אמא שלי לא נולדה בארץ ויש לה מנטליות די מוזרה וזה לפעמים ממש משגע, נגיד אם תתחצפי אין טלפון וזה ממש מציק, או לא לצאת עם חברות עד מאוחר ותמיד להגיד איפה אני וזה... אני כבר ילדה גדולה והיא חושבת שעד 120 היא תחליט עליי וכבר ממש קשה לי. מה אפשר לעשות?? לא בא לי להתחצף אליה אבל בא לי שהיא תבין שאני כבר גדולה והאחריות שלי על עצמי.
היי, מה הולך? תודה רבה רבה לכם!רציתי לשאול איך זה, מה בת שלא נראית טוב היא חסרת משמעות? ביהדות כל הזמן מדברים על פנימיות אז למה מוזכר על רוב הנשים שמסופר עליהן בתנך שהן היו יפות או שיש תיאור של החיצוניות שלהן? כאילו, זה באמת נראה שאולי חוץ מדבורה (שאני חושבת שלא נכתב עליה תיאור, לא בטוחה), אף אשה בתנך לא הצליחה להיות משמעותית בלי שהיא היתה יפה, או אמא.
זהו! נגמר! אין לי יותר שמחת חיים! היא נאבדה לי פשוט! אני בתסכול! כל דבר שקורה אני מנסה לשמוח וזה פשוט לא עובד! אני מרגישה ככ ככ שונה פתאום כי אני היתי ה-בנאדם השמח שקיים על פני כדור הארץ זה פשוט היה תהליך של כמה דברים שהצטברו וגרמו להיות לי קצת עצובה ומדוכדכת וחשבתי שזה בסדר ועודמט אני יחזור לחיים הנורמלים והשמחים והטובים ואין זה פשוט לא שם!!
אהלן :)דבר ראשון אתם עושים עבודה מהימה אז תודה רבה!!!דבר שני,עברתי על כל השאלות באתר, ולא סיפק אותי.מה הבעיה שיהיה לי חבר בכיתה ח'?אנחנו שומרים נגיעה,בלי ייחוד בלי כלום..מה הבעיה שאני אדבר איתו ונזדהה?מה הבעיה לצחוק ביחד?למה אני צריכה לשמור את הרגשות שלי לבעל המיועד?אז חשפתי את הרגשות,מה כבר קרה?אם זה גיל גדול יותר אני מבינה כן, שלא יפגע בבעל שאמור להגיע עוד שנה כזה... אבל כיתה ח??אשמח ממש לתשובה,זה לא יוצא לי מהראשש.. תודה רבה אלופים!!
אז ככה, אני מאוהבת במישהו כבר שנה וחצי. עכשיו הקטע הוא שאין לי את מי לשתף בזה ולפעמים אני כמעט מתפוצצת בעצמי שאין לי עם מי לפרוק ולשתף.זה לא שאין לי חברות, יש לי ב"ה הרבה חברות, וחברות טובות ואני יכולה לדבר איתן על כל נושא בעולם, באמת כל נושא, אבל לדבר על זה לא. אני מרגישה שאם אשתף אותן בזה אני ארגיש פגיעה וחסרת בטחון (שלא ידלוף וכזה) אבל מצד שני אנחנו באמת כל הזמן מדברות על הנושאים האלו והן שואלות לפעמים עלזה ואני לא אומרת.עכשיו יש לי כמה שאלות:מה לעשות עם ההרגשה הזאת? אני לא מצליחה להוציא אותו מהראש כבר הרבה זמן וגם נראלי שזה לא הדדי ולא יוביל לשום מקום, אז איך שוכחים?ועוד משהו, איך להפתח לחברות שלי יותר? אני באמת מרגישה שאנחנו חברות קרובות אך משום מה כשמדברים דברים שקשורים אליי אני נרתעת ומתחמקת, אני מפחדת לחשוף כדי לא להפגע..תודה רבה רבה על הזמן שאתם משקיעים!! ממש לא מובן מאליו!!
