השאלה שלי קצת מסובכת, צריכה בעיקר כיוון חשיבה כללי..
סיימתי י"ב שנה שעברה, הייתי מאוד פעילה בסניף שלי וכבוגרת אני כרגע עוד מגיעה אליו באופן די קבוע (במיוחד בתקופת החגים שהייתי הרבה זמן בבית). הסניף שלי די מעורב, כלומר החבר'ה הבוגרים ביחד לגמרי.. עד השביעית לא הייתי כל כך בקשר רציף עם הבנים, דברים טכניים בעיקר.. הרגשתי די טוב עם זה, כי אני לא מאמינה ב'ידידים' וגם לא בסתם קשרים חבריים עם מכרים, לא מתאים בעיניי.
אבל אז התחלתי את השמינית, הכרתי כמה אנשים חדשים אבל לא דווקא קשור אליהם, משהו בי נפתח. העולם החברתי שלי עבר איזשהו שינוי קטן, מבפנים בעיקר, ואז נהיה הרבה יותר דיבור עם בנים מהסניף. לא עברתי שום גבול, והכל היה במסגרת הסניף..
אני לא יודעת כל כך מה אני שואלת פה בעצם, פשוט אני מרגישה שאולי קצת שכחתי את הגבולות שלי, אולי זה לא מתאים לדבר ככה בחופשיות עם בנים, לצחוק ולדבר עד אמצע הלילה.. אני אדגיש שברוב המוחלט של המקרים השיחות שלי עם בנים לא היו אחד על אחד אלא בקבוצה, או שהיו עוד אנשים בסביבה, ככה שזה לא הגיע אף פעם לרמה של שחנ"ש.
אני יודעת שחלק מהמשיבים בגילי, אבל אשמח להסתכלות של עוד אנשים ודעות. גם מבחינה הלכתית.. סתם לדעת איפה נראה לכם עובר הגבול בין נחמדות לקשר קרוב מדי..?
שלום לך אהובה 💕
המודעות שלך לעצור ולהתכוונן מחדש, הבגרות שלך והרצון לברר באמת מה נכון פשוט מתוקים ומעוררי השראה 😊
אומרים שמי שלא יודע לאן הוא הולך - 🐾 כמעט בטוח טועה.
לכן יש חשיבות גדולה לבירור שאת עושה - לברר במה השתנת, מה הגבולות, ומדוע פתאום יש רצון חדש. וזה הדבר הראשון שאני ממליצה לך, קודם לשבת עם עצמך ולכתוב לעצמך.
כשאני לעצמי.. 🧘♀️
לשבת לחשוב ולכתוב:
👈 מה השינוי החברתי שעברתי?
👈 כיצד הדיבור עם הבנים עונה על צורך שלי?ובהמשך, כשתדייקי לעצמך את הגבולות תכתבי גם:
👈 איך אני יכולה גם לענות על הצורך החברתי שלי וגם לשמור על הגבולות שלי?
ומהם הגבולות? ⚡
כתוב בשולחן ערוך "צריך אדם להתרחק מהנשים מאוד מאוד" וזה נשמע לנו קצת מיושן, כאילו חז"ל לא הכירו את בני עקיבא, את החבר'ה והשכונה.. 😏
אז מה כן, האם זה עדיין רלוונטי? 😋
חז"ל החכמים הכירו את בני האדם וידעו שהקשר בין איש לאישה הוא כ"כ קדוש, וגם כ"כ מושך וכדי לשמור על הקשר הזה שיהיה אמיתי טהור וייחודי- הם הדריכו אותנו להתרחק כמה שאפשר. 👌 כמובן שההדרכה היא בלשון זכר אבל נוגעת בדיוק באותה מידה לנשים. 😇
אבל אין בעיה לדבר איתם, נכון? 🙉
נכון.
חשוב להתנהג בכבוד לכל אדם מה שכולל בתוכו גם את הבנים 😉 לא להתעלם מהם, אלא - להמנע מכל מיני מצבים שיכולים להגיע לקרבה יתירה!
✅ זה מעולה שהדיבורים שלכם בסביבה עם אנשים.
✅ בשביל לא להגרר ולא להמרח-להמנע מדיבור בשעות מאוחרות.
✅ כל הזמן להיות במודעות - האם זה משהו שאצטער על זה אח''כ?
לדמיין את זה..לדמיין את בעלי..🥰
אני חושבת שכמעט כל אחת מתמודדת עם המתח הזה בין הרצון לדבר עם בנים לבין הרצון לשמור על גבולות. וההתמודדות חזקה מאוד בגיל ההתבגרות, כשרוצים להרגיש קשר וקרבה גדולה למשהו. 🙏
הרצון מטבעו קדוש, קשר בין איש לאישה הוא מדהים, מיוחד ומגדל מאוד, וכדי שהוא יהיה כזה, הוא חייב להיות ייחודי, טהור, קדוש, אחד. ✨ כמו שהרב קוק כותב: "אין לנו באנושות דבר נקדש וראוי להיות מרומם כקדושת קשר ברית הנישואין" 🤗
למרות שזה אולי נשמע קצת רחוק, אני מציעה לך לדמיין את בעלך.. 😴 האם היית רוצה שהוא יצא ויבלה עם בנות בחוץ? מה היית מרגישה עם הוא היה בקשר גם עם עוד בנות?
בתור נשואה ..
אני יכולה לספר לך שפתאום יש קנאות גדולה ורצון לשמור אחד על השני - שאני רק שלו והוא רק שלי. 🤝🏻
וזה מתחיל מהרגלים צעירים. מה אני עושה כשקשה לי? למי אני פונה? האם יש לי מישהו אחד שאני מתמסרת רק אליו או לכל אחד הכל..? חשוב לתרגל לשמור על עצמנו ולפנות למקומות הנכונים כשצריך.
המלצות😎
ממליצה לך להסתכל בספר "שלי שלך" - ספר ממש מונגש ונעים לקריאה שמבין את המורכבות בנושא ונותן מענה מעולה.
וכמובן ממליצה לך להסתכל באתר שלנו, יש שם עוד שו"תים טובים בנושא😊
https://tinyurl.com/meshivsi
מעריכה את הבירור ומאחלת הרבה הצלחה 💕
מוריה