ש
האיגרת הרמב"ן כתוב כך וְכָל אָדָם יִהְיֶה גָדוֹל מִמְךָ בְּעֵינֶיךָ: אִם חָכָם אוֹ עָשִׁיר הוּא – עָלֶיךָ לְכַבְּדוֹ. וְאִם רָשׁ הוּא, וְאַתָּה עָשִׁיר אוֹ חָכָם מִמֶנוּ – חֲשֹׁב בְּלִבְּךָ כִּי אַתָּה חַיָּב מִמֶנוּ, וְהוּא זַכַּאי מִמְךָ. שֶׁאִם הוּא חוֹטֵא – הוּא שׁוֹגֵג, וְאַתָּה מֵזִיד. אני רוצה להרגיש שאחרים יותר גדולים ממני אבל אני לא מצליח איך אני יכול להצליח להרגיש את זה באמת?
ת
אהלן,
שאלה נפלאה, בוא ננסה יחד לפתוח כיוונים נוספים בהבנה של העניין ואולי מתוך כך תהיה לנו תשובה.
האם יש עניין לראות שכולם גדולים ממני? האם יש עניין להיות קטן? להיות שפל סתם כך? ואם כן באיזו צורה?
כשאדם גדול ממני במידות חיצוניות (בגיל, בגודל, בחוזק, בחוכמה, בעשירות וכ'ו) אני מרגיש קטן לעומתו, אך מה יוצא מזה? מה הקטנות הזו פועלת? היא חיובית או שלילית?
כשאדם חזק ממני ואני שומר על הכבוד שלו, אני שומר על 'דיסטנס' ומרחק ממנו לא מתוך הערכה דווקא, אלא כי אני שומר גם על עצמי במרחב בטוח, כדי שלא אפגע ממנו.
את הכבוד האמיתי שאני נותן לאדם, זה דווקא מתוך היכרות עמוקה, ומתוך אהבה, כמו לכבד מורה/רב אהוב, כמו כיבוד הורים, או כבוד שבין איש לאשתו.
אני לא יודע האם הרמבן התכוון לומר 'תהיה קטן'. בקטנות יש צדדים שליליים, בעייני הכוונה שלו היא 'תהיה עניו'.
ענווה זו הכרת האמת, להכיר ולדעת שה' יתברך שם אותי כאן בעולם עם כל ייתרונותי, התכונות הטובות והמסוגלות שלי, וגם עם כל חסרונותיי, הגבולות שלי, הדברים שהם מעל למידה ולגדול שלי.
חז"ל אמרו לנו בפרקי אבות- "איזהו חכם?- הלומד מכל אדם". הכוונה היא, שרק אדם שמסוגל ללמוד מכל אחד הוא חכם באמת, רק אדם שיודע שמחשבתו מוגבלת ליכולות שלו ולא מעבר, מבין שאינו יודע הכל, מבין שהוא חסר ומכיר בכך שיש לאחרים מה לתת לו, הוא זה שיכול להיות חכם, יכול ללמוד מכל מה שאין לו, ממה שמעבר למימדים שלו.
אדם כזה יכול לצאת ולעלות מעל המימדים של עצמו, וממילא הוא יותר גדול, יותר חכם.
וזה מה שאומר הרמבן לבנו 'וְכָל אָדָם יִהְיֶה גָדוֹל מִמְךָ בְּעֵינֶיךָ' תדע שבכל אדם יש משהו שהוא יותר ממך, תנסה לראות בכל אדם את הדבר שהוא יותר ממך, רק ככה תוכל להיות גדול!
אז מה עושים?
לנסות לראות בכל אדם נקודה טובה, נקודה שאותה אני יכול ללמוד ממנו, להסתכל בעין טובה ולדון לכף זכות כל
אדם, ככה אתה תהיה אדם שרואה בכל אדם גדלות, וכך תהיה אדם גדול ומלא בטוב!
הרבה הרבה תפילות על עניין הענווה.
ממליץ ללמוד את תורה רפ"ב בחלק השני של ליקוטי מוהר"ן, מסביר הרבה את עניין הלימוד זכות.
יהודה.