ש.
אהלן, יש לי קרובת משפחה מבוגרת מאוד, ופשוט כבר נמאס לה לחיות. היא לא זוכרת, לא מדברת, על כיסא גלגלים ויש לה עוזרת שעושה בשבילה הכול. למה המתת חסד זה לא מוסרי? אני פשוט לא מצליח להבין את זה, למה היא צריכה לסבול כל כך הרבה, ומה כזה בעייתי בהמתת חסד?
אשמח לקבל תשובה שלא מביאה רק את הצד של התורה והדת בבקשה..
ת.
שלום לך,
אתה שואל שאלה מורכבת שמתייחסת לכאב לא פשוט. יש מקרים של כאב של חולי גדול וחוסר אונים שבאמת עולה השאלה מדוע הם נשארים בעולם ואולי אפילו סובלים מאד😥
קודם כל, יפה לראות את הרגישות והאכפתיות למצבה. וזה באמת לא פשוט. במיוחד אם מדובר באנשים שקרובים אלינו ואנחנו מחוברים אליהם מאד.
לפני שנתייחס לתשובה אני רוצה להתבונן ולהרחיב את השאלה.
אדם שמאד חולה נשקול המתת חסד? אדם שמשותק כמעט בכל הגוף? אדם שנולד מוגבל ופחות מתקשר..?!? ואדם..?
אני חושבת שהתשובה לכל השאלות האלו היא ההבנה שגם אם הם במצב לא פשוט והחיים שלהם מאד שונים- יש לכל רגע בחיים שלהם משמעות. גם במצב הזה!
לא תמיד אנחנו מבינים מהי.. והיא יוצאת לפועל בדרך שונה.
למשל:* הקושי מגלה באנשים כוחות נפש עצומים ומופלאים. הם אולי מסוגלים לעשות פעולות פיזיות מועטות אך הם משמעותיות כי הן באות מתוך מקום נפשי מיוחד.* מפגש עם אנשים כאלו הופך אותנו לאנשים טובים יותר. את העולם לטוב יותר. לעולם של נתינה. מזכך אותנו. מביא לנו מבט עמוק וחם יותר.* כל רגע שהאדם בעולם הוא יכול לעשות מצוות ולפעול רוחנית. משתדלים, גם לאנשים מבוגרים וחולים, לסייע בעשיית מצוות כמו הנחת תפילין וכו' זו זכות גדולה גם בשבילם!* יש משמעות לכל רגע בחיים. 'יש קונה עולמו בשעה אחת'. וגם ברגעים האחרונים של החיים אדם יכול לחזור בתשובה ולתקן ולהתקדם.. 'עד יום מותו תחכה לו,אם ישוב מיד תקבלו'*
יש חשבונות שמים שאנחנו לא מבינים...לפעמים הקושי שבמצב הזה מזכך את האדם ומתקן אותו.
גם אנשי האתיקה והמוסר(לאו דווקא דתיים), בהתייחסותם לשאלה זו,מגדירים זאת במושג "המדרון החלקלק"-בו לא ניתן לעצור בירידה.
אם ייגרע מערכם של חיי אדם בשל קיצו המתקרב,יפסידו חיי אדם את ערכם המוחלט ויקבלו ערך יחסי לפי תוחלת חייו, מצב בריאותו, תועלתו לחברה או כל מדד שרירותי אחר.יהיה אז צורך לדרג את בני האדם,ושני אנשים לעולם לא יהיו בעלי ערך שווה.
ברגע שנפגע בחייו של איזה חולה שהוא על ערש מותו משום שהם חסרי ערך,אנו פוגעים בערכם הבלתי מוגבל של חיי כל אדם ואדם,וקובעים להם מימדים מוגבלים וזהו קו אדום שלאנושות אסור לעבור.מי יקבע את מי ניתן להרוג? היטלר,ימח שמו,רצח את המשוגעים,הצוענים, הקומוניסטים והיהודים,ובכך פרץ את כל הגבולות.
כאשר אדם,גם מבוגר וחולה, בספק פיקוח נפש- מחללים עליו את השבת!זה מראה את הגודל של האדם ושל כל רגע בחיים שלו. 'לפיכך נברא אדם יחידי ללמדך שכל המאבד נפש אחת כאילו איבד עולם מלא' (סנהדרין ד').
ההלכה אוסרת קיצור חיים של בן אדם. החיים שלנו אלוקיים ואסור לנו לפגוע בהם 'ואך את דמכם לנפשותכם אדרוש'.
עם זאת נוסיף, שבזמנים שאדם חולה אנוש וסובל מכך יש דעות שמתירות להתפלל שלא יאריך ימים על מנת שלא יסבול.וכן לא מחייבות להאריך את חייו באמצעים מלאכותיים חודרניים.
בריאות לכולם בעז"ה.
מיכל