ש.
ב"ה יש לי אחיינים. אני כל הזמן חושבת על מה היה קורה אם חס וחלילה היה קורה להם משהו רע, אני מוצאת את עצמי כל הזמן מתפללת עליהם (לא כחלק מתפילה מסודרת אלא סתם מדברת אל ה' ומבקשת ממנו שישמור עליהם) ולא מעט פעמים אני בוכה מרוב תסכול על הפחד שלי
איך אני יכולה לא לחיות בפחד תמידי שחס וחלילה הם לא יעברו משהו לא טוב?
בשאלתך את מתארת את תפילותייך החוששות, את הפחד הזה את מתארת כדבר שמלווה אותך כל הזמן כלשונך.
קודם כל, בעייני שאלתך מעידה בעיקר על קשר קרוב אל אלוקייך, כאילו את תפילותייך את לוחשת בידיעה ששומע הוא את מילותייך. יציאה מנקודת מוצא זו יכולה לשפוך הרבה אור על הנפש.
חשוב שתדעי שעצם הקשר עם אלוקים הוא טוב, וראוי שתשמחי בקשר זה, כמו שכל אדם המדבר עם המלך ראוי לו לשמוח על המדריגה הגדולה שהוא מדבר עם המלך.
בתשובתי אשתדל בעיקר לתת לך חומר למחשבה, נסי להתבונן בו, נסי להרים מבט ולחיות על פיו. בנוסף אתן לך קצת עצות פרקטיות, אבל תזכרי שעצות אלו הן נקודתיות ויכול להיות שחלק מהן אינן מתאימות לך..
אחד הקשיים שכל אדם ניצב מולו הוא אי הודאות. אין אדם שיודע בודאות מה יהיה בעוד שנה ואפילו בעוד שנייה!, כן, אפשר להמר ואפילו לשער, אבל בודאות - אף אחד לא יודע. עייני ערך קורונה.
אז מה עושים כשיש אי ודאות? - זה הזמן למשל נחמד..
הנסיך חיליק היה רגיל ללכת ביערות שליד ארמון המלוכה של אביו, הלא הוא המלך ירום הודו. כך היה חיליק נוהג בכל יום, יוצא מהארמון ומסתובב להנאתו ביער הדרומי, כמובן בליווי שני שומרים ממשמר המלך.
יום בהיר אחד איבד חיליק את שומריו, בנוסף לכך גם איבד את הדרך אל הארמון. לעת ערב יצאו השודדים מחוריהם לחפש טרף קל לשדוד לפרנסתם. ולפתע צדה עינו של חיליק את אחד מן השודדים מתקדם לעברו מרחוק. כמובן שפחד וחששות איומות ונוראות התחילו להציף את דמיונו. וכך רואה הוא עוד ועוד שודדים מתחילים ללכת לכיוונו, והרגיש היטב כמה מר יהיה גורלו אם..
ולפתע מתוך החושך בהפתעה גמורה הגיעו שתי פלוגות של חיילי משמר המלך, וברגע אחד הקיפו את חיליק 180 חיילים חמושים בכל מיני הנשק שבעולם. וכו' וכו' סוף טוב הכל טוב.
ולנמשל..
אנחנו נוטים לפחד מ'מה יקרה' ו'ממה יהיה' מכיון שאנחנו לא מבינים עד כמה הקב"ה רוצה בטובתינו, אנחנו לא מספיק מפנימים שהקב"ה ברא את העולם כדי לעשות לנו טוב!, ובעיקר עד כמה הוא כאן איתנו, נותן לנו יד.
אם היינו מבינים עד כמה אנחנו אהובים לפניו יתברך - לא היינו מפחדים, כמו חיליק הקטן שהפחד שלו התפוגג ברגע אחד כש180 חיילים הקיפו אותו.
נלך עוד צעד קדימה:
מה היה קורה אילו חיליק היה ממשיך לפחד מהשודדים למרות 180 החיילים ששומרים עליו מכל משמר? - ברור שהמלך לא יאהב את הפחדנות שלו! שהרי נראה שחיליק לא סומך עליו, עובדה! חיליק לא מאמין שיש לאביו כוח להציל אותו מכל צרה.
