ש.
קודם כל תודה רבה על הפרוייקט ותודה לכל המשיבים אין כמוכם!!!
לשאלתי, עשיתי את כל ההשתדלות שלי לא להידבק בקורונה, שמרתי מרחק שמתי מסיכות שטפתי ידיים הכל!! ונדבקתי.
יש לי הרבה מהתסמינים אבל הדבר שהכי שבר אותי זה שאני לא יכולה להריח ולטעום.
אין לי חשק לאכול כי מה הטעם אם אין טעם..
אני יודעת שזה מהקב"ה ושיש סיבה ושזה אמור לקרב אותי יותר אבל זה קשה, כל כך!
מקווה שהבנתם את השאלה/ בעיה...
תודה!
ת.
❤️ יקרה!
אין ספק שאת מתארת כאן סיטואציה לא פשוטה, ובהחלט לא מובנת.
עשית באמת השתדלות גדולה ובסוף לצערך בכל זאת הקורונה הגיעה.
ובכל זאת, כמה דברים שצריך לזכור:
🙂 ראשית, אנחנו לא יודעים חשבונות שמיים. יכול להיות שאת מאוד מאוד הקפדת, ולעומתך חברה לקחה את ההנחיות בתור "המלצות", ובזמן שהיא לא נדבקה את כן.
עם כמה שהקורונה לא ברורה ומבלבלת, אין לנו ספק שזה מעבר לסתם מקריות, ויש סיבות שלא ידועות לנו.
😷 למשל, העובדה שהשתדלת, שמרת על מרחק וכן הלאה, עזרה לקטוע את שרשרת ההדבקה ובכך שמרה על הקרובים אלייך!
צריך להמשיך ולהתמיד באמונה ובשמחה, ולנסות כן לראות את נקודות האור ומה שכן יוצא לך טוב מהסיפור הכללי.
⭐ נקודות האור הללו יכולות לגרום לנו לראות את ההשפעה הכוללת של הסיפור. מעבר לכך שיש כאן סיפור לספר לנכדים.😉
💉 למשל, עכשיו עם החיסונים, את יכולה להגיד איזה מזל שאת חסינה טבעית! אני לעומתך צריכה לקבל חיסון ומשקשקת ממחטים. 😬
🍫 בנוסף, חוסר בטעם וריח עוזרים לנו להעריך יותר את הטעם כשהוא יחזור. איזה מדהים זה אחרי תקופה שלא טעמנו כלום להצליח לפתע להרגיש טעם של שוקולד או תפוח! 😋
🤩 נקודה חשובה לא פחות, זה השמחה שב"ה את בגיל שאין כל חשש וסכנה מעבר לכמה שבועות של שיעולים. זכינו להיות בני נוער בתקופה הזאת, בלי מחויבות של משפחה על הראש, או פחד מהנגיף עצמו. תחשבי איזה קשה זה לאם משפחה, או לאדם קשיש.
💡 לסיכום, צריך לזכור שאמונה היא לא רק כשנוח ופשוט, אלא אמונה זה לקבל את המציאות.
אני בטוחה שעם קצת מחשבה ממבט אחר את תצליחי לעבור את התקופה הנ"ל הכי טוב שאפשר, ולפני שבכלל תרגישי כל זה יהיה סיפור מהעבר.
יכול להיות שעוד כמה שנים תראי את התקופה הזאת ממבט שונה לגמרי, ותביני דברים מסויימים אחרת(:
שיהיה רק בריאות ושמחה! איתך מרחוק☺️
רעות ♡