ש.
שלום
אשמח לתשובה:)
אני והאישיות שלי זה חלק מהנשמה שבי?
אם כשאומרים שהנשמה זוכה לתענוג בעולם הבא, אז זה כולל "אותי" ואת מי שאני והאישיות וזה? או איזה רוח מנותקת?..
מרגיש לי שאני מתאמצת בשביל זה ככ הרבה, ואם בסוף זה יהיה משהו שמנותק ממני זה לכאורה לא שווה לי. ואם זה כן כולל את האישיות, אז בסוף נשמה יכולה להיות בכמה גופים בכמה גילגולים.. אז איך זה מסתדר עם לשמור על אישיות וכזה?
ת.
שלום רב,
שאלת כאן כמה שאלות חשובות, אני מקווה שאצליח לענות על כולן.
א. מה כוללת הנשמה שלי?
לפני שאנו נגשים לשאלה זו יש לשאול מי זה "אני"?
ה"אני" הוא המציאות של חיבור הנשמה לגוף, לא הנשמה לבדה היא אני ולא הגוף לבדו הוא אני, אלא דוקא כששניהם פועלים ביחד אנו מגיעים להגדרה של "אני".
אחרי שאנחנו מבינים את זה אפשר להמשיך ולשאול מהי האישיות של האדם?
האישיות של האדם מורכבת ממספר גורמים אותם אפשר לחלק לשתי קטגוריות.
1. הנשמה: יש מציאויות של נשמות גבוהות ונשמות נמוכות, ככל שהנשמה של האדם יותר גבוהה כך גם השאיפות הרוחניות שלו יותר גבוהות. כמובן שכל אדם נמדד ביחס לנשמתו שלו, וכמו שכבר אמר ר' זושא: "כשאני אגיע לשמים לא ישאלו אותי למה לא הייתי משה רבינו, ישאלו אותי למה לא הייתי זושא".
2. החיים: במהלך חייו האדם נפגש אם הרבה מציאויות שונות שמשפיעות עליו. לדוג': יש מציאות מוכרת של אנשים שעברו את השואה שמבחינתם אין כזה דבר לזרוק אוכל אפילו אם לפני השואה לא היה להם כ"כ אכפת אם וכמה אוכל נזרק. גם סביבתו של האדם (לדוג' חיים בסביבה דתית או חילונית) משפיעה על האישיות שלו. (יש לציין שזו השפעה על האישיות ולא מהווה את האישיות עצמה).
יוצא שהנשמה שלנו מהוה חלק מה"אני" וחלק מהאישיות שלנו.
ב. מי נהנה בעולם הבא?
כפי שביארנו בחלק הראשון ש"אני" זה מצב כולל של נשמה+גוף, כך גם לעתיד נחזור למצב הזה.
נרחיב קצת:
אחר פטירת האדם ישנם שני שלבים: גן עדן ותחיית המתים.
גן עדן- הוא מקום מוכן לצדיקים ולרשעים אחרי שנשמותיהם עוברות תיקון על מה שקלקלו בעולם ושם הם נמצאות עד תחיית המתים.
תחיית המתים- הוא זמן שהקב"ה יחזיר את הנשמה לגוף, ובמציאות זו האדם יקבל את השכר. וגם לאחר תחיית המתים האדם יוכל להתעלות ועל ידי זה להגיע לרמה שהגוף יהיה רוחני ויוכל לא רק על ידי הנשמה להשיג שכר רוחני אלא גם על ידי הגוף.
כך שבעצם בגן עדן הנשמה "נהנית" אבל המצב היותר גבוה הוא תחיית המתים שאז גם הנשמה וגם הגוף זוכים להנאה.
אני רוצה להוסיף כאן עוד נקודה חשובה, בתוך השאלה כל הזמן התעסקת עם מה קורה לאחר המוות. לפעמים יש מקרים שהאדם מרגיש עונג רוחני במה שהוא פועל בעולם הזה, אחרי איזו מצוה או התקדמות רוחנית (יכול מאד להיות שהרגשת את זה בעבר בעצמך), כך שהעונג הוא לא רק בעולם הבא אלא גם בעולם הזה.
ג. גלגול נשמות
בחלק האחרון של שאלתך דיברת קצת על המציאות של גלגול נשמות.
כל נשמה הגיעה לעולם עם תפקיד מסוים יש נשמות עם תפקידים מוגדרים ומצומצמים, ואחרות עם תפקידים גדולים יותר. אנשים רבים ואולי אפילו רוב בני האדם אינם מספיקים למלא את תפקידם במהלך חייהם, ולכן הם צריכים לחזור לעולם (גלגול נשמה) כדי להשלים את תפקידם.
וכבר אמרנו בהתחלה האישיות של האדם מושפעת מהרבה גורמים חוץ מהנשמה, כתוצאה מכך האישיות לא נשארת אותו דבר אבל הייעוד תמיד נשאר.
את מוזמנת להרחיב עוד בעניין גלגול נשמות על ידי קריאה של תשובה מס' 2376 (https://5f353e7470044.site123.me/%D7%9B%D7%9C-%D7%94%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%A0%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%A0%D7%95/2376-%D7%92%D7%9C%D7%92%D7%95%D7%9C-%D7%A0%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%AA).
התשובה מבוססת על ספרו של הרב שטיינזלץ "נשמה".
נקודה אחרונה שחשוב לי לומר היא, שאפשר לעשות את המצוות כדי שנזכה בעקבות כך לדברים מסוימים, אבל צריך לזכור שהמדרגה היותר גבוהה היא לקיים את המצוות מתוך אהבה לקב"ה בלי לקוות לקבל תמורה על קיומם של המצוות. וכדאי וחשוב גם לשאוף שכך תהיה עבודת ה' שלנו, 'שלא על מנת לקבל פרס'.
מקווה שעניתי לשאלתך. אם לא את מוזמנת לשאול שאלת המשך.
דוד.