כך גם אם אנחנו לא מאמינים שיהיה טוב - כנראה זה אומר שאנחנו לא מתייחסים לקב"ה בצורה הנכונה..
אנחנו רואים בו כאדון רודן שמנסה לפגוע בנו, לכן אנחנו מתגוננים ומבקשים ממנו שיפסיק "להפריע לנו".
אם היינו מבינים את גודל אהבת השם אלינו היינו מלאים ביטחון שכל מה שנמצא באי ודאות הוא טוב גמור!
ואז תפילותינו היו תפילות שמבקשות "עוד אחד", עוד עומק בקשר, עוד קירבה, עוד אהבה. יהיה מוזר לנו אז לחשוב שיקרה משהו לא טוב לנו ולסובבים אותנו.
עכשיו את מן הסתם שואלת - "אבל בסופו של דבר יש כל מיני דברים רעים שקורים בעולם, ואני עדיין מפחדת שהם יקרו חס ושלום.."
נסי לשאול את עצמך, האם חיליק לא פחד למרות השמירה סביבו? - ודאי שעדיין נשאר חשש בליבו, אבל החשש הזה תפס מקום מאוד מסוים, הוא לא שיתק אותו.
פחד שמשתק הוא חטא לכל דבר ועניין. יש פסוק שאומר "פחדו בציון חטאים", ופירושו הוא שמי שחוטא נכנס בו פחד, אבל אפשר להבין גם להיפך - מי שמפחד סימן שהוא חוטא. הדברים אמורים בפחד משתק, שלא נותן לנו מנוח לנפש ומראה לנו את המציאות במשקפיים שחורות.
ועכשיו לקצת עצות פרקטיות:
א. כל פעם שהחששות שדיברת עליהן עולות - תציירי בראשך בצד אחד את הדבר הרע שיכול לקרות חס ושלום, ובצד השני את הדבר הטוב שיכול לקרות.
למשל, אם אחיין שלך מתגלש במגלישה ואת חוששת שיפול ממנה, תציירי ציור בראשך כך שבצד אחד שהוא נופל חס ושלום, ובצד שני שהוא מתגלש ונהנה עד השמיים, מחייך ובא לתת לך חיבוק.
עכשיו בדמיון תתעצבני על החלק של הציור הרע, תקרעי אותו ותזרקי אותו לפח. עכשיו קחי את הצד הטוב וחבקי אותו חזק חזק.
ב. תאמרי לעצמך את המשפט, "הכל בשליטה, אבל לא תמיד שלנו..", זה משפט שבעצם אומר: המלך כאן מוביל את ילדיו האהובים וגם אם בעיינינו הוא עושה להם משהו רע הוא יודע מה הוא עושה, הוא לא עושה את זה כדי שיהיה להם רע, אלא רק רק לטובה. דרך אגב, הטוב של הקב"ה אליהם הוא הרבה הרבה יותר טוב ממה שאנחנו מסוגלים לעשות להם טוב..
ג. כשאת רוצה להתפלל מתוך חשש, תעצרי רגע, ותפתחי את תפילתך קודם כל בתודה, "תודה לך ריבונו של עולם, שנתת לי אחיינים חמודים ומתוקים, תודה שאתה נותן להם שמחת חיים והרבה מרץ שעושה להם המון טוב".
ורק אח"כ תבקשי את בקשתך. מן הסתם הבקשה כבר תהיה יותר בסגנון של רצון שיהיה להם עוד יותר טוב ושלא יפגע הטוב הגדול שיש להם. בבקשה הזו בעז"ה תמצאי את ההשגחה המיוחדת שיש על אחיינייך, ואז החשש יתפוס את מקומו הנכון ולא השיקרי/המדומה.
מאחל לך שיפקחו עייניך ותצליחי לראות ש"טוב ד' לכל ורחמיו על כל מעשיו".
בהצלחה גדולה!
מוזמנת לשאול אם תשובתי לא התיישבה בליבך.
יעקב