ש.
יש אצלנו ילד דתי שמגיע תמיד לבית שלנו והוא מגיע בגלל שחסר לו משהו אהבה או יחס והוא תמיד מנסה לקבל ממני יחס וזה לא מתאים לי כי אני דתיה ולא מדברת עם בנים אבל אין לי את הלב לא לדבר איתו כי אני יודעת שהוא צריך את זה אבל מצד שני זה מגיע לזה שאני כל הזמן חושבת עליו ואני לא יודעת מה לעשות האם זה נכון מה שאני עושה
נ.ב. שכחתי לרשום שהילד בן 12
ת.
שלום רב, מקווה ששלומך טוב. יישר כוח, יש לך גם רגישות כלפי הילד, וגם רצון לשמור על ערכיך. אז מה עושים?🙏
הייתי ממליץ על שני כיוונים ללכת בהם במקביל, אחד קבוע שיסייע לו ולך ואחד זמני שישמש אותנו עד שמגיעים לקבוע:
פיתרון קבוע
הכיוון הזה מטרתו למצוא פיתרון קבוע. הייתי ממליץ לך לברר בגדול איך אפשר לעזור למשפחה של הילד, אולי לשאול את ההורים שלך או את מי שקשור אליו במשפחתך (אם יש לך אח בגילו) מדוע הוא מגיע ואיך אפשר לעזור למשפחה. אולי בכלל נדרשת עזרה שיכולה להתבצע במסגרת הקהילתית, אולי לדבר עם המדריכים בתנועת הנוער שיסייעו לו ויחברו אותו לקבוצה יותר. המטרה כאן היא למצוא פיתרון קבוע שיסייע לו לקבל יחס ואהבה שהוא זקוק להם, ולהסיר ממך את האחריות הזו שמתנגשת עם אורחות חייך. אגב, אם את הולכת למשפחתך או לאנשים בקהילה/מדריכים וכו', לא הייתי מציין שזה בגלל הנוכחות של הילד, אלא פשוט כדאי לומר להם את האמת הפשוטה שאת חשה שהוא צריך יחס/עזרה כלשהי בלי לפרט יותר מזה...
פיתרון זמני
במקביל לפעילותך לטובת הפיתרון הקבוע, יש דברים שאת יכולה לעשות בינתיים: אני חושב שכל עוד הילד ממשיך להגיע, כן מומלץ לשוחח איתו בהתאם לגבולות ברורים שאת מציבה לנושאי השיחה המקובלים/אופי השיחה/משך השיחה בזמן/כמה את מדברת וכמה את מסתפקת בהקשבה. בסופו של יום, את אומרת שהילד הזה צריך יחס ובאמת כנראה זה חסר לו וכדאי מאוד שלא לפגוע בו.
אני לא יודע אם הפתרונות האלו טובים ורלוונטיים כי יש הרבה פרטים בסיפור שלך שחסרים לי. אני מקווה מאוד שסייעתי והכל יבוא על מקומו בשלום וכולם רק ירוויחו מהסיטואציה.
ברכת ה' עליך,💪
יאיר.