ש.
היי, כבר הרבה זמן שיש לי רצון להתחיל לשמור נגיעה ואחרי שהגעתי למצבים שלא רציתי ולא חשבתי לעולם שאגיע אליהם ומשם עליתי והתחזקתי יחסית אני רוצה להתחיל לשמור נגיעה בשביל להתחזק ולהיות באמת יותר שלמה כי אני מרגישה שזה כל הזמן גורם לי לחזור אחורה, אבל יש לי חבר שאיתו אני יודעת שלא אהיה מסוגלת לשמור נגיעה, האם זה באמת שווה משהו שאתחיל לשמור אבל ממנו ומהחבר הכי טוב שלי לא?
ת.
שלום נשמה, את מעלה פה נקודה חשובה ממש והיא חושפת את אחד האתגרים הגדולים של חיינו, של הנוער ושל המבוגרים, של הרווקים והנשואים.
זו נקודה חשובה ועמוקה והלוואי שאצליח להגיע אלייך ולעזור לך להבין ולבחור איך לפעול בה..
למה לשמור?🤓
זה שהגעת לתובנה שחשוב לשמור נגיעה ושאת רוצה את זה בכל ליבך זה מתוק ומהמם.
את אלופה וגיבורה, אין ספק שזה אתגר רציני שכדי לעמוד בו הדבר הראשון שנדרש הוא רצון כנה ואמיתי ואת זה יש לך. מעולה.
לפני שאענה על השאלה - רק אדגיש בכמה מילים את החשיבות ואולי זה יחזק אותך עוד: 💪🏽
מגע הוא הדבר הכי מקרב בעולם, יותר ממבט, יותר מדיבור, יש בו קסם כמו שמפורט בספרון "מגע הקסם" אם את מכירה, הוא יכול לרפא את הנשמה ואת הלב.
יש לו עוצמות אדירות של חיבור והוא הכי משמעותי בין בני זוג ועל כן הוא מחכה יפה יפה בצד עד לחתונה, עד לשלב בו לקשר הנפשי מצטרף הפיזי, בו הגופים והנשמות הופכים אחד.
זה נוגע קצת במקום שלך – לגעת בחבר. 😌
אני מבינה את ההרגשה שלך והמחשבה שמהחבר את לא תצליחי לשמור נגיעה – מרוב שזה קשה ונראה לנו לא הגיוני, אנחנו אפילו לא מנסים, אבל פה חשוב לי להעמיק.
שמירת הנגיעה מכולם היא חשובה ומוכרחת, וכמו שאמרת – כבר חווית את הפגיעה שהיא עלולה ליצור, אבל מהחבר היא משמעותית וגדולה יותר.
דווקא ממנו אני חושבת שנכון וכדאי לך להתחיל ,למרות שזה נראה כמו הר שאי אפשר לעבור.
הקשר הפיזי עם החבר שלך יכול ליצור כל מיני מורכבויות:📞
לגרום לקשר להיות תלוי במגע – הכוונה שהקשר יעמוד על הפיזיות ולא על החיבור הפנימי. חז"ל יצרו לנו סייגים וגבולות כדי שנוכל להתחבר בנשמות.
אולי זה נשמע לך רחוק ולא חשוב אבל זה הכי יסודי בעולם. כל כך הרבה זוגות מוצאים את עצמם תלויים באהבה הפיזית ולא יודעים בעומק מה מצאו בבן זוגם ולכן אני חושבת ששמירת הנגיעה דווקא מהחבר היא מהותית יותר מהשמירה מאחרים. 💪🏽
כמובן שגם מהם חשוב וכדאי לשמור נגיעה כי שוב – זה כל כך נעלה ומחבר שהכי נכון לשמור אותו לרגעים המרגשים שאחרי החופה, עם האחד שאיתו תבחרי לקשור את המשך חייך.
אני ממש מבינה את המורכבות שלך, אני נשואה וגם לי בתקופה שיצאתי עם בעלי למטרות חתונה לגמרי, היה מורכב וקשה כי אנחנו רוצות את החיבוק והתמיכה אבל באמת שמשתלם לחכות, להתאפק, לאהוב בעומק ולא בחיצוניות, לשמור את המדרגה הגבוהה הזו לאחרי החתונה.❤️
כמובן שמבחינה הלכתית - אין בכלל דיון, שמירת הנגיעה עד החתונה היא חובה, מכל בני המין השני, גם ובעיקר שמירה מהמיועד.
עכשיו, שווה לכם לדבר על זה ולקחת את זה כפרויקט זוגי לקידום והעמקת הקשר שלכם, אם תנסו אפילו שבוע בתור התחלה – אולי כבר תראו את הקשר שלכם באור אחר, אולי זה ייתן לכם מוטיבציה להמשיך.
⏺️ נקודה נוספת שאולי קשה לשמוע – לא בטוח שתתחתני עם החבר. לא בטוח שהוא האחד שלך כל מגע איתו מחבר אותך בפן העמוק והפיזי אליו כשלא בטוח שאיתו תרצי לבנות את ביתך.
כל דבר כזה נצרב בלב ובמוח, עלולים להיזכר בזה אחרי הנישואין ולפעמים זה יכול ממש לפגוע בקשר עם הבעל העתידי בעז"ה. אז עד שלא מחליטים להינשא ובאמת מתחתנים – אנחנו שומרים את המגע שלנו, שרק בעלך יזכה וגם רק את תזכי בו.
בנוגע לשאלה שלך ❓- ברור שזה שווה, כל עוד המגע המתוק שלך נשמר, זה שווה.
כל אחד שאת בוחרת לא לגעת בו – את עולה שלב, את מרוויחה, את נשמרת, את מכבדת יותר את עצמך.
אז אני חושבת ששווה להתחיל עם עבודה עם החבר, במקביל כמו שאת שואפת – להתרחק ממגע עם אחרים, אבל אם תתחילו לשמור בינכם נגיעה ותנסו ללמוד על ענייני הייחוד, המגע, הדיבור המקרב - אתם תזכו בעתיד בעז"ה כשהקשר ייחתם בחתונה, לאור גדול ועמוק ולקדושה ענקית בכל מגע ומגע.
הצלחה ענקית אחותי, הלוואי הלוואי שתצליחו, זה כל כך חשוב, מתרגשת בשבילך ומחכה עבורך למגע המיוחד של אחרי ההחלטה ובחירת האחד ושבירת הכוס. 🍷
נעמי.