ש.היי, חשבתי על זה ובעצם למה לא צמים גם ביום השואה או ביום הזיכרון? מה זה שונה מצומות אחרים? הרי אנחנו צמים כדי להיות באבל בגלל משהו נורא שקרה... אז למה לא לצום גם בדברים שיותר קרובים למציאות של ימינו וכביכול אנחנו אמורים להיות יותר מחוברים לדברים האלה הנוראים שקרו לא מזמן... ולא רק להתמקד בדברים לפני מאתיים שנה?
כשאנחנו בוחנים מאורעות היסטוריים במבט פנימי, צריך תמיד לראות מה סיבה ומה תוצאה, מהו השורש ומהי תופעת הלוואי שלו. בהקשר שלנו, המאורעות שקשורים לחורבן הבית, שעליהם נקבעו ארבעת הצומות – הם השורש לכל הצרות הגדולות שקרו לאחר מכן. עיקר כובד המשקל, שאותו אנחנו מציינים בתענית, מונח במאורעות שהיוו השורש והסיבה לכל צרות הגלות.
בעשרה בטבת, לא קרה לכאורה שום דבר דרמטי; אז התחיל המצור על ירושלים בזמן בית ראשון, אבל הרי ביום הראשון של המצור הוא עוד לא היה מורגש בתוך העיר – אז מה בעצם כ''כ נורא ביום הזה? למה בו אנחנו מתענים, ואילו על מאורעות משמעותיים ונוראים הרבה יותר – כמו מה שהזכרת – לא? זו הסיבה; עשרה בטבת הוא השורש וההתחלה של כל החורבן וכל הפורענויות שבאו לאחריו. ישנה דעה הסוברת כי אילו עשרה בטבת היה יכול לחול בשבת – היה צריך לצום אז בשבת (מה שלא עושים אפילו בתשעה באב שחל בשבת!) – מפני שמהבחינה הזו הוא הכי חמור, שכן הוא השורש של הכל. אבל גם שלושת הצומות האחרים שקשורים לחורבן מהווים חלק מהשורש – ולכן ארבעתם נקבעו לדורות, וכשאנחנו צמים בהם, ממילא כלול בזה צום גם על צרות הגלות, על השואה ועל כל היהודים שנהרגו בגלות או בתהליך החזרה מן הגלות לעצמאות – שכן כל המאורעות הללו הם ענפים שיצאו מחורבן המקדש והגלות, שהם השורש להכל. אגב, זוהי גם הסיבה שצמים בתשעה באב ולא בי' באב למרות שבו היתה רוב השריפה של ביהמ''ק – כי בהסתכלות הרוחנית מה שחשוב זה השורש וההתחלה, ותחילת השריפה היתה בט' אב.
מעבר לזה, כל אחד יכול לבטא את התוכן של ימי הזיכרון באופן שהכי מתאים לו והוא הכי מתחבר אליו, ומי שרוצה דווקא לצום בימים אלו באופן פרטי, רשאי בכך כמובן. חשוב גם לזכור, כי עיקר המטרה של הצומות היא חזרה בתשובה ושיפור המעשים, ואלו ודאי יהיו תוכן מתאים לימי הזיכרון.✨
נקודה נוספת היא, שאמנם יום הזיכרון הוא מצער וקשה מאוד, אבל גם נושא בקרבו גאווה גדולה ותחושת רוממות על ההישגים שהקב''ה נתן לנו במדינתנו, בזכות הנופלים. זהו זיכרון של צער מתוך הגאולה שכבר יש לנו ביד וקיימת לעינינו, ובזה הוא שונה מהצומות שנתקנו על החורבן והגלות.
שאי ברכה🌱, שלמה