ש.
היי, התחילו לדבר איתנו על שירות ובחירת מקום שהוא מתאים לכל אחת ולרמה הדתית שלה וכו'. כל החיים שלי רציתי קצת לראות עולם ולראות מהן ההשקפות של אנשים אחרים, לא רק מה שלימדו אותי מאז שנולדתי ולמצוא את המקום שלי בתוך כל הבלאגן הזה. אני לא בטוחה במאה אחוז עד כמה דווקא הדרך של הורים שלי והסביבה שלי היא הנכונה לי ואני רוצה לגלות בעצמי.
אני נשמעת באמת נערה בסיכון או משו כזה אבל זה לא בקטע כזה. עד עכשיו לא נתנו לי בחירה בשום דבר ואני רוצה להחליט בעצמי את ההחלטה הזו כי היא תשפיע עליי ולא על האחרים.
לכן אני שואלת- אם המורות אומרות שממקום שירות כזה או אחר תמיד יוצאות בנות שיורדות ברמה התורנית שלהן וכו', האם זה דבר בהכרח רע, אם הן חושבות ומאמינות שזו הדרך הנכונה להן? באיזה קטע אנשים אחרים באים ומעירים להם ואומרים להם 'לא הדרך שלך לא נכונה', 'את צריכה לעשות ככה וככה לשארית ימי חייך'? זה לא עניינם, במיוחד כשהבת בעצמה בחרה מתוך שיקול דעת בריא מה היא רוצה.
אז אני רוצה לשאול שתי שאלות:1) האם זה לגיטימי ללכת למקום שהוא לא בהכרח ברמה התורנית שהסביבה מצפה ממני ללכת אליה, כשאני יודעת מראש שהדרך שלי לא תהיה כמו של הסביבה?2) למה אנשים מרגישים מחויבות להראות לאנשים מה הדרך הנכונה כשהדרך הזאת לא מוכחת בשום צורה וזה תלוי באדם עצמו?3) איך אפשר לברר מה הכיוון שרוצים בחיים בצורה בריאה?
תודה רבה!
ת.
אהלן, מקווה שבעז"ה בכל מה שתבחרי - מה שיוביל את הבחירות שלך יהיו מחשבות ודילמות כאלה על מה שנכון וראוי לעשות, וכן שתעשי את הבחירות הנכונות.
אפתח בהתייחסות ישירה לכל אחת מהשאלות שלך, ואולי בסוף להוסיף עוד כמה הערות..
אז קודם כל, לגבי (1) - ברור שכן. כלומר (נקצין מעט..) אם את יודעת שאת עומדת לחזור בשאלה - אין לך מה לחפש במקום שירות דוסי. זה מוקצן, אבל זה נכון גם בצורה מתונה יותר - אם את לא רוצה לחיות חיים 'דוסיים ממש' (יהיו החיים האלה מה שיהיו..) - אז באמת לא בטוח שיש לך מה לחפש במקום שירות דוסי ממש. הציפיה של הסביבה יכולה אולי לעזור לך ביצירת ברירת מחדל למקום אליו תלכי, אבל חלילה שהיא תקבע את השורה התחתונה.
לגבי (2) - נראה לי שההנחת מוצא שלך לא מדויקת. העובדה שיש ויכוחים רבים בין אנשים לגבי הדרך הנכונה לא אומרת שאין דרך נכונה. למה את חושבת שהדרך הנכונה לא מוכחת בשום צורה, ושהכל תלוי באדם עצמו? אמנם אנשים רבים בוחרים בדרכי חיים שונות, אבל זה לא אומר שהם כולם צודקים - אולי רבים טועים...
יש גם אנשים לא מוסריים בעולם - אז מה, נגיד שהמוסר הוא לא באמת ולא מוכח, וזה תלוי באדם? כשאדם מאמין במשהו, כלומר משוכנע באמיתתו, ברור שיטריד אותו שאנשים אחרים לא מאמינים בו. אמנם בדרך כלל אין לנו השפעה על מה שאנשים אחרים מאמינים, ולכן (לענ"ד) לא נכון להסתובב מוטרד כל היום ממצבם של אנשים אחרים, אבל נראה לי מוצדק ביותר שלהורים אכפת ממצבם האמוני/מוסרי של ילדיהם. לא היית מוטרדת אם ילדתך המתבגרת תתחיל לפרוץ לבתים?(אגב בהקשר הזה, אנקדוטה מעניינת מפוסט של הרב חיים נבון בעניין: https://www.facebook.com/haravnavon/posts/3254942057917758). אם תרצי להרחיב טיפה יותר בהקשר הזה, מצ"ב קישור לתשובה נוספת שענינו בנושא - https://bit.ly/382CATO).
