בס"ד
ש.
איך קונים מידות טובות? שמחה, חסד,נתינה,רגישות.. איך אני מגיעה למידות האלה?
ת.
וואוו, הלוואי, הלוואי שהיה אפשר כפשוטו לקנות מידות כאלה.. הייתי מרוששת את עצמי.
פעם שאלתי חברה, שהיא גיטריסטית בחסד עליון, איך למען ה' האצבעות שלך זזות ככה?! והיא חייכה ואמרה, "נעמה אין לי סודות, אני מתאמנת כבר שנים."
אין סודות. צריך לעבוד על המידות במשך שנים..
עבודת המידות היא עבודה מאוד מאוד אינדיבידואלית: פרטית ופרטנית, אין משהו אחד שעובד לכולם. ובכל זאת אנחנו מחנכים ילדים, איך אנחנו עושים את זה? קובעים הגדרות ראשוניות, רגע לפני חנוך לנער עפ"י דרכו אנחנו צריכים ליישר את הנער לפי קו. בואי נדמיין רגע קו שהוא המינימום ההתנהגותי שמצופה מבן אדם ממוצע, זאת נקודת הפתיחה. לנקודת הפתיחה מביאים אותנו המחנכים שלנו,. אז גדלנו, אנחנו עומדים על קו הזינוק ואיך מתקדמים? עושים.
ברמה הפרקטית, אני מאוד מאוד מאמינה בכוח שלנו "להכריח" את עצמנו לעשות דברים, לבחור עם השכל, לפי הנכון והישר, גם אם לפעמים הרגש קצת מדדה, הוא ישיג אותנו בסוף.
תמיד יש לנו כוח.
אישה זרה ביקשה ממני עזרה ברחוב? אני קמה לעברה לפני שאני מעזה לחשוב על כל המניעות בעולם.(וכמה מניעות יש לנו; אולי מישהו אחר יהיה טוב ממני, אולי היא תסדר לבד, אולי אני אביך אותה) לפעמים אני מכריחה את עצמי רק לקום, נו ואם כבר קמתי אני לא אחזור לשבת, נכון?
למישהו חסר שקל במכולת, "קח!" לפני שאני נבוכה או מתפדחת אני פועלת. הפעולה, העשייה, לוקחת אותנו למקומות טובים כשאנחנו מקשיבים לאינסטינקטים הבריאים שלנו.
אפשר להשתמש בסביבה: כמו האנשים שאומרים לסביבה שלהם, "מעכשיו אני בדיאטה" ופתאום יש להם אחריות לא רק כלפי עצמם, הם צריכים למלא ציפיות גם בשביל כל מי שהם סיפרו לו. בני אדם הם יצורים חברתיים, וזה דבר טוב ושמיש.
ויש כמה מידות שהן לא בהכרח פרקטיות; ענווה לדוגמא, או רגישות, אמונה..
איך אני "משיגה" מידות כאלה? אפשר וכדאי ללמוד, "מסילת ישרים" "חובת התלמידים" "הכוזרי" ויש עוד כל כך הרבה ספרים, שאת יכולה למצוא בדיוק מה שאת מתחברת אליו.
אבל זה קשה ללמוד לבד, ומשמעת עצמית היא לא דבר שנבנה ביום או יומיים. תרשי לעצמך להשתמש בחברותא (ולפעמים כשהיא לא החברה הכי טובה שלך זה קל יותר כי יש מחוייבות) אפשר ללמוד עם מדריכה או מורה שאת אוהבת..
(מובן שמתוך למידה מתחזקות גם מידות יותר "מעשיות" אבל אי אפשר להסתמך על למידה בלבד)
מילה וחצי על מידות שבין אדם לחברו: תנסי, ממש ממש חזק להניח את עצמך במקום האדם שאת עומדת, למשל, להתנשא עליו, דמייני את הסיטואציה הפוכה שניה לפני שבורחות לך מהפה, לפעמים הן נתקעות בפנים.
הכי חשוב, שתחנכי את עצמך לפי הדרך שלך, ואני ממש לא אומרת לוותר לעצמך. כל אחד ואחת יודעים מה מניע אותם לפעולה, מה עוזר להם לעקוב, (לדווח לחברה בכל 'התגברות' כדי לקבל פידבק חיובי, לעשות רשימת יעדים, לפנק את עצמך כשאת מצליחה) ואנחנו חייבים להיות קשובים לעצמנו.
בהצלחה אדירה!
נעמה👐