אני כל הזמן מתחשבנת.על כסף, על זמן, על מאמץ..מרדף שנמאס לי ממנו!!!אשמח לטיפים ולעצות (מעשיות😉)
שלום נשמה, מקווה ששלומך טוב ✨שאלת שאלה מקסימה, המודעות והרצון לשינוי - זה כבר 1/2 מהדרך אם לא יותר 😉אני אחלק את תשובתי ל-2 חלקים, מקווה שעבודה משותפת בשני המישורים תעזור לך פחות לרדוף ולהתחשבן
אחרי הלבבות נמשכים המעשים
לפני כמה שנים, שמעתי משהו שממש חידש לי ו"הפך" את ההסתכלות שלי על עבודת המידות, ואני רוצה לשתף אותך בו - אין כזה דבר מידה רעה, בכל מידה יש גם דברים טובים, העניין הוא במינון ולכן קוראים לזה מידה, כי זה צריך להיות מדוד. בעבודת המידות, אנחנו מזככים את המידות, ומדייקים אותן, אך חס ושלום לא "שוברים" או נפטרים לחלוטין ממידה זו או אחרת.
אני מזמינה אותך להתבונן, מאיפה הצורך שלך להתחשבן מגיע? על איזה נקודות זה יושב אצלך? האם זה ממקום שאת מאוד שואפת להוגנות ושיוויון? אולי ממקום שקשה לך לקבל, ולכן אולי קשה לך גם לשחרר ולתת? אולי זה ממקום של חסכנות ודיוק? אולי ממקום של הערכת העמל והזמן? זה יכול להיות כ"כ הרבה דברים. ברגע שתדייקי לעצמך, יהיה לך יותר קל לעבוד על המקום הספציפי בנפש.
כשאנחנו מבינים על איזה מקום בנפש שלנו הדברים יושבים, אז העבודה של הלב והשכל היא הרבה יותר מדוייקת ויעילה. מנסים לשנות את התפיסה שלנו, ולהבין שקצת לשחרר וקצת פחות להתחשבן, לא יהפוך אותנו לדבר כזה או אחר, ולא סותר את הדבר שבשמו אנו פועלים. זה עוזר לנו להבין את עצמנו, ומתוך כך - לשים את הדברים בפורפורציות, ולפעול בהתאם למה שנכון וכדאי באמת.
בנוסף, אמונה - להאמין שהקב"ה מביא לי את כל צרכי, משלים ומשלם לי את כל החובות בכפל כפליים.
אחרי המעשים נמשכים הלבבות
אני מציעה לך גם לפעול במישור המעשי. להחליט מראש שאת מנסה לשחרר, בקצב שמתאים לך.
לעזור לאנשים בלי להסתכל על השעון ולבדוק כל רגע כמה זה לקח, להעביר את האשראי בלי לבדוק באותה שניה כמה זה יצא, וגם אם כן - לא להתחשבן ברמת האגורות, להתאמץ בשמחה ובאהבה ופחות להסתכל ולהשוות לאחרים, אלא להחליט שאת נותנת כי את רוצה לתת, ולא מתוך דין וחשבון לאף אחד.
בנוסף, לעשות דברים מראש כי הם טובים, לא כי זה יעזור לי אחר כך. לחזק את התחושות הללו, כמה טובים הדברים שאני עושה ועוזרת - טובים כשלעצמם.
בנוסף, רובד של דמיון. לנסות לדמיין לרגע מצב שבו לא מחזירים לי כלום, או לפחות הרבה פחות ממה שנתתי. לנסות לחוות ולהרגיש את הסיטואציה בראש, ולחשוב - איך אני מרגישה עם זה? מה בדיוק קשה לי?ההתמודדות בדמיון היא יותר קלה מהתמודדות עם המציאות, כי את יכולה לעשות את זה בקצב שלך, בזמן ובהקשר שנוח לך. את יכולה לדמיין עשרות פעמים את אותה סיטואציה מזוויות מעט שונות.
תחשבי על המקום הזה של השחרור בנפש כעל שריר שצריך לעבוד עליו. וממש לתרגל ולאמן את השריר הזה של ההרפיה, בהזדמנויות שיש לך, לשים לב, להיות במודעות ופחות להתחשבן.
מקווה שהצלחתי לעזור לך,תמיד מוזמנת לחזור ולשאול.
בהצלחה רבה 🌾רֵעוּת.