ש. כל כבוד ויישר כוח על הפרויקט הזה. אז יש לי בעיה. אני מרגיש שבלילות יש לי הרבה יותר כוחות. יותר כוחות ללמוד תורה. יותר כוחות לעשות שיעורי בית. יותר כוחות לנגן. יותר כוחות לפעול. אבל ברור שהלילה לא מספיק לי ועדיף ביום לעשות את זה. אבל ביום אני מרגיש מבוזבז ממש ממש. אשמח לעזרה:-)
אמרו לנו את השיבוצים בבנ"ע ונכנסתי ברוך ה' להדרכת הראה, טיפים לאיך להתחיל שנתיים מדהימות עם החניכות?
א. אהלן:) בוגרת שישית. אני פרפקציוניסטית. מאוד. גם ביחס לציונים של עצמי וגם ביחס לסביבה. ביחס לעצמי, כל ציון שהוא פחות מ100 נותן לי תחושה ממש רעה. שאני פשוט לא חכמה, שיכולתי להתאמץ יותר. לא מדברת אפילו על נכשלים, שפשוט גורמים לי לבכות. זה מתסכל להכנס לשיעורים, להתאמץ להתרכז, ללמוד לקראת מבחן והופפ נכשל. כבר הבנתי שהציון לא מעיד עלי כלום, שאם קבלתי 50 בנביא נגיד, אז זה ממש לא אומר שאני שווה 50.. אבל עדין מאוד מאוד קשה לי לקבל את הציונים שלי בשמחה. וביחס לסביבה אני לומדת באולפנה ברמה יחסית גבוהה, כל החברות הטובות שלי תותחיות ב5 יחל מתמטיקה, (אני 4 ולא מהמצטיינות) בשנתיים באולפנה אף פעם לא קבלתי את הציון הכי גבוהה בכיתה, וזה פשוט קשה ברמות. אני משקיעה. באמת!! וממש גאה בעצמי על כל המאמצים. אבל בסוף כשמחזירים את המבחנים אני מבואסת ממש, כי חברות שלי שבקושי פותחות חומר פשוט עוקפות אותי. אז יש לי כמה נק' שאני אשמח לעזרה:)- א. קנאה. איך אני יכולה לקבל ציון פחות טוב (לפעמים בפער!) מילדה שמבריזה כל הזמן, או שלא למדה כמוני למבחן ולקבל את זה בצורה מפרגנת, בלי להשוות אלי כל הזמן ולהרגיש פחות מוצלחת בגלל זה? ב. איך להתגבר על הפרפקציוניזם? אני מרגישה שהוא ממש מונע ממני להתקדם. שאני כבר מפחדת לגשת למבחן כי אני שוב אתבאס. המאמץ שלי כל פעם נראה פשוט מיותר.. זה לא שאני מצליחה אז למה לעבוד קשה?! ג. לא יודעת אם זה נכון לבקש כאן, אבל אם ישלכם טיפים ללמידה נכונה, ולהרגעה לפני מבחנים (לקראת השביעית) אני מאוד מאוד אשמח
כבר המון זמן, אני מתקשה ממש בעניין שמירת הברית.. ואין לי מושג באיזה דרך להצליח להגבר על זה.. וניסיתי המון דרכים. אני גם מרגיש שכל הנפילות האלו מרחיקות אותי מהקב"ה ויותר קשה לי בתפילות ובלימוד תורה. אשמח אם תוכלו לסייע לי בנושא הזה 🙏
בשבת האחרונה חניכים ביקשו ממני לעשות להם פעולה בקטע הזה של שמירת הברית וכו'(שבט הראה) האם כדאי לעשות על זה פעולה עכשיו ואיך?
אני מדריך בבני עקיבא שזו תנועת נוער דתית, אך אני לא מקפיד על דברים כמו שמירת נגיעה, שלוש תפילות ומצוות ואיסורים נוספים בסגנון הזה. האם זה סוג של צביעות שאני מחנך אותם לעשות דברים שאני בעצמי לא מקפיד עליהם? האם אני לא "ראוי" להדריך אותם?