ש.היי. אוף. ממש קשה לי. אמא שלי טוענת שאין לי טקט. מה זה אומר טקט? ואיך אפשר לעבוד על זה? הצילו. בת _
ת.שלום וברכה.
אני אנסה לתת הגדרה כללית לטקט וחוסר טקט. חשוב לי להדגיש שזה ממש לא מכוון אישית אלייך, זה תיאור כללי. ייתכן שחלק מהדברים יתאימו לך וחלק יהיו ממש רחוקים ממך.
📔 הגדרהבצורה פשוטה טקט זה לדעת מה נכון לומר, מתי נכון לומר ואיך נכון לומר.למשל – אחותך הקטנה השקיעה ממש, אבל העוגה שהיא אפתה יצאה לא משהו – לומר לה ככה בפרצוף – וואלה יצא לך גרוע – זה קצת חסר טקט. כי עכשיו מה שהיא צריכה זה עידוד וחיבוק. זה לא אומר שצריך לשקר, אבל הנקודה היא לומר את זה האמת בצורה מדוייקת, או אולי לא לומר אותה בכלל.
⛲ מאיפה זה יכול לנבוע?👈 ישירות – אנשים כנים וישרים, נוטים לומר דברים בצורה קצת בוטה ובלי עטיפות. יש בזה הרבה טוב – הם לא חנפנים או נתפסים לחיצונויות, אבל לפעמים זה דוקר מידי, ונאמר בצורה שעלולה לפגוע.
🥶 ציניות – אנשים ציניים אוהבים להאיר נקודות משעשעות בעיניהם, או לעקוץ אנשים אחרים.
😅 טעות אנוש – לפעמים אנחנו רוצים לומר משהו, ובראש שלנו זה נשמע סבבה, אבל זה יוצא קצת מסורבל ומסתבר שוואלה – היה עדיף שלא נאמר.
👼 תמימות – למשל ילדים לפעמים לא מבינים שלא כדאי לומר בקול מה קרה או משהו כזה
נסי לראות האם את מוצאת את עצמך בתוך אחת הסיבות האלו. ואולי זה בכלל סיבה אחרת. בכל מקרה המודעות לעצמנו, מה דורש שיפור ושיפוץ היא השלב הראשון בדרך אל הפתרון.
🧰 איך אפשר לעבוד על זה?
🤔 אם כבר אמא שלך העירה לך, נראה לי מאוד יעזור לך אם תבקשי ממנה דוגמאות למקרים שהיית חסרת טקט, קחי אותן ונסי ללמוד מהם – מה היה חסר טקט, איך היה נכון להתנהל – מה היה נכון לומר ואיך, או אולי בכלל היה כדאי לשתוק.
🤐 זה מוביל לעצה נוספת – לפעמים מה שנכון לעשות הוא פשוט לא להגיב, להתעלם מהסיטואציה. אם את מרגישה שתמיד יש לך מה לומר, ואז יוצא שאת מגיבה בחוסר טקט – נסי ללמוד איך לא להגיב. הסבירי לעצמך למה את לא רוצה להגיב, למה זה לא נכון, או למה זה לא חשוב עכשיו להגיב. את יכולה לתרגל בראש סיטואציות דמיוניות (עדיף על בסיס מקרים מהעבר שטעית בהם) – לדמיין הלוך ושוב בראש איך את לא מגיבה.
😇 כמו שאמרנו, זה גם יכול להגיע גם מחספוס מסויים – ציניות, או ישירות. אם את חושבת שאת לא יודעת או לא מצליחה לומר דברים בצורה רכה ועטופה – אז תרגלי את זה בראש איך את כן אומרת את זה רגיש. נסחי משפט וחישבי האם הוא רגיש או לא רגיש, האם אפשר לפרש אותה בצורה פוגענית או לא. את יכולה לנסות לחשוב האם את היית שמחה לשמוע משפט כזה במקרה דומה.
💡חשוב לי לסיום לומר שזה לא אסון. מותר לטעות, אנחנו בני אנוש. בסוף אנחנו אנשים בריאים שמדברים, וכל עוד הדיבור שלנו נקי, אנחנו יודעים להיות רגישים, ולומדים להיות עדינים – הכל אמור לזרום טוב. ואם טעינו – נבקש סליחה ונשתדל להבא.להזהר לא להפוך ללחוצים ועסוקים כל הזמן בשאלה איך לומר ומה לומר וכל הזמן לדייק ולדייק ולדייק את עצמנו עד שאנחנו מוציאים מילה מהפה🥴. לשמור על איזון בין חשבון נפש לזרימה.
בהצלחה בכל!😊😇יוחאי