שלום לכם(: אשריכם ומה טוב חלקכם!
זה ישמע קצת סיפורי/שפיכת לב, אבל בסוף יש שאלה(;
עד היום יצא לי להכיר כמה בנים ואפילו התקדם לקשר זוגי (לא מיליוני בנים, 2 בנים) ואחרי כל קשר עשיתי עם עצמי חשבון נפש מה מתאים לי ומה לא, מה היה נעים לי, מה חשוב לי בקשר הבא וכו'..
עכשיו יצא שהכרתי מישהו שהוא די ההפך הגמור(!) מבחינה די חיצונית (סגנון, תחביבים,דיבור וכו') מהרצונות שלי.
אבל משהו בו קורץ לי.. משהו באישיות הפנימית והעמוקה.
שנינו מודעים לפערים (בין כל בני זוג יש פערים, פה מרגיש לי שזה יותר מכולם😅) אבל הוא מבחינתו אפשר לגשר על הכל.
אני די אבודה, מתלבטת האם להשקיע בזה או לצאת מזה לפני שיהיה לי קשה מידי.
בת 18
ת.
שלום לך, כל הכבוד על המודעות העצמית הגבוהה, ועל כך שאת עוצרת לחשוב ולא זורמת עם החיים.
באמת קשה לחיות במצב כזה, יש רגש חזק אבל הראש מסתפק, במיוחד בנושאים מסעירים כאלו. כדי לחשוב בצלילות כדאי להוריד את הלחץ, לחיות בשלום עם ההתרגשות ועם הספיקות, ולדעת שבסוף הכל יסתדר לטובה.
ההתלבטות שלך נוגעת בשאלה שמעסיקה רבים: מה עדיף - בני זוג דומים או שונים? ואם שונים - עד כמה שוני הוא טוב? גם הפכים גמורים יכולים ליצור קשר בריא?
אז קודם כל, חשוב לומר שאין הכרעה ברורה מה נכון - זוג דומה או זוג שונה. אין משהו נכון באופן מוחלט - יש גם זוגות כאלה וגם כאלה, ושני הסוגים יכולים לחיות בשמחה ובאושר.
אחרי ההקדמה הזאת, בכל זאת יש כמה נקודות שכדאי לשים לב אליהן:
בהרבה מקרים, קשר של שני אנשים שונים נוצר מהתאהבות לא צפויה. בניגוד לתפיסה הרווחת התאהבות היא לא קסם בלי הסבר, אלא יש משהו מסוים שגורם לה לקרות. הפסיכולוגים טוענים שכמעט תמיד אנשים 'נדלקים' על בן זוג, כאשר מוצאים בו תכונות שהיו רוצים שיהיו בהם עצמם, אבל בגלל כל מיני סיבות (החברה שחיים בה, הסגנון שלהם, הציפיות של אחרים מהם) זה לא קורה.
זה לא אומר שהתאהבות זה דבר רע, זה רק אומר שהיא לא תמימה. ולכן אם את אומרת ש'משהו בו קורץ לך' למרות שמבחינה חיצונית אתם שונים, כדאי לבדוק האם יש בו משהו שהיית רוצה שיהיה אצלך, אולי אפילו משהו שעד היום לא הודית בפני עצמך שאת רוצה אותו. זו נקודה שכדאי להעלות למודעות, אבל היא לא אומרת בהכרח שהקשר לא טוב, היא רק עוזרת לברר יותר מה המקום שלו והאם הוא מטיב לך.
מעבר לחשיבה על התכונות הדומות והשונות, יש משהו שחייב להיות משותף, ובלעדיו כמעט תמיד קשר לא יכול לשרוד לאורך זמן: שאיפות ותוכניות לחיים. אם אתם מתכננים את החיים שלכם באופן שונה, ומישהו יצטרך לוותר על חלומותיו בגלל השני, זו יכולה להיות בעיה אמתית. גם אם עכשיו נראה לכם שתסכימו לוותר על הכל בשביל השני זה לא יחזיק הרבה זמן, ובסוף התסכול יתפרץ.
אני אבהיר - התוכניות לא צריכות להיות זהות, רק שיוכלו להשתלב ביחד. (ואם התוכניות לא ברורות לכם - זה הזמן לברר אותם).
אם את חושבת שאפשר לגשר על פערים ביניכם, את צריכה לבדוק שאין לך ציפיות נסתרות שהוא ישתנה. אנשים לא משתנים כל כך בקלות, ובדר"כ זה הפוך - בתחילת הקשר מנסים לחפות על הפערים, ולאחר זמן אנשים חוזרים לעצמם ולהרגלים שלהם. ולכן רק אם ברור לך שהוא לא ישתנה, את יכולה לבדוק עד כמה הפערים מפריעים.
ובסיום עוד שתי הערות:
א. אם את חושבת שהקשר טוב למרות הכל, אל תתנהלי על ידי פחדים שאולי 'יהיה לי קשה לצאת מזה'. בכל קשר יש סיכונים, וחייבים לקחת אותם כדי שיהיה סיכוי להצלחה.
ב. מומלץ מאוד, ואפילו חובה, להתייעץ עם מישהו מבוגר שמכיר אותך טוב (הורים, אחים גדולים, מחנכים) כדי לקבל עוד כיווני מחשבה, ועצות שנוגעות במיוחד אלייך. כל מה שנכתב פה אלו כיווני מחשבה, וכדי לקבל תשובות שיהיו נכונות לגבייך, את צריכה להתייעץ עם מי שמכיר אותך טוב.
בהצלחה רבה, מקווה שקצת עזרתי לפזר את ערפל הבלבול.
נתנאל