ש.
איך אפשר לתת מעצמי לבת הזוג שלי ולא לוותר על המקום שלי בזוגיות?
איפה נכנס החלק של הויתור אם תוך כדי אני מאבד את עצמי?
ת.
שאלה טובה וחשובה.
במערכת יחסית זוגית פועלים שני כוחות- הרצון לתת ולהרגיש שייך, והרצון להביא את עצמי ואת האישיות שלי. בין שני הכוחות האלו צריך ליצור איזון, לא להיות אגואיסטיים מדי וגם לא למחוק את האישיות שלי.
למה ויתור הוא חשוב בזוגיות?
כשאתה נותן, ובוחר לוותר באהבה ומתוך רצון- זה מחבר אותנו הרבה יותר. נתינה יוצרת קרבה ואהבה גדולה מאד, כשאכפת לי באמת מהשני- אני אהיה מוכן לתת בשבילו הרבה.. לא כי צריך, אלא כי אני באמת אוהב אותו. וזה לוקח זמן.. לא בבת אחת מצליחים לתת מכל הלב, זאת עבודה וכל פעם עוד קצת.
מצד שני, ויתור לא נכון עלול לעשות קווצ' בלב, אנחנו עלולים להגיע למצב לא נעים שבו אחד הצדדים מוותר וצובר דברים בלב על הצד השני וזה לא טוב ולא בריא בקשר, וכמובן עלול להתפוצץ.
אז איך יוצרים איזון? איך לא לאבד את עצמי?
👣 הכי חשוב- לוותר מתוך בחירה. לא לוותר 'כי חייב' או כי 'טוב נו אין ברירה', אלא לוותר במשהו שאתה מוכן לוותר בו מכל הלב ובלי לצפות לתמורה. לדוגמה: לאיפה נוסעים בשבת? להורים שלי או להורים שלך? אם אני מוכן לוותר באהבה כי אני באמת רוצה לשמח את אישתי, ובלי להרגיש רגשות של ניצול ובאסה, אז מצויין, כאן המקום לוותר.
חשוב להדגיש שלא מדובר במצב שלא אכפת לי. אלא כן אכפת לי, ויש לי דעה משלי בעניין, אבל אני עדיין מוכן לוותר באהבה ומכל הלב. ולמה? כי יש כאן בחירה בין טוב לטוב- אני לא מוותר למישהו שבכלל לא טוב לי איתו, אלא ברגע שנשב ונדבר וכל צד יסביר את הרצון שלו בעניין (אשתי תסביר למה היא רוצה ללכת להורים שלה, לצורך העניין) אז גם אם אני יותר רוצה את הצד שלי- גם בצד השני יש טוב! אני לא מוותר למישהו זר או למשהו רע, אלא אני מעדיף את הטוב שלי וזה בסדר, אבל גם בצד השני יש טוב. ולכן חשוב לדבר על זה ולראות את הטוב שבצדדים השונים, וככה אני פחות מרגיש 'מופסד', אלא בחרתי בטוב, גם אם הוא לא הכי טוב מבחינתי. ועל גבי זה אני יכול לבחור לשמח את אישתי בצורה יותר נעימה ומבחירה בטוב🙂
👣 פשרות- מה עושים כששנינו ממש ממש רוצים משהו מסויים וכל אחד מושך לדעתו? לומדים להתפשר. לומדים לוותר ביחד. וגם לומדים להתווכח ולשכנע. נתווכח קצת, ננסה לשכנע את הצד השני, ובסוף נכריע לצד כלשהו, ופעם הבאה יקשיבו לדעתי.
👣 מי היריב שלי?🤔 חשוב לא להרגיש 'מנוצח' בויכוח. וגם לא מנצח. אין פה תחרות, אנחנו ביחד בעניין הזה, ולכן גם כשמתווכחים - לזכור תמיד מי עומד מולי וכמה אנחנו אוהבים. אנחנו משיטים את אותה סירה ביחד, ולא חלילה מתחרים אחד בשני. כשנזכרים בזה, גם הויכוחים נראים אחרת.
👣 לדבר על הרגשות, כל הזמן. החשש מאיבוד עצמי נובע כי אני עלול להרגיש שכל הזמן אני מוותר, להרגיש מנוצל. לכן אחד הפתרונות (וזה מדהים ונכון באופן כללי בזוגיות) הוא לדבר על הכל. כשאני משתף את בן הזוג כמה היה לי קשה בויכוח האחרון, שאני רוצה לוותר אבל מפחד לאבד את עצמי, אז כבר הכל נראה אחרת.
🌟 נגעת באחת הנקודות הכי מהותיות של זוגיות. כי מה זה זוגיות? פעם הייתי לבד, חייתי לבד, והיום אני משתף בכל החיים שלי מישהו אחר, וביחד אנחנו יוצרים אחד חדש. ולכן לוותר זאת זכות, כל אחד מאיתנו מביא קצת מעצמו וקצת משאיר בחוץ וככה אנחנו יוצרים משהו חדש ומדהים. אם אני מביא רק את עצמי- מה עשיתי בזה? נשארתי לבד עם עצמי. הנתינה מולידה אהבה, אמיתי. וגם זוגיות טובה וחזקה.
בהצלחה ועבודה זוגית שמחה!🙂
הודיה.