היי אשמח להמלצות ספרים ממכם, ספרים כאילו שיש סיפור אבל הסופר/ת הם דתיים ואז הם משלבים אמונה וכל מיני דברים תורניים כאלה, אני ממש אוהבת ספרים כאלו אבל קשה למצוא, אתן דוגמאות: פסיעות בחול, באהבת עולם,דגן, הספרים של הרב חיים סבתו, מכתבים לטליה...תודה רבה על כל מה שאתם עושים!!!
ש.הײַ, אני עכשיו לפני סוף כיתה יב וממש מתלבטת אם להתגייס לצבא או לעשות שירות לאומי (אני שנה הבאה אהיה במדרשה), הרבה פעמים אומרים שאחת הסיבות המשמעותיות לא ללכת לצבא היא האווירה החילונית.אבל בסוף גם האוניברסיטה אחרי השירות וכנראה שגם מקום העבודה שלי לא יהיו מסגרת דתית במיוחד, אז מה זה משנה? זה לא שבאוניברסיטה זה פתאום גיל אחר לגמרי שבו זה כולה שנה שנתיים אחר כך אז מה העניין להיות כל כך בלחץ מהאווירה הזאת שבצבא? מרגיש לי שזה לפחד מהעולם שמחוץ לעולם שלנו, להישאר הבועה שלנו כמה שרק אפשר.אני ממש אשמח אם תוכלו לנסות להסביר לי מה העניין..
ש.היי קודם תודה ממש על הפרוייקט המדהים הזה.אשרייכם!רציתי לשאול ככה,לפני כמה זמן שמעתי משהו שאמר שכאילו אם אדם נרצח או התאבד אז כאילו הוא לא סיים את ייעוד שלו והמטרה שלו את התיקון שלו בחיים האלה.אז כאילו שאלה ראשונה האם זה נכון בכלל? ואם כן, אשמח שתענו לי על עוד שאלה, אם בעצם זה. כןן אז למה בעצם הקב״ה החליט להביא אותו לעולם הרי אנחנו יודעים שתכלס אנחנו באים בשביל תיקון ואם כאילו לא אז אין מטרה לחיות כי בגדול בנאדם מת אחרי התיקון שלו כי אין לנשמה שלו עוד מה לעשות בעולם, אז למה בעצם הקב״ה החליט להביא אותו אם הוא ידע (כי הוא יודע הכל!!) שזה מה שהולך להיות.. כאילו שהוא לא יעשה ת׳תיקון שלו..אשמח לתשובה תווודה❤️
ש.הי,יום השואה ויום הזיכרון מתקרבים, ובכל שנה בתקופה הזו יש לי הרגשה נוראית. אני לא יודעת איך להתמודד עם ימי זיכרון - לפני כמה שנים הייתי צריכה להקריא קטע בטקס של יום הזיכרון, נכנסתי לזה ממש עמוק והייתי באבל במשך שבועיים. אני מבינה שזה חשוב לזכור את השואה וחללי צהל, אבל אצלי הימים האלה מתבטאים בעיקר בצורת טראומה, ואני לא יכולה להימנע מזה. מה לעשות? תודה!
ש. היי :) קודם כל תודה על מה שאתם עושים, כל פעם מתפעלת מחדש מהחיבור של עומק ופשטות בתשובות היפות שלכם. השאלה שלי- הרבה פעמים אני מרגישה לצערי שההלכה קצת מגזימה :/ כל הפרטים הקטנים שצריך להקפיד עליהם תמיד, לפעמים פשוט מוציאים את החשק לעשות את המצוות בטוב. עכשיו אני ממש מרגישה את זה בהכנות לפסח. בני ישראל לא הספיקו להכין לחם, אז אנחנו שורפים או מוכרים את כל האוכל שיש לנו בבית?! או נגיד שאסור לאכול לפני הקידוש בשבת.. הגיוני שאסור יהיה לאכול ארוחה, אבל לשתות משהו עם איזו עוגיה? אמא שלי מיד מזכירה לי שאסור וזה פשוט מוזר לי. אשמח לעזרתכם אולי בשינוי הגישה שלי כלפי זה, רוצה לקיים בשמחה גם את הפרטים הקטנים שלא מובנים לי :)
