היי, אשמח שבת תענה לי❤️הרבה פעמים קשה לי לרקוד ולהשתגע עם חברות, לא יודעת למה.כאילו כולם משתגעות ורוקדות וזה ואני מנסה להיות איתן אבל מצליחה רק כזה למחוא כפיים או לשיר ולא לזוז עם הגוף וזה..אני באמת לא יודעת למה כי כשאני בבית אני אומרת לעצמי הנה עכשיו את תלכי ותרקדי ותשתגעי כמו שאת עושה כשאת לבד, ואז אני מגיעה למקום עם החברות שהן רוקדות וזה והכי באלי שבעולם להיות ולרקוד איתן ואני פשוט לא מצליחה לגשת לשם ולהרגיש טבעית ובנוח אני באמת לא יודעת למה.אני רוצה להוסיף שהן חברות באמת באמת מדהימות וממש טובות שלי שאני מרגישה איתן בנוח בכל דבר אחר, אבל איכשהו בקפיצות ובריקודים זה לא עובד לי..וגם כשאני רואה אותן נהנות זה איכשהו מוריד אותי כזה ואומר לי שאני לא אהיה כזאת אף פעם ותמיד יישאר הילדה שיושבת בצד ושלא מצליחה להשתגע ולרקוד.זה מבאס ומשגע אותי ובאלי לשחרר את הכל כל המעטפות שיש לי כשהן רוקדות ובאלי לרקוד ולהשתגע ולהוציא את הכל ואני באמת באמת לא יודעת למה אני לא מצליחה.זה מסתכל אותי ברמותת.גם לפעמים עד שאני אוספת את עצמי ובאה אני קולטת מבט כזה של מישהי, שברור לי שהיא לא רוצה לפגוע אבל כאילו היא נהנית עם חברות שלה ועם כולם וזה אומר לי כזה מה את נדחפת את לא תצליחי. זה לא מה שהיא אומרת אבל זה מה שאני מפרשת לעצמי ממבט קטן שמוריד אותי למטה עוד יותר.אני אשמח ממש ממש לעזרה!כי גם עכשיו בדיוק חזרנו לבית ספר וחזרו הריקודים..(אה וכדי שתענו בשבילי יותר מדיוק- אני מרגישה מאוד בנוח עם הגוף שלי, ואוהבת את איך שאני נראית, זה לא קשור לנראות החיצונית שלי..)תודה רבה רבה!
שלום צדיקה! איזה כיף לשמוע שטוב לך עם הגוף שלך ושנוח לך ככ עם החברות שלך! מזדהה איתך. גם לי באולפנה בחלק מההרקדות לא היה לי כיף, וגם אצלי זה היה מסיבה ממש דומה לשלך, ולא בגלל דימוי גוף או משהו כזה.. בגדול מה שעזר לי זה שעברתי תהליך של חיזוק הביטחון העצמי. אז אם אנחנו באמת דומות בקטע הזה, נשמע שזה שורש הסיפור גם אצלך. נשמע שמול עצמך את מרגישה שהגיוני שלא כיף איתך בהרקדות, אז גם את צריכה כוח בשביל להתגבר על זה מול עצמך, אבל גם כשכבר עשית עם עצמך חצי מהדרך את מזהה סימנים שמאשרים את התחושה הראשונית כל הזמן..עוד משהו שאולי מסביר למה הקושי מתבטא דווקא בריקוד הוא שיחסית לכל שאר הדברים שאנחנו עושות עם חברות, ריקוד זה משהו שעושים בתדירות יחסית נמוכה. אין מיליון הזדמנויות להשתפשף בריקודים אלא רק פעם ב, ואז זה לא שכל הרקדה את ממשיכה את ההתקדמות מהפעם הקודמת, אלא כל הרקדה את עובדת על עצמך מחדש. ואז זה באמת קשה כל פעם מחדש, בדיוק כמו בפעם הקודמת (ואולי גם יותר..)
אז מציעה לעבוד על זה בשני כיוונים:
💃א. ביטחון עצמי באופן כללי. אין סיבה שיהיה הבדל ברמת הכיפיות בין כל פעילות עם חברות לבין ריקוד איתן. (אלא אם את רוקדת בצורה ממש מוזרה, אבל לא נראה לי שזה המצב;) ). בהרקדות תנסי לזכור את זה- כמו שטוב לך ולהן ביחד בדרך כלל, כנראה שזה עובד ככה גם בהרקדה. משהו נוסף הוא שבדור שלנו יש פחד מאד משמעותי מבושה- אנחנו מאד מושפעים מהסביבה וממה שחושבים עלינו. נשמע שאולי זה שורש הבעיה. מה שאפשר לעשות הוא לעבוד באופן כללי על הביטחון שלך. תכתבי לעצמך 10 תכונות שטובות בך, שאת שמחה בהן, ושבזכותן כיף להיות חברה שלך. אם את מצליחה, שלפחות 3-4 מתוכן יהיו קשורות לדברים שקשורים להרקדה. (נגיד שמה לב אם מישהי לא במעגל, תנועות מקוריות או כל דבר אחר). מניחה שכשתראי את הרשימה מול העיניים זה פתאום ישקף לך כמה את טובה ואהובה:)
💃ב. לתת לעצמך ביטחון ספציפית בהרקדות. כמו שבשביל לדעת אנגלית אנחנו משקיעות ולומדות, ככה אפשר גם לעשות לגבי ריקוד. זה אולי נשמע מוזר, כי כל הקטע בהרקדות זה הזרימה. אבל אם באמת לא נוח לך כשאת רוקדת, אולי אם תעשי את זה שוב ושוב זה יהיה לך טבעי יותר.. אפשר סתם לפתוח סרטונים של הרקדות, לבחור שם מישהי שאת אוהבת את הסגנון שלה ולחקות קצת תנועות שלה עם עצמך בחדר. עוד משה שאפשר לעשות זה פשוט לרקוד כמה שיותר, לבד או עם אנשים שאיתם באמת נוח לך. קרה לך משהו משמח? שימי לעצמך שירים בחדר ותתחילי לרקוד! לכי לתפילות שבת של קרליבך, לכי לצד עם חברה ופשוט תרקדו:)
וטיפ אחרון- באמת כמו שכתבת הקטע של הרקדות זה פשוט להשתגע. ואפשר לעשות את זה אם לא חושבים על איך שאני נראית או מה חושבים עלי.. כשאת רוקדת, תשתדלי פשוט להתעלם מכולן ורק להתרכז בכמה טוב יש לך וכמה את פשוט מאושרת בגלל זה ורק בא לך לרקוד. אולי בסוף זה מה שיעזור:)
הלוואי שיהיה לך פשוט כיף ושמח לרקוד, וזה לא יהיה לך כבד ומעיק!
בהצלחה! חן