1 דקות קריאה
26 Apr

ש.
אני נורא נורא מפחדת להדרדר. זה בא לידי ביטוי גם במצוות ובהלכות- לדוגמא אני הולכת תמיד עם חצאית שלוש רבעי ולפעמים באלי לשים חצאית ממש יפה שהיא רק מתחת לברך (והרבה יותר טובה מרוב החצאיות באולפנה...) אבל אני לא עושה את זה כי אני מפחדת להדרדר לחצאית יותר קצרה אפילו. אבל גם בדברים אחרים כמו לקום בבוקר יותר מאוחר יום אחד כשאני ממש ממש צריכה את זה (לדוגמא אני לא מרגישה טוב ורוצה לישון עוד קצת ולא להגיע לשיעור הראשון - אני בפנימיה אגב) או לא לעשות שיעורי בית מידי פעם כשבאמת אין לי זמן וזה יבוא על חשבון דברים אחרים ויותר חשובים כמו טקס יום השואה או להיות חברות ביומולדת. אני גם במסגרת לימודים אחרת מאוד אינטנסיבית שבה לומדים לתואר וגומרים אותו בכיתה י״ג (מחוץ למסגרת בית הספר, אני עושה את זה לבד) וגם בה אם אני לא יכולה להכנס לשיעור (בזום כי זה באוניברסיטה פתוחה) באמת מסיבה מוצדקת אז אני בכל מקרה יכנס כדי לא להדרדר (מיותר לציין שאני כמובן לא לומדת כלום בשיעור הזה כי אני לא מרוכזת). השאלה שלי היא כזאת: מתי זה טוב להחמיר על עצמי כדי לא להדרדר ומתי זה עובר את הגבול וכדאי קצת להרפות?


ת.
שלום לשואלת היקרה!🙂 איזו שאלה מקסימה!✨ ממש מדהים לראות את החשיבה הבוגרת שלך, ואת האחריות שלך כלפי עצמך!🍃

זה נכון שכשאנחנו עושים לעצמנו סייגים ומחליטים שלא עוברים אותם – אנחנו מצליחים לשמור על המסגרת; ולכן באופן כללי טוב מאוד שאת נוהגת כך, וזה ממש מוערך בעיניי. לגבי השאלה מתי טוב להרפות – זה כמובן תלוי במקרה ובנסיבות, ורק את תוכלי להחליט, אבל אני אנסה לתת לך כיווני חשיבה שיוכלו לעזור לך.

בגדול, נקודת המבחן היא: האם זה עושה לך הרגשה טובה, או תחושת לחץ.

לכולנו כמעט קשה לקום בבוקר; אבל בדרך כלל הקושי הוא רק רגע אחד, ואחרי שמתגברים וקמים – אנחנו שמחים על זה שהצלחנו, וזה עושה לנו הרגשה טובה. או בדוגמה של הצניעות שהזכרת – הקושי קיים רק ברגע שבו מתלבטת מה ללבוש, אבל אחרי שהתגברת וכבר יצאת מהבית עם החצאית הארוכה – את שמחה על זה ומרגישה טוב עם עצמך (בהנחה שזה כך). אלו דוגמאות לקשיים שבהם דווקא טוב להתגבר - כי הם רגעיים בלבד, ואילו בחשבון הכולל הם לא מחלישים אותנו אלא מחזקים אותנו.

לעומת זאת, בדברים אחרים הנוקשות שלנו כלפי עצמנו יכולה ליצור לחץ והכבדה על הנפש; אם יש סייגים שאת מרגישה שהם גורמים תוצאה כזו, אז זה המקום להרפות.

קריטריון נוסף הוא, עד כמה באמת יש חשש שהחריגה המדוברת תוביל להידרדרות; ככל שהחשש רחוק יותר, כך יותר אפשר להרשות לעצמך להרפות בעניינו. אם למשל תרגישי שברור לך שזה שפיספסת שיעור בגלל שהיית חולה לא נותן שום לגיטימציה לכך כשתהיי בריאה – את יכולה להרשות לעצמך לשחרר במקרה כזה, וגם להצליח בכך שזה לא יגרום לך לחריגה נוספת מן המסגרת.

אני מביע שוב את הערכתי הגדולה, ומאחל לך מכל הלב הצלחה בכל אשר תפני!💫

שאי ברכה🌱, שלמה

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.