ש. שלום :)! התלבטתי אם לשלוח, אבל אני נמצאת בקבוצות כבר כמה זמן ואני רואה שאתם עונים בענייניות וברצינות, אז אנסה גם. אני בת 17 וחצי. גרה באזור תל אביב. לפני שנה התחלתי תהליך של חזרה בתשובה. אני באה ממשפחה חילונית, יהדות זה במקסימום חגים מסוימים וצום כיפור.. שנה שעברה, עשינו סדר לבד, וראיתי על החכמים שגרו בבני ברק. בכללי - היה לי יותר זמן.. טוב, ממש לקרוא את ההגדרה. בכל מקרה, פתאום קלטתי ש-אני גרה, באלפיים שנה הפרש - כמה קילומטרים מאותה עיר. ואנשים גרו שם . ולמדו תורה. היו רומאים, היו גזרות. נלחמו בהם. לימוד תורה, הוא החירות של פסח. משנה - גמרא - משנה תורה - שולחן ערוך - משנה ברורה - 2000 שנה של עולם יהודי מפואר! כמה דקות אחרי הסדר, נכנסתי לאינטרנט, והתחלתי לחקור. גיליתי עולם. פסח נהיה בשבילי הרבה יותר משמעותי כשקראתי מה זה הסדר. בכל מקרה, סליחה על החפירה. מאז התחלתי ללמוד יותר, הלכתי לספרייה, קראתי ספרים, מדי פעם הלכתי לבית כנסת, וניסיתי לעקוב. ההורים פחות קיבלו את זה טוב. הם יודעים שהצעד הבא שלי יהיה גם הפרדה בכיורים, וכמה פעמים לא באתי לים בגלל בעיות צניעות. גם לרוב האירועים בבית ספר הפחות צנועים לא הלכתי.. פאדיחות רצח. כמעט ואין לי חברות. אבל לאחרונה עלה בי פחד ממש גדול.. אין פה דתיים כמעט, איך אמצא חתן ירא שמיים? מי ירצה אותי? מי ירצה את המשפחה החילונית שלי? את הבעיות כשרות, העובדה שאין פה כמעט בתי כנסת? אותי, פרקטית אני לא מבינה כלום?
ש.שלום! יש לי קטע, כשאני מובכת או בלחץ מול אנשים אני נהיית אדומה. לא מסמיקה- אדומה ברמה של אדום... יכולים אולי לעזור, טיפים איך להימנע מזה ? אולי לחזק את הביטחון העצמי או משו
ש. אני שנה לפני הדרכה, לומדת באולפנה עם פנימיה מלאה, ובגלל זה אני לא חושבת שאני אוכל לשלב גם בין הדרכה וגם בין מדא.מצד אחד, מאוד חשוב לי לעבור קורס מדא כדי לדעת בכללי לחיים דברים בסיסיים, למקרה שאני אקלע לאיזושהו אירוע.מצד שני, יש לי קצת בעיה עם אחריות, ואני לא יודעת אם אני באמת אוכל לקחת את האחריות הזאת עליי ולהתנדב.וחוץ מזה, מאוד חשוב לי להיות מדריכה, אני חושבת שאני אוכל לתרום הרבה לבנ"ע.יש לכם רעיון איך לעשות את ההתלבטות קלה יותר?תודה מראש🙏
אהלן! אתם באמת תותחים!!.. יש לי שאלה - מה הקטע הזה של בנים לעשן?? כאילו בחייאת זה זבל מרוכז, מסריח, ועוד משלמים עליו לא מעט כסף.... כאילו אני מבינה שזה לחץ חברתי מטורף אבל כאילו עדיין זה לא פוסח על כמעט על שום בן בגיל העשרה.. ניסיתי לחשוב על משהו כזה שיש אצל בנות שעושים רק בגלל לחץ חברתי ואין בו שום תועלת ובאמת שלא ממש מצאתי.. בקיצור אני ממש אשמח להבין למה זה ככה?
ש. הי, דבר ראשון באמת תודה ענקית על כל הפרוייקט הזה הוא פשוט מדהים ואני לוקחת ממנו המון אז תודה. וזו השאלה שלי; אני תמיד תהיתי לעצמי מה הקטע של העצמת נשים, למה תמיד מעצימים את הנשים? כאילו כן, בעבר היו את ההפליות האלה אבל אנחנו במאה 21 והתקדמנו וכן תמיד יהיו האנשים האלה שלא מתקדמים וכן מפלים אבל מה לעשות, בכל מקרה ההעצמת הנשים הזאת נשמעת כאילו העצימו תמיד את הגברים והעריכו אותם אבל לא, מתי העצימו את הגברים? יש אשת חייל מה הגבר? אני בעצמי בת ותוהה את זה לעצמי למה לא מעריכים גם אותם, למה יש את ההערכת הנשים ואומרים את זה בצורה שכאילו אי פעם העריכו גברים.אז אני מקווה שתצליחו להפוך את כל זה לשאלה אחת מנוחסת ולהבין את זה😅נ.ב. יכול להיות שזה יישמע מוזר כל הדבר הזה אבל באמת שאני שואלת את עצמי את זה.
ש. אהלן, ממש תודה על הפרוייקט המדהים הזה!! הוא עוזר לככ הרבה אנשים!אז לשאלה-עד כמה צריך לחפש עומק בכל דבר? אני בן אדם שמחפש עומק, בהרבה תחומים, (לדוגמא: בשירים, בסרטים, בספרים וכו'..)ובכל זמן.. אבל לעומת זאת, לפעמים בