ש.
למה העולם נברא? לא היה עדיף בלי עולם, בלי בני אדם וממילא- בלי בעיות שצריך לפתור ולתקן..
ועוד שאלה- למה לנו לנסות לתקן את העולם אם בכל מקרה בחיים לא נצליח? ואם נצליח אז העולם ייחרב.. או יגמר..
ש.
על שאלה 2120 (לא אני שלחתי אותה):
כתבתם שהאינטרס של אלוקים זה שיהיה לנו טוב. אבל עובדה שלא תמיד טוב לנו. ויש אנשים שרוב הזמן לא טוב להם. אז זה שהקב"ה ברא אותם זה לא היטיב איתם אלא להפך. היה עדיף להם פשוט לא להיוולד אולי.
תודה!
הערה - איחדנו את השאלות כיוון שהן היו קרובות ברעיון.
ת.
שלום!
השאלה שלך היא מסוג השאלות שהיה הרבה יותר פשוט לענות עליהן אם זה היה בשיחה פנים אל פנים. כיוון שזה לא ממש אפשרי, חשבתי אולי לנסות לדמיין איך זה היה נראה. התוצאה לפניך😏....
אבהיר שזה דמיוני, וייתכן שזה לא בדיוק מה שהיית עונה. אבל אני חושב, או לפחות מקווה, שבסוף – עצם התשובה תספק אותך. ואם לא – מוזמנת לשאול שוב!.
אני: את צודקת ממש!. באמת היה עדיף בלי כל התקלות. אבל אם אין עולם אז לא היית יכולה לשאול את השאלה שלך, ואני לא הייתי יכול/צריך לענות. מה את מעדיפה?
חוצמזה – לא משנה מה אענה לך, יש עובדה אחת שלא נצליח לשנות – אלוקים כבר ברא את העולם הזה...מה שאומר שיש משהו קצת חסר טעם בחקירה הזאת...
את: 😳 אה המ. טוב ברור שעדיף שיש עולם, אבל אוף למה הוא כזה קשה ומורכב? למה אומרים הוא מלא סבל, ובעיות ומכשולים. אם כבר ה' ברא אותו, למה לא פשוט יותר?😔
אני: כשאת מנסחת את זה ככה, זה באמת דבר שחשוב לחשוב עליו... שימי 💚 שעברנו מהשאלה הפילוסופית התיאורטית, לשאלה שנוגעת יותר לחיי היומיום שלנו, ואיך אנחנו משתלבים בעולם הזה שאלוקים ברא לנו. והתשובה שננסה לתת תנסה לגעת במישור הזה.
את: נכון. הערה חשובה, זה עזר לי להבין מה אני בעצם שואלת!
אני: אני יודע. לכן כתבתי אותה...😉
קושי הוא לאו דווקא דבר רע. קושי מעיד על התקדמות. ילדים אוהבים לרוץ למרות שזה מעייף וגורם להם להזיע🥵 – אבל זה כל הכיף!.🥳
אז אני רוצה לשנות את נקודת הפתיחה – זה נכון שיש בעיות ותקלות, אבל בואי נקרא להם אתגרים ומשימות. בני אדם אוהבים לפתור דברים, להתקדם ולהתפתח. זה נותן לנו תחושת סיפוק. אתגרים זה מסקרן, זה עוזר לגלות עולמות חדשים, כוחות בתוכי שלא ידעתי בכלל על קיומם. כל קושי שהתגברתי עליו, כל הר שעליתי – אני שמח בו, אני מרגיש מלא חיים זה האושר הכי גדול בעולם.💪
אם נסתכל סביב נראה שאנשים מתקדמים, הם עושים דברים גדולים בחיים שלהם. כל אחד יכול לתקן דברים, להוסיף לשכלל. העולם כל הזמן בתנועה – מגלים דברים חדשים במדע, נכתבים ספרים חדשים, יש המצאות חדשות – אף על פי שיש בעיות, ואולי דווקא בגלל שיש בעיות – אנחנו מצליחים לתקן ולהתקדם.🐾
אני חושב שאפשר לפי זה לומר – שדווקא 'התקלות והבעיות' הם אלו שגורמות לעולם להיות מסוגל להתקדם. אחרת זה לברוא עולם שתקוע באותו מקום מההתחלה. זה נחמד, זה בטח היה עולם מאוד יפה. אבל זה עולם שבו אנחנו קצת חסרי משמעות. אנחנו לא יכולים להוסיף לו כלום...
המהר"ל מסביר שצלם אלוקים שבאדם – זה העובדה שיש לנו בחירה חופשית. עולם שיש בו בעיות, שיש בו רע שעומד מול הטוב – זה עולם שבו יש אפשרות בחירה. והעובדה שאנחנו בוחרים, ובבחירות שלנו מקדמים את העולם – זה הדבר שנותן לנו את המשמעות, את הגודל, את האושר הכי גדולים שיש!.
זה נקרא 'לפעול עם א-ל'. ממש להיות שותפים עם הקב"ה בבריאת העולם, בחידוש שלו, בלהפוך אותו למשהו חדש.🌍
זה להיפגש עם הופעה אלוקית אחרת – לא רק שלמות, אלא השתלמות כלומר התקדמות, תנועה.
את: מעניין. אז הבנתי למה לברוא עולם עם אתגרים, אבל למה עם כ"כ הרבה סבל, ולמה יש הרבה שלא מצליחים לעמוד בזה?
אני: אני רוצה לדייק אותך שוב – זה נכון שיש בעולם סבל. אבל העולם לא מלא סבל. כמו שרמזתי לך בתחילת השיחה – עצם העובדה שאנחנו חיים זה טוב אדיר, זה חסד מופלא. החיים זה דבר כל כך מורכב ויפה – כל עולם הרגשות שלנו, כל הדרך שבה הגוף שלנו בנוי, העושר האדיר של גוונים, צבעים ותופעות שיש בעולם – העולם באמת מלא טוב. אז פרופורציות.
ומצד שני את צודקת. לא תמיד זה קל, ולפעמים יש דברים מאוד כואבים. באמת מה שאנחנו רוצים כל הזמן זה להיות בעצמנו כל כך מלאים בטוב, עד שכל העולם יהיה טוב והצרות יפסקו. כמו שאמרנו – בלי שיש רע, אין באמת בחירה, זה חסרון. באנו לכאן כדי להתמודד עם זה. לפעמים לא מצליחים - אבל הקב"ה מאמין בנו שאנחנו באמת יכולים. אני פשוט צריכים ללמוד לבחור, לעבדו קשה, לא לוותר, להאמין בעצמנו וכה לאט לאט נצליח לתקן ולהופיע אור וטוב בעולם.
ובעתיד גם נגלה איך כל הרע הזה, איך כל הכאבים האלו, איך כל הצרות האלו – דווקא הם הביאו לטוב מאוד גדול. להעמקה נוספת בשאלת הרע בעולם ממליץ לך על התשובות האלו באתר שלנו – 141, 61, ו2064.
את: אחלה, תודה. אסתכל בהמשך. אבל יש משהו שאני עדיין לא מבינה – מי אמר שבכלל נצליח לתקן את העולם, ועוד כתוב שאחרי 6000 שנה העולם יחרב, אז מה הקטע?
אני: למה נצליח – כי הטוב מוכרח להצליח. הרע הוא בעצם העדר, הוא חסרון. והטוב הוא שלמות, הוא הקיימות, הוא האמת. זה חייב לנצח. הקב"ה הוא טוב, ויש השגחה אלוקית והבטחה אלוקית שזה יקרה.
המדרש שהבאת הוא באמת מסודות התורה. אני לא חשוב שנכון להבין אותו כפשוטו. אני יכול לפרש אותו שהכוונה שאחרי 6000 שנה, שמקבילים ל6 ימי המעשה, כלומר – אחרי שנגמור להכין ולעשות הכל - תבנה בעולם קומה חדשה. כמה זמן זה ייקח בפועל – אין לי מושג.
אבל דבר אחד ברור לי בלי שום צל של ספק – הקב"ה הוא לא אכזרי ח"ו, והעבודה שלנו בעולם היא ודאי לא עבודה סיזיפית, חסרת טעם וחסרת משמעות. כל מעשה טוב שלנו שייך לאמת, לנצח. זה משפיע כבר עכשיו, זה נשאר לעד (ושוב - לכן גם ברור שבסוף נצליח). לא תמיד רואים ולא תמיד מבינים איך. אבל זה ברור שזה ככה.
את: טוב. נתת לי הרבה נקודות למחשבה, אני צריכה לחשוב על זה. תודה רבה!
אני: בשמחה רבה. בהצלחה!😊