שלום ותודה לכם על המקום לשאול!!
אני מרגישה שאני כל הזמן רודפת אחרי הרצון לקשר עם בנים. יותר בקטע הזוגי. אני לא באמת רוצה את זה אבל אני כל הזמן מסתכלת על בנים ודי חושבת על זה שהייתי רוצה להיות איתם. הקטע הוא שבגלל זה אני כל הזמן נדלקת על בנים. ואני יכולה להגיד שכרגע אני דלוקה על איזה 4. ואוף פשוט לא באלי שזה יהיה ככה. זה מעצבן אותי שאני כל הזמן רודפת אחרי זה ומחפשת את זה, ועוד כשאני בכלל חושבת שקשר כזה הוא לא נכון. אשמח לעזרה. תודה רבה לכם!
אהובה,
אין לך מושג כמה אני מבינה לליבך. מכירה את התסכול הזה מקרוב מאוד.
אז קודם כל - חיבוק 🤗.
בואי ננסה שניה לרדת לעומק של הבעיה ביחד.
פעם חברה שלי אמרה לי משפט יפה - "כשאת מחזיקה במשהו, סימן שיש לך צורך בו. אם לא היה קיים צורך מזמן היית משחררת."
בואי ניקח את זה לכאן ושניה נשאל את עצמינו -
למה זה קורה לי? אני הרי לא רוצה בזה, לא מאמינה בזה, זה לא עושה לי טוב, זה סתם מציק לי וממלא לי את המחשבות, ואני מרגישה כלואה. אז למה למען ה' זה קורה? מהו אותו הצורך עליו זה יושב שאני ממאנת לשחרר?
לפני שאת גוללת למטה להמשך התשובה -
תני לשאלה הזאת להדהד בך רגע. תנסי לקחת אותה למקום שלך.
💭💭💭💭
חשבת? לא? תחזרי למעלה מיד!
עכשיו באמת עשית זאת? יופי 😁
אחרי שעלתה לך הנקודה החשובה שעלתה לך (שרוב הסיכויים שהיא גם יותר מדויקת ממה שאני הולכת לכתוב) -
אנסה להוסיף את הכיוון שלי 🙃
אם נחשוב על זה רגע, איזה הזוי זה שאשכרה שני מינים כ"כ כ"כ שונים בוחרים לחיות זה לצד זה עד 120. הם בוחרים להקים בית ולגדל יחד משפחה, יחד עם כל השוני. לכאורה היה הרבה יותר קל לחיות לצד המין שלך, ככה היה הרבה יותר הבנה ופחות "תקלים".
אבל הקב"ה רצה דווקא בשוני, ככה שכל מין יביא את המקום שלו לעולם ותהיה השלמה ביניהם. לפני החיבור אנחנו ממש חסרים, ורק עם החיבור תבוא השלמות האמיתית.
אולי כדי להבטיח שהחיבור באמת יעשה למרות חוסר הנוחות שבזה, הקב"ה ברא את המשיכה הטבעית, שהיא מעל כל הגיון ושכל. והוא הטביע אותה בגוף שלנו כך שלכל אחד יהיה משיכה עזה לצד השני עד כדי כך שהוא ירצה באחדות הזו, והוא יעשה הכל למען אותה האחדות בלי להתלבט לרגע. למרות שזה דורש ממנו עבודה לא פשוטה.. ובאמת אנחנו רואים שזה לא רק משהו שמעסיק אותנו כיהודים מאמינים אלא ממש את העולם כולו! כמה שירי אהבה נכתבו? כמה סרטים וספרים על אהבה? התעסקות מטורפת ! והכל נובע מאותו צורך פנימי עליון וקדוש ש-ה' הטביע בנו.
איך כל זה קשור אלי? 😅
מה שקרה את בעצם מתחילה לזהות בך את המשיכה הזאת - איזה פלא!! מתגלה בך צורך אמיתי, טבעי, קדוש, ומתוק! ממש מתוק מדבש! 🍯
אבל אוף, איזה מתסכל זה שזה לא ישים. הרי בניגוד לגויים, התורה מחברת בהכרח את הזוגיות עם הקמת בית (וזה עניין שלם ששווה להאריך בו בתשובה אחרת;). והרי בטח את פחות בעניין של להקים בית מחר בבוקר.
כך שיוצא שקיים פער גדול ומתסכל בין הבשלות המינית לבין הבשלות הנפשית, רוחנית וכו'. הפער הזה מתסכל מאוד.
אז קודם כל כדאי לנשום עמוק, ולקבל את המקום שאת נמצאת בו באהבה והבנה. כפי שהבנת מכל הנאמר למעלה- את בריאה ב"ה!
ועכשיו בואי נרחיב קצת יותר מה קורה לנו כשאנחנו נלדקות על מישהו, ואולי זה יעזור לנו לחשוב מה אפשר לעשות בעניין 🙃
צורך שמתלבש על דמיון 👕💭
אוקיי, אז אחרי שהבנו שההדלקויות האלה מגיעות מצורך אמיתי. מה אפשר לעשות עם זה ?
בעיני המפתח נמצא בדמיון. 💭
ואסביר למה אני מתכוונת -
לעניות דעתי, מה שקורה לנו הוא שהצורך שלנו משתמש בכלי הדמיון.
מה שקורה הוא שבגלל שהצורך שלנו כל כך גדול אנחנו בעצם "מלבישות" את הצורך הזה על דמויות שאנחנו פוגשות. ולכן לפעמים אנחנו מוצאות את עצמינו נדלקות על בנים שוב ושוב ושוב. כי הצורך לא כבה, והדמיון מספק את הצורך הזה במידה מסוימת.
אני רואה בחור חמוד, ואני מתחילה לבנות עולם שלם מסביבו - אני מדמיינת איך שהוא מקשיב לי, ומכיל אותי, ומחבק, ואוהב, ואולי אני מנפחת את המידות הטובות שיש בו וכו' וכו'. ובדמיון שלי הוא מספק לי את הצורך.
כאשר באמת התאהבות אמיתית מבוססת על מציאות, על היכרות מעמיקה, על בניית קשר. התאהבות זה משהו שבא בהדרגה מתוך בניית קשר ועבודה.
ולכן לדעתי הפתרון הוא קודם כל להבין שאני מתבססת על דמיון ולא בהכרח הגיון. וכשאני מבינה את זה קל יותר להתחיל לעשות הפרדות בין מציאות לבין דמיון, ואולי פתאום אני אקבל פורפורציות והתחושות יחלשו מעט.
ממליצה לך לנסות לשבת עם עצמך דווקא כשהרגש לא בשיא שלו, כשאת לא בתוך המלחמה, ורגע תנסי לחשוב- מה בדיוק מפעיל את הרגש שלי ? האם יש דברים שאני מנפחת ? מה דמיון ומה המציאות ?
אולי התרגול הזה שאת עושה כשאת מחוץ למלחמה יוכל לעזור לך לעשות את ההפרדות האלו גם ברגעים בהם הרגש משתלט.
התעסקות חיובית 💪🏻
עצה נוספת ששמעתי בלי סוף כשאני הייתי בגילך זה למצוא לעצמך דברים חיובים אחרים להתעסק בהם. אם זה התנדבות, לקחת על עצמך פרוייקטים גדולים ביישוב/עיר/אולפנה/סניף, להשקיע בעולם התורני והערכי שלך, ועוד ועוד. אלו שנים כיפיות וקריטיות לבנייה העצמית, אם את יכולה שווה לקחת את זה בידיים ולשים על זה את הפוקוס 😁
נכון, זה לא יספק לך את הצורך, אבל זה יכול להועיל בלהשאיר את תחושת הצורך על "אש נמוכה" 🔥 ככה שיותר קל לסבול את זה, לחרוק שיניים, ולחכות לרגע המדויק למימוש.
ולסיום סיומת
נכון, הפער בין הצורך לבין יכולת המימוש הוא מתסכל מאוד.
אבל צריך איכשהו לנסות לא להפוך אותו למרכזי כדי שנוכל לחיות בצורה נעימה, שמחה, וטובה. שנוכל לגדול בנחת עד שנגיע לרגע המיוחל של בשלות אמיתית ונקים בית קדוש בשמחה, נחת, ואהבה גדולה💕
אל תדאגי אהובה, זה יגיע יותר מהר ממה שאת חושבת😘 וכשזה מגיע, זה מתוק ומשמח מאוד. מחכה לך אור גדול בקצה המנהרה הזאת.✨
שולחת כוחות 🤗
אביטל חדוה