ש.
מה הגבול בין ''אין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין'' לבין פרסום הנס וקידוש ה'? זה די סותר לא?
ת.
שלום לשואלת היקרה!🙂 שאלת שאלה מצויינת. אז תמיד כשאנחנו רוצים להבין אמרה מסויימת של חז''ל, צריך לבדוק במקור📃 ולראות באיזה הקשר בדיוק היא נאמרה ומה הפירוש המדויק שלה, כי הרבה פעמים אנשים מצטטים אימרות כאלה ואחרות שלא לפי המשמעויות המדויקות שלהן, או בהוצאה מהקשרן.
הביטוי ''אין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין'', מקורו בגמרא (תענית ח ע''ב), שאומרת: "הנכנס למוד את גרנו [=למדוד את כמות החיטים שיש לו בגורן]🌾 אומר: יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתשלח ברכה במעשה ידנו... מדד ואחר כך בירך - הרי זו תפילת שווא, לפי שאין הברכה מצויה... אלא בדבר הסמוי מן העין". כלומר, האדם צריך להתפלל שה' ישלח לו ברכה בתבואה, וכשהוא יגמור לספור הוא ימצא הרבה. אבל אחרי שהוא סיים כבר למדוד ולספור, והמידה המדוייקת ידועה לו – כבר לא תשרה הברכה בתבואה. ולמה? כי כל עוד הכמות היא 'סמויה מן העין', כלומר אף אחד לא יודע מהי – היא יכולה להתברך, אבל ברגע שזה כבר גלוי וידוע – זה יישאר כמו שזה.
מכאן אפשר ללמוד שכל דבר שהוא עדיין בשלב של תהליך ההיווצרות או הספירה, ככל שהוא יהיה נסתר כך הוא יצליח יותר. לעומת זאת, 'פרסום הנס' שהזכרת – זה על דברים שכבר קרו בעבר, שאין להם עוד צורך בברכה. מה שכבר קרה – אפשר לפרסם; מה שעכשיו מתהווה – צריך להיות נסתר.
בנוסף לכך, הכלל ''אין הברכה שורה'' מדבר על דברים של האדם עצמו, שהוא רוצה שהם יתברכו, אבל העניין של פרסום הנס וקידוש השם קשור לניסים שה' עשה לאדם, ואותם אין צורך להסתיר, אלא להפך – לפרסם את ניסי ה' ולקדש את שמו.
בהערת אגב אזכיר, כי הביטוי הנכון הוא ''קידוש השם'', ולא ''קידוש ה''' (וכן ''חילול השם'' ולא ''חילול ה''') – כלומר לא מדובר כאן על הקב''ה עצמו אלא על ה'שם' שלו; את הקב''ה אי אפשר לקדש או לחלל, הוא נעלה ונשגב מעל ההשפעות של המעשים שלנו; המעשים שלנו משפיעים על ה'שם' של הקב''ה, כלומר על ההופעה שלו, איך שהוא מצטייר בעיני האנשים.👥
מוזמנת תמיד לשאול🙂
בהצלחה רבה, שלמה