1 דקות קריאה
12 Feb

ש.
אני לא יודעת איך לדבר עם בנים🤷‍♀️
אני תמיד מתפדחת ושותקת ומתביישת לדבר.
זה אפילו יכול לבוא לידי ביטוי בזה שאני אשב רגע ביחד עם חברות אצחק ואזרום ואז שנייה אחרי שבנים יגיעו אני פתאום משתתקת ואז חושבים עליי ושופטים מראש שאני ביישנית ומופנמת אבל זה ממש לא ככה.
אולי זה בגלל שאין לי אחים בנים שגדולים ממני?אולי זה בגלל שאני כמעט ולא בקשר ובסביבה עם בנים?
אני יודעת שזה לא דבר רע ושזה לגיטימי להרגיש ככה אבל באלי כבר שזה יעבור את השלב ההתחלתי הזה והכל יהיה יותר פתוח.
חברות שלי באות ומדברות איתם רגיל כמו שהם מדברות איתי אבל לי לוקח זמן להיפתח לאנשים.
איך אוכל להיות יותר פתוחה?


ת.
איזה שאלה יפה, ואני כל כך מזדהה איתך😘
איך לדבר עם בנים? רגיל, אחרי הכל בנים הם בני אדם עם תחושות ורגשות. אין להם שפה שונה והם אפילו משתמשים באותו סלנג.

אני חושבת שכדי לעזור לעצמך, את צריכה לחשוב מאיפה זה מגיע.🌱

🖇האם זה קורה רק בחברת בנים זרים? האם גם בחברת בנות זרות?

אם זה קורה רק בחברת בנים זרים, זה תחושה לגיטימית והתחלתית בשלב הזה, כשיגיע הזמן של זה לצאת החוצה למטרות הנכונות- זה יקרה באופן טבעי, הרי בסוף גבר ואישה מתחתנים וזה קורה לאחר פגישות שכוללות דיבורים. וחשוב שלפני זה לא יהיה פתיחות מיותרת בין הצדדים כדי שזה יבוא לידי ביטוי בזמן ובמקום המתאימים לכך.
בחז"ל הבושה היא מידה טובה בהקשרים מסוימים ("בושת פנים לגן עדן"), בוודאי בהקשר זה של קשר בין בנים לבנות, ולכן זה יותר טבעי והגיוני, זה גם נכון וקדוש.

אם זה קורה גם בחברת בנות זרות, זה אומר שאולי את אחת שפחות קל לה עם התחלות חדשות, וזה בסדר גמור. (גם אני כזאת ואני אגלה לך שיש בזה גם דברים חיוביים🤫- לדוגמה אני נהנית מהשלב המפדח הזה של ההתחלה ומנצלת אותו לבחון את החברה במבט חיצוני וזה מוסיף לי יתרונות כשהקשר מעמיק) אם יוצא לך להפגש עם בנים באופן קבוע את תראי שלאט לאט זה יעבור

🖇האם את מונעת מעצמך כי את חושבת שתגיעי בעקבות זה למקומות שמבחינתך הם קו אדום?

אם כן, זה מצויין. זה אומר שגדלת בחברה נפרדת ושאת לא רוצה להגיע למצב של קלות ראש עם בחור זר (וכשאני אומרת זר הכוונה לא לבחור סתם מהרחוב, כן?😅) ואז אין צורך לשנות את זה בשלב הזה, וכמו שכתבתי למעלה - כשיגיע הזמן שתזדקקי לזה, זה יקרה.
גם תינוקות לא נולדו הולכים, כשהם זקוקים ליכולת הזו הקב"ה עוזר להם ומכוון אותם לאינסטינקטים הנכונים שהם זקוקים להם.

🖇אולי זה נובע מחוסר בטחון עצמי? מחשש שישפטו אותך בצורה מסויימת?

יכול להיות שזה מגיע מנקודה מסויימת שאת לא שלמה בה עם עצמך וזה בא לידי ביטוי דווקא בחברת בנים (אולי מתחושה שהם שונים ממך ושופטים אותך)
נסי לחפש את הנקודה שמפריעה לך ולעבוד עליה, לפרגן לעצמך על דברים שקשורים בה, לחזק צדדים אחרים ולטפח אותם.


אוסיף נקודה שאולי תרגיע אותך-כשנפגשים בדייטים זו תופעה מוכרת שלאישה לוקח יותר זמן להיפתח (גם לביישניות וגם לאלה שלא). הבנים מודעים למצב הזה, ומדברים איתם על כך. (כמו בשיעורים באולפנה) ככה שאין מה לדאוג. זו תכונה ידועה ומקובלת ולא נתפסת בעין רעה, יש בחורים שזה אפילו בונוס בעיניהם.

והכי חשוב - תהיי את. אל תנסי להיות משהו שאת לא (זה גם יוצר תחושה לא נעימה וגם ממעיט מאישיותך שאני מאמינה שהיא מיוחדת במינה🤩)

איך להיות פתוחה?
אתן לך מספר טיפים שאולי ייסיעו לך:
🖇 נסי לנתב את השיחה לאזורי הנוחות שלהם, נושאי שיחה שנוח לך לדבר עליהם והם לא יגיעו למצב של מבוכה.
🖇במהלך מפגש כזה, נסי לחשוב על דברים חיוביים שמרגיעים ומשמחים אותך (כך לא תהיי עסוקה בניתוח מתמיד של המצב השונה אלא תחשבי מחשבות שעושות לך טוב ומשפרות הרגשה, הלחץ ירד והפתיחות תגיע עם הזמן)
🖇אין חובה להיות זו שמנהלת את השיחה, את יכולה להגיב לחברה על משפט שהיא אמרה, כך לא תדברי עם הבנים אלא עם חברתך וגם לא יחשבו שאת "ביישנית ומופנמת".
🖇 נסי להמנע ממצבים שלא מרגישים לך נוח (בשלב הזה), אם יש בחור מסוים שהוא הסיבה להפנמה, לנסות כמה שיותר להמנע ממפגש איתו.

מקווה שסייעתי, ואם לא מוזמנת לחזור ולדייק😉
הדס❤

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.