמי של הצינור הוא להוביל, מים למשל, מנקודה מסוימת לנקודה מסוימת, כך גם אנחנו-שליחים-צינורות של ה' פה בעולם להפיץ את שמו בעולם ע"י הכוחות שקיבלנו, והעמידה בניסיונות שלנו!
"וזכרת את ה' אלוקיך-כי הוא הנותן לך כוח לעשות חיל" (דברים)
קיבלנו כוח מה' לעשות חיל-לעשות ולפעול פה בעולם, ואנחנו מצווים לזכור שמקור כל הכוח שיש לנו זה מה', זה לא שלנו, זה ממנו. ואנחנו פועלים ממנו-אליו.
לאן אני רצה-
עמוסים ומלאים ועל מנת שנצליח להישאר מחוברים תמיד למקור הכול לה' יתברך- יש לנו תורה ומצוות וחז"ל גם קבעו לנו תפילות קבועות. כל זה כדי שנדע לעצור ולהתבונן ולא ח"ו להעביר את החיים ללא מטרות ומשמעות. על מנת שלא נגיע לביטול הערך שלנו או לגאווה אנחנו צריכות לדעת לעצור כל כמה זמן ולשאול את עצמנו לאיפה אנחנו רצות ומה קורה איתנו. מעין מעקב אישי ופרטי שלך מול עצמך עם ה' ומולו. את יכולה לעשות את זה כמה דק אחרי התפילה/בנסיעה/לפני השינה/בזמן קבוע.
מאחלת לך שתוסיפי המון טוב בעולם מתוך חיבור עמוק ופנימי לה' יתברך.
הודיה בוזגלו