ש. כל ספרי הדת שהם לא התנ"ך (גמרא, הלכה וכיוצא בזה) נכתבו על ידי אנשים. הם היו חכמים, אבל הם רק אנשים, ודעתם מושפעת מהתקופה בה הם חיו. אם ככה, איך אפשר לקחת את מה שכתוב בהם בתור ציוויים מה' שאי אפשר לשנות? ולמה בכלל אנחנו מקשיבים להם?
ת. שאלה יפה מאוד מאוד ויש הרבה מה לכתוב כתשובה. אנסה לתמצת ולענות.
בוא נתחיל מההתחלה. העקרונות ותרי"ג המצוות מגיעים כתובים בתורה. אבל איך עושים את הדברים שכתובים בתורה? מה הכוונה ב"והיו לטוטפות בין עיניך" או ב"לא תעשו מלאכה" ועוד הרבה דברים?
יש לנו משנה במסכת אבות שאומרת שמשה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע וכו'. מדובר על תורה שנמסרה למשה בעל פה ממשה ליהושע וממנו לזקנים ואז לנביאים ואז לאנשי כנסת הגדולה.
אז עכשיו יש לנו תורה שבכתב ותורה שבעל פה.
התורה שבעל פה אמורה היתה להישאר בעל פה אבל רבי יהודה הנשיא שחי בתקופת חורבן בית שני ראה שהולך להיות חורבן וכנראה שאנשים ישכחו או יעוותו אז הוא החליט לכתוב אותה בתור משניות. אחרי שהוא כתב את המשניות הן גם כן לא היו ברורות דיין אז במשך כמה מאות שנים ישבו בבתי מדרש שונים ודנו בהן וגם קישרו הרבה דברים מהתורה שבעל פה לרמיזות שלהם בתורה שבכתב ובסוף ערכו את כל "סיכומי הדיונים" לגמרא שאנחנו מכירים היום.
מתוך הגמרא היו כמה גדולים שבררו ממש את ההלכות (רמב"ם רי"ף רא"ש ועוד) וכמה מאות שנים אח"כ רבי יוסף קארו ליקט וסיכם מתוכם את ה"שולחן ערוך" והוא התקבל כמעט על כולם.
עוד חלק מהעניין של התורה שבעל פה הוא שבתורה יש עקרונות שאינם משתנים ויש את המציאות שמשתנית, ובשביל לדעת לחבר את העקרונות למציאות צריך אנשים שמבינים את העקרונות לעומק ולהכיר את העקרונות לעומק זה דורש הרבה עבודה והרבה שנים.
לדוגמא: גם אחרי שהתחבר השולחן ערוך התחדשו הרבה דברים במציאות (חשמל, רכבים, מדינה, ועוד) וכדי לדעת מה הדין של חשמל בשבת צריך מישהו שיכיר לעומק את העקרונות שלפיהם מגדירים מה נקרא מלאכה (שכתוב בתורה בכתב) ואחרי זה הוא חוקר את החשמל, איך הוא עובד ממה עשוי וכו' כדי לדעת האם מותר להשתמש בו בשבת ואיך.
אם לא היה כך בקושי היינו יכולים להבין מהן המצוות בעצמן ולא היינו בכלל מבינים איך מקיימים אותן. כמו ות שהבאתי בהתחלה, ומה הכוונה ב"לא תבשל גדי בחלב אימו" ולמה זה מופיע 3 פעמים בתורה? ועוד הרבה מאוד דוגמאות אפשר לתת...
לגבי האמיתות של זה שהם הולכים לפי אותם עקרונות, אנחנו רואים שדברים שנכתבו לפני מאות שנים, נכתבו שוב ע"י רבנים אחרים בלי שהם הכירו את הראשונים. ועצם העובדה שדנים באותם דברים מעל 1000 שנה, מראה שזה לא קשור לזמן, אלא העקרונות של התורה שנכתבו בכתב...
ולמה שנקשיב להם?
א. מהסיבה הפשוטה שזאת תורה שבע"פ(כמו שכתבתי קודם).
ב. כתוב בספר דברים פרק י"ז שכאשר אתה מגיע לכהנים/לויים/שופטים (שופטים זה מקביל לתלמידי חכמים בימינו) כדי לשאול בדין מסויים/ מצווה אז אתה צריך להקשיב להם "ועשית על פי הדבר אשר יגידו לך מן המקום ההוא אשר יבחר ה'... על פי התורה... לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל" כלומר בקצרה, מה שהם אומרים לך זה תורה, כאילו מפי ה' בעצמו ממש.
זה על רגל אחת, אבל יש עוד הרבה מאוד להרחיב לכן אשמח אם תפנו אלי בפרטי,
ינון בר-לב