1 דקות קריאה
13 Apr

ש.
וואו! תודה רבה לכם!!! למה כל פעם שאנחנו עושים משהו רע אנחנו כאילו מאשימים את היצר הרע. שאנחנו עושים משהו רע אומרים שזה לא באמת אנחנו, שזה רק יצר הרע. הרי יצר הרע הוא לא משהו נפרד ממנו, זה לא שאנחנו 2 אנשים שאחד מהם הוא יצר הרע... ועוד, שאנחנו עושים מעשה טוב לא אומרים ''זה לא אתה, זה רק היצר הטוב שלך'', אז למה מחלקים אותנו מהיצר הרע אבל לא מהיצר הטוב? תודה רבה!




שלום אח יקר! 🙂 אחלה שאלה.😎 


אז קודם כל, בוא נדייק את הדברים: כשאדם עושה דבר אסור – ודאי שזה הוא עשה ולא היצר הרע; היצר הוא רק מה שגרם לו לעשות זאת, אבל האחריות מוטלת על האדם עצמו. הנושא שאתה מתכוון אליו הוא הרצון והמניע: כשאדם עושה משהו רע זה לא בגלל שהוא באמת רצה אותו, אלא הרצון והדחף הגיעו מהיצר הרע. היצר הרע אמנם שוכן בתוך האדם, אבל הוא כוח נוסף מלבד הרצון העצמי של האדם, ואינו מבטא את האדם עצמו. לעומת זאת, היצר הטוב כן מבטא את הרצון האמיתי של האדם, ולכן כשאדם עושה מעשה טוב הוא מוציא בזה אל הפועל את הרצון שלו בעצמו, ולא רצון זר. ולמה באמת ישנו ההבדל הזה בין שני היצרים?


כשאדם הראשון נברא, לא היה בו יצר הרע. היה בו רק יצר טוב, רצון לעשות טוב ולהיות נאמן לרצון ה'😇. 

ולמה? כי הנשמה של האדם היא טהורה, ומעצם טבעה רוצה רק לעשות טוב. התורה אומרת על יצירת אדם הראשון "ויפח באפיו נשמת חיים" – כלומר הנשמה של האדם היא כמו רוח שהקב''ה הוציא מתוכו לתוך האדם, היא כביכול 'חלק' מהקב''ה, והיא זו שהפכה את האדם מגוש עפר ליצור חי. אם כך, הנשמה הטהורה היא זו שנותנת לאדם חיים, והיא בעצם העצמיות שלו, האישיות שלו בעצמה. לכן, ממילא אדם הראשון רצה רק לעשות טוב. ✨✨


מתי כל זה השתנה? 

בחטא האכילה מ"עץ הדעת טוב ורע''.🍇 באותו העץ היו מעורבים כוחות של טוב ושל רע, וכשאדם אכל ממנו זה הכניס לתוכו כוח זר של רע שמסית אותו, שאפילו 'מתחפש' לאדם עצמו ומטעה אותו לחשוב שמה שהוא אומר לו – זה הרצון העצמי של האדם. לכן נדמה לנו שהרצונות הרעים הם 'שלנו', אבל מצד האמת האישיות האמיתית שלנו היא הנשמה, שרוצה רק טוב.🌿


כפי שאמרתי בהתחלה – זה לא מוריד מאיתנו את האחריות על המעשים - אנחנו צריכים להתגבר ולא לשמוע ליצר הרע; אבל כן חשוב להבין את הנקודה הזו בעיקר ביחס לרצון, ויש להבנה הזו כמה השלכות:


א. שלא תאמר לעצמך "אם יש לי כאלה רצונות נמוכים, סימן שאני כזה דפוק"😞; לא, הרצונות האלו הם לא שלך בכלל; הם רצונות זרים 'מחופשים'.


ב. כשאתה מרגיש רצון לעשות משהו אסור, אם תדע שבאמת הרצון הזה הוא לא שלך, אלא להפך – הוא מנוגד לרצון הפנימי שלך, כלומר של הנשמה האלוקית שבך – יהיה לך יותר קל להתגבר עליו, ולא להיות פראייר של היצר הרע.💪


עלה והצלח, שלמה

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.