אני איבדתי את עצמי כבר אין לי מטרות ואני מרגישה שאני מדרדרת מבחינה רוחנית כבר לא אוהבת ללבוש חצאיות או להתפלל אני פשוט מכריחה את עצמי איך אני אמורה לקיים מצוות מרצון ושמחה אם אני לא מאמינה בהן בלב שלם
ש. היי, כל הכבוד על הפרויקט היפה!!בזמן האחרון אני מרגישה שאני סוג של אובססיבית לטלפון שלי.. מבחינת משפחה בעיקר. אני לא אוהבת שנוגעים לי בטלפון, אני מטעינה את הטלפון רק בחדר שלי, אני לא יודעת למה אני עושה את זה.. ברוך ה' אין לי שם דברים לא טובים.. הייתי רוצה להיות יותר ''פתוחה'' עם הטלפון שלי ולא להחביא כל דבר שאני עושה גם אם הוא בסדר..תודה רבה!
אני לא יודעת איך לדבר עם בנים🤷♀️ אני תמיד מתפדחת ושותקת ומתביישת לדבר. זה אפילו יכול לבוא לידי ביטוי בזה שאני אשב רגע ביחד עם חברות אצחק ואזרום ואז שנייה אחרי שבנים יגיעו אני פתאום משתתקת ואז חושבים עליי ושופטים מראש שאני ביישנית ומופנמת אבל זה ממש לא ככה. אולי זה בגלל שאין לי אחים בנים שגדולים ממני?אולי זה בגלל שאני כמעט ולא בקשר ובסביבה עם בנים? אני יודעת שזה לא דבר רע ושזה לגיטימי להרגיש ככה אבל באלי כבר שזה יעבור את השלב ההתחלתי הזה והכל יהיה יותר פתוח. חברות שלי באות ומדברות איתם רגיל כמו שהם מדברות איתי אבל לי לוקח זמן להיפתח לאנשים. איך אוכל להיות יותר פתוחה?
אהלןןן:)מרגישה שאני חסרת סבלנות כשאני מנהלת דו שיח אני משתגעת שיש התפלספות וחוזרים על אותו דבר אלף פעם, דברו דוגרי ופרקטי. ואז יוצא שאני גם מגיבה בעצבים ולא חושבת פעמיים לפני שאני מוציאה מילים מהפהאשמח לעצות פרקטיות איך' אפשר להגיע לידי סבלנות והקשבה ולענות ביישוב דעת תודה גדולה לכם! בת 17
אהלן, אשריכם על המענה! אשמח לעזרה. אז מחר אני בת 18. אמאל'ה. ואני ממש מפחדת. זה גיל כל כך מלחיץ. פתאום אני אחראית להכל תמיד. עזבו את זה שהשנה האחרונה שלי הייתה ניסיון אחד גדול מהקב"ה, אני מפחדת לחשוב מה הוא יביא עלי השנה. כמות האחראיות.. אני כבר לא ילדה כבר לא יכולה לעשות שטויות ולא בא לי להתבגר. אני כל כך אתגעגע לאולפנה, היום אני אומרת את זה.. כבר לא אהיה מוקפת חברות, כבר לא אהיה כל כך קטנה ויותר מזה- אני מתקרבת לחתונה יותר מתמיד. אמאלה! אשמח לעזרה במה שכתבתי למעלה וכן בכמה טיפים ורעיונות איך לחגוג את גיל 18 אישית ורוחנית ולא רק דרך המסיבה.. תודה❤️
היי יש לי חברה שאני מקנאה בה. אני לא רוצה חס וחלילה שיהיה לה רע אבל אני רוצה קצת להיות כמוה. ואנחנו נורא דומות באופי ואני מפחדת שאני מחקה אותה ואני לא נשארת אני. מה אוכל לעשות?