היי
קצת מוזר לי לשאול את זה אבל אני גם קצת אבוד
אני בגיל שכבר כל החברים שלי מהישיבה (הסדר) יוצאים לדייטים וגם קיבלתי הצעות הבעיה שאני לא ממש דיברתי עם בנות וכשמישהי שואלת אותי מה השעה אני מסמיק ואני ממש מפחד ובגלל זה אני לא יוצא לדייטים
עכשיו חברים שלי הציעו לי להצטרף אליהם לבירה עם בנות לא כדייט אלא סתם כדי שאוכל להכיר בנות ולדבר איתם ולהיות פחות מובך אבל אני יודע שאסור להגיע לקלות ראש עם האישה ואני ממש מתבייש לשאול את הראש ישיבה שלי בעניין אז אשמח לעצתכם
אהלן אחי,
יישר כח על האומץ לשאול, תהיה בטוח שאתה לא היחידי.
אז ככה, כיוון ששאלת אז אהיה איתך כנה - במישור ההלכתי יש המון בעיות בלהצטרף לבירה עם בנות.
בנוסף, זו לא הדרך להתגבר על ביישנות. זו גם דרך שהרבה פעמים גובלת בלעטות מסכה של "דון ג'ואן" וקצת שרירים ופוזות. קצת להתרחק ממי שאתה ולהתערבב... אם אתה רוצה אהבה אמתית, אני חושב שזו דרך ממש לא מומלצת.
ההצעה שלי היא: בא ננסה להתמודד עם הביישנות ממקום כנה יותר.
קודם כל – מי קבע שאנו צריכים להתבייש בלהיות ביישנים? אולי זו דווקא תכונה חיובית?
כתוב בגמרא (יבמות עט א): "שלשה סימנים יש באומה זו הרחמנים והביישנין וגומלי חסדים".
הבושה היא מפתח ליראת שמים. גם באגרת הרמב"ן – "וְכַאֲשֶׁר תִּתְנַהֵג בְּמִדַּת הָעֲנָוָה לְהִתְבּוֹשֵׁשׁ מִכָּל אָדָם".
עלינו להשתדל להפך את התכונה הזו על צידה הטוב. קצרה היריעה מלפרט כאן, אמליץ לך להתייעץ עם דמות רבנית לשאול על מידת הבושה (לא חייב לציין שזה בהקשר של מול בנות).
והנה כמה כלים שיעזרו לך לכוון את הביישנות למקום נכון:
א. להתחזק באהבת חינם. תנסה להפנים שכל עם ישראל הם אחים ואחיות. הסיבה שרובנו מתביישים לדבר עם זרים (בלי קשר למינם) זה כי חסרה לנו האהבה הטבעית הזו. אתה יכול להתחיל בלהקדים שלום לכל אדם. פשוט לומר "בוקר טוב" עם חיוך לכל מי שאתה רואה. תנסה גם לכוון שזה יבוא מתוך אהבת ישראל.
ב. טריק נוסף – אתגר וידאו – במשך שלושים יום רצוף תשלח וידאו לקבוצת חברים בוואטצאפ. על מה שאתה רוצה, בדיחה, דבר תורה, הגיגים, סתם "שלום" אפילו 5 שניות. ולאט לאט זה ירגיל אותך לפתיחות כלפי הסביבה.
ג. בדייט עצמו תבוא בגישה של משחק - שאתה פשוט בא לעשות מה שכיף לך. מה שטוב לך. לא להרשים ולא כלום. פשוט הולך לבלות.
ד. בדייט עצמו אל תנסה להפוך את זה לתחקיר כבד. השאלות של הבירור הן חשובות מאד בשביל לא לבזבז את הזמן ברומנטיקה מוקדמת אבל צריך לעשות את זה בעדינות. ואם אתה רואה שהצד השני מתחיל לתחקר יותר מדיי תשנה נושא למשהו קליל קצת (מזג אוויר, האוכל, תחביבים וכו') ואז תחזרו לזה.
ה. לבוא במטרה להכיר בן אדם. לא מתוך מגמה של מבחן התאמה נוקשה. פשוט לבוא ולפגוש, איך עבר עליה היום, מה היא רוצה לעשות, מה השאיפות שלה וכו' וכו'. בלי לשפוט, רק להקשיב וללמוד. אגב, זו גישה מומלצת בכללי לחיים.
ו. טיפ קצת יותר פרקטי – תחשוב שהיא חבר שלך. תתייחס אליה ככה. ממש אחד לאחד.
ז. ברגע שקופצים למים רואים שזה לא כזה מפחיד, שאפשר לדבר למרות שהיא עם שיער ארוך יותר מאשר חברים שלי.
כמובן אלו עצותיי שלי, תרגיש חופשי להשתמש או לא.
קח את זה בנחת אחי, הקב"ה מנהל את העולם. הוא מזווג זיווגים ולא שום טריקים. אנחנו (בעיקר אני) צריכים להתחזק בלהרגיש חופשי להישען על ה', אני בטוח שהוא ישמח לעזור לנו.
אם תרצה עוד להעמיק בזה אתה מוזמן לפנות לאתרים של ישיבות, כמעט בכולם יש שיעורים בנושא זוגיות ודייטים.
אגב, בחור ביישן זה גם משהו שאפשר להימשך אליו, כמו שאמרתי זה לא דבר רע מן היסוד, כמובן רק צריך שהבושה תהיה במינון הנכון. לעניות דעתי, יש משהו בריא שיש בושה הדדית בין בני הזוג גם אחרי חתונה.