ולגבי (3) - זו אכן שאלה כבדה, שלא יודע אם הייתי יכול לענות עליה בצורה מלאה אפילו בתשובה שלמה... אבל אנסה לשרטט כמה קווים כלליים שחשובים לענ"ד.
בתור פתיחה, חשוב לדעת שאת הכיוון עצמו רק את יכולה לברר לעצמך - אחרים ואני יכולים לנסות לעזור לך לחפש, ומן הסתם גם יש לנו דעות מוצקות בעניין, אבל את הבירור עצמו תצטרכי לעשות את. זה לא אומר לעשות אותו לבד - כמובן כדאי להתייעץ, גם עם חברות וגם עם אנשים נוספים, אבל חשוב לדעת בתור התחלה שזה מסע שאת לוקחת.
נדמה לי שהדבר החשוב ביותר לבירור עצמי הוא כנות ויושר פנימי, שאלו דברים שקשורים בצורה ישירה גם לעבודת המידות. כדי שתצליחי לברר עם עצמך מה נכון ומה הרצוי, עלייך להיות מסוגלת לשלוט בעצמך ובהסחות דעת שהחיים כל הזמן מזמנים. שרצונות מידיים לא יסיחו את דעתך, ויותר גרוע - שלא יגרמו לך לשנות את עמדתך כדי להתאים אותה לרצונות נמוכים יותר שלך (למשל אם היית מאמינה שנכון להיות צמחונית - חשוב שהתשוקה לאכול בשר לא תגרום לך להפסיק להיות צמחונית, ועוד יותר חשוב שהתשוקה הזו לא תגרום לך להפסיק לרצות להיות צמחונית).
אני מסכים איתך מאוד שכדי לברר מה את רוצה כדאי לך להיפתח לעולם. לשמוע דעות נוספות, לראות דברים נוספים. אמנם, כדאי לזכור לקחת את הדברים בעירבון מוגבל - פעמים רבות אנשים (ונשים..) כריזמטיים וסוחפים יכולים לשכנע בדברים שאת לא באמת מסכימה איתם, בכך שהם מיפים מעט את העובדות או מציגים אותם בצורה חלקית. כמובן שהזהירות הזו נכונה גם כששומעים דברים בצד ה'דתי' יותר, לא רק לצד ה'חילוני' יותר.
ולמרות הזהירות, אני מסכים מאוד שהפתיחות היא כלי קריטי להכרעה. כמו שהוגים לפני מאתיים שנה אמרו - אם אין חופש מידע, אין חירות אמיתית. תחפשי, תבררי, תבדקי - תתייעצי, תחשבי בכנות, ובעז"ה אני בטוח שתגיעי להחלטות נכונות. (בהערת אגב אעיר שהפתיחות והעצמאיות לא מכריחות שהבירור ייעשה תוך התעלמות מכל מה שיש לאנשים הקרובים אלייך לומר לך. מומלץ מאוד להתייעץ עם אנשים מורכבים ועמוקים שביררו גם הם דבר או שניים בחייהם והגיעו למסקנות.)
ולסיום, אני רוצה להעיר לגבי מה ששאלת על הקביעה של מורות שיש מקומות שמורידים אנשים מבחינה רוחנית, והאם זה רע בהכרח.
אני חושב שבהקשר הזה המורות צודקות לגמרי, ואסביר טיפה - בדרך כלל במקומות האלה שבנות מגיעות אליהן ויורדות רוחנית, זה לא בגלל שהן החליטו לברר מחדש את דרכן ובצורה כנה החליטו שהן חושבות שנכון יותר לחיות כחילוניות. מן הסתם אין במקומות האלה איזשהו ידע קריטי על החיים ועל התורה שאין לך, שהוא זה שגורם להן להשתנות (לרדת?) מבחינה רוחנית..
יותר סביר שבמקומות האלה הבנות פשוט נסחפות אחרי האווירה הכללית. צריך אישיות חזקה מאוד כדי להיות דוסית במקום של לא-דוסיות, במיוחד כשהאווירה הדומיננטית באזור מדגישה (בצורה תת-מודעת) את החופש והדרור ומנמיכה את הדת ואת ה'הגבלות' שלה. סביר להניח שהבנות שמגיעות לשם ומידרדרות רוחנית פשוט זורמות עם הזרם הכללי שנמצא שם, שהוא כנראה לא דתי במיוחד, ולכן נראה לי מוצדק ביותר שנשות חינוך מעדיפות שתלמידות שלהן לא ילכו לשם..
מקווה שעזרתי מעט לפתוח את הראש למחשבות, ובעז"ה שתחליטי החלטות טובות!
ישי