ש.
אני יוצאת עם מישהו כבר שנה, והכיוון הוא חתונה. אבל מדי פעם אני חושבת, איך אני יודעת שזה באמת הוא? יש בינינו כימיה טובה, אני מעריכה אותו ואפילו מעריצה אותו על הרבה מאוד דברים. יש לנו ערכים משותפים ורצונות דומים. אבל הוא לא "גבר החלומות" שתמיד חלמתי עליו, למרות שהוא מאוד טוב בלי קשר לזה. איך אני יודעת שזה באמת הוא?
ת.
יתרונם של חסרונות
שלום לך שואלת יקרה.
את שואלת שאלה מורכבת. זוהי שאלה שכמעט כל אחד שנמצא בשלב הדייטים (ובעזרת ה' שלב החתונה😉) נתקבל בה. האם האדם, הטוב והמצויין שפגשתי, הוא זה "הוא"? האם "להתפשר" על חלק מהדברים שרציתי שיהיה בבן זוגי? האם אמצא אחד יותר טוב שיותר יתאים לי ולרצונותיי?
אנחנו חיים בעולם מורכב. יש הרבה עליות וירידות בחיים, קשיים ואתגרים גם לא חסר... הקב"ה יצר את האדם כך ש"לא טוב היות האדם לבדו" האדם צריך שותף לדרך, שילווה אותו, שיתמוך בו, שיאהב אותו וכו'...
בגיל הנעורים אנחנו מתחילים להחשף למערכות יחסים של מבוגרים ולהבין שעוד כמה שנים גם לנו יהיה משהו כזה, ומתחיל תהליך של בירור-עצמי, ומה השאיפות והאידאלים שלי.
בזמן הזה נוצר ה"בן זוג", שמלווה אותנו כל זמן שאנחנו נכנסים למערכת יחסים רצינית, ונוצרת אז, השוואה-בין ה"בן זוג" לבין האדם שאיתו אנחנו במערכת יחסים רצינית, ואז נוצרת השאלה הנ"ל.
"40 יום קודם יצירת הוולד, בת קול יוצאת ואומרת בת פלוני לפלוני..." האדם רוצה בהכי טוב לעצמו, כי כך הוא מטבעו. וזה בסדר. כך זה אמור להיות.(אגואיזם זה כשזה בא על חשבון אחרים) כשיש לך ציפיות מי יהיה בן הזוג שלך, איזה תכונות יהיו לו, את בעצם מצפה לשלמות- הכי טוב! אך העולם שלנו לא נוצר כך, בכל דבר יש משהו חסר. וזה טוב! כך יש לנו לאן לשאוף, לאן להתקדם לאן לגדול...
המהר"ל, שהיה מגדולי הדורות וספריו נחשבים לספרי יסוד בדרך החשיבה האמונית, קורא לזה "ההעדר קודם להוויה" קודם שתוכל להתקדם למקום טוב יותר וגבוה יותר, לעלות מדרגה, צריך שיהיה חסר לך משהו, רק כך יש לך מוטיבציה, ושאיפה להתקדם, ולאן להתקדם.
יוצא מכך שתי דברים.
דבר ראשון- אין בן זוג מושלם במציאות. ויש וויתורים שנצטרך לעשות, נצטרך "להתפשר" על חלק מתכונות בן הזוג.
דבר שני- זה שיש בן זוג שהוא "מאוד טוב" אבל לא "גבר החלומות", זה דווקא טוב! יש לאן לגדול ביחד, וגם יש כבר התחלה טובה!
כאשר נמצאים בשלב הדייטים צריך לעשות, לפני שנפגשים בכלל, כמה בירורים:
מי אני?- מה השאיפות שלי, מה הדעות שלי, מה החוזקות שלי, חולשות שלי, איזה בית אני רוצה שיהיה לי?
מה אני רוצה בבן הזוג שלי?- מידות, תכונות וכו'.
כאשר נפגשים עם בן אדם, צריך להבין איזה תכונות יש בו, האם הוא מתאים לאידיאלים שלי? לדרך חיים שלי? ולהסתכל ברשימה של המידות והתכונות שרצית שיהיה, ולבדוק על מה את מוכנה לוותר, ומה "יהרג ואל יעבור".
ואם היחס ביניהם הוא 80%/20% לטובת הפגוש/מדוייט אז שווה להמשיך הלאה ולהתאמץ על הקשר!
במקרה שלצערנו, יש באמת פער גדול יותר מהנ"ל, צריך באמת לחשוב טוב- האם אני רואה את בן הזוג הזה כמי שיהיה שותף לדרך שלי?הוא מי שיהיה הורה לילדי?
אם התשובה לשאלות הנ"ל היא לא... צריך לדבר עם בן הזוג ולשים את הדברים על השולחן, ואם צריך גם להפסיק את הקשר.
יש פערים שקשה ולפעמים לא אפשרי, או רצוי, לצמצם. לכן אנחנו לא רואים הרבה נישואים של דתיים עם חילונים, או חרדים עם דתיים לאומיים...
יש פער משמעותי, שלמרות שאולי כיף ביחד, והוא הבן אדם הכי מצחיק שפגשת, חסר משהו משמעותי- או מידות ותכונות שבשבילך הם הבסיס ואי אפשר בלעדיהן, או שאין מטרות משותפות(לדוגמא- צבא ושליחות בחו"ל).
מקווה שעזרתי ובעזרת ה' שנזכה לבנות חורבה מחורבות ירושלים😀
בועז שמיר🐲