ש.
אני מפחדת מהעולם הבא. מפחדת מה יעשו לי שם, מפחדת מהלא נודע הזה של מה קורה אם האדם אחרי שהוא נפטר מהעולם הזה.. אם לא עשיתי מספיק מצוות או אם לא שמרתי על כל ההלכות כמו שכתוב בדיוק אז אני אסבול שם? אני פשוט לא מבינה מה הקטע של לסבול רק כי התאוות של העולם הזה הפריעו לי לקיים את רצון ה..
ת.
שלום,
מעורר השראה בעיני שמה שמעניין ומדאיג נערה בת 16 זה עניינים גדולים וקדושים כמו העולם הבא. אשרינו שזכינו בנוער כזה!
הרבה על העולם הבא - אנחנו לא יודעים. רב הנסתר על הגלוי. יש לנו קצת תיאורים שקשה מאד להבין אותם כי הם לא במושגים שלנו.
האם יש סיבה לפחד?
המטרה שלנו בעולם הזה היא לעשות רצון ה'. ומה רצון ה'? שנשתדל. שנרצה. "רחמנא ליבא בעי!" ה' רוצה את הלב שלנו. שנרצה אותו, שנאהב אותו, שנרצה להיות קרובים אליו ולעשות רצונו. אנחנו בני אדם. חומריים. בני אדם טועים, הם לא מושלמים. אפילו משה רבינו חטא ובגלל זה נענש ולא נכנס לארץ. "כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא".
האם זה אומר שמותר לנו לחטוא? לא. אנחנו צריכים להשתדל לעשות רק את רצון ה'. ואם נופלים? אז קמים מיד! "שבע ייפול צדיק - וקם". ייפול! בטוח ייפול! אבל יקום. רבי יצחק הוטנר אומר על הפסוק הזה שבזכות הנפילות והקימה כל פעם הוא הפך להיות צדיק.
את יודעת, הנשמה שלנו מגיעה מלמעלה, מתחת לכיסא הכבוד. הנשמה שלנו ירדה לעולם למשימה מיוחדת, לרדת לגוף. זה קשה לה! ממקומה המקורי - לעולם הגשמי בתוך גוף שאין יותר גשמי ממנו. אז מה היא הכי רוצה כל הזמן? לחזור למעלה! ליהנות מזיו השכינה. כשהנשמה שלנו עולה למעלה היא עושה את התנועה הטבעית לה שהיא חיכתה לה חיים שלמים. עולם הבא זה המקום שהכי טוב לנשמה שלנו. ומה אנחנו רוצים יותר מלעשות טוב לנשמה שלנו? (כמובן, זה לא סותר את החיים. הקב"ה הוריד אותנו לכאן כדי לחיות!)
אחרי שראינו שהעולם הבא הוא לא בהכרח מפחיד אלא נפלא מאד, אשאל אותך שאלה:
אחרי דבר לא טוב שאנחנו עושים. מה אנחנו נעדיף? לשלם על מה שעשינו ולגמור את העניין, או להישאר ככה בלי לשלם על הנזק?
נראה לי שאחרי שאנחנו משלמים על הנזק שעשינו, יותר קל לנו בלב. אנחנו מעדיפים לשלם ולהיות רגועים מאשר לא לשלם ולהישאר עם תחושה קשה שעשיתי משהו.
כשנגיע לעולם הבא אחרי 120 בעז"ה, לעולם האמת, שום דבר לא יטה אותנו. שום תאווה ושום רצונות גשמיים אחרים, ואנחנו נעדיף שאם עשינו משהו לא בסדר, נענש עליו קודם כדי להיכנס אח"כ לגן עדן נקיים וטהורים.
כמובן שהדברים עמוקים ויש עוד הרבה מה ללמוד.
בינתיים אנחנו יכולים לשמוח ולא לדאוג שאנחנו יהודים, זוכים ללמוד תורה ולקיים מצוות, להתפלל לה' שיעזור לנו בהשתדלות שלנו, שיראה את מה שאנחנו באמת רוצים ולא את הנפילות, ואם נופלים - לקום מיד. גם זה חלק מהחיים. בסופו של דבר הקב"ה הוא זה ששם בנו את היצר הרע...
בהצלחה רבה!
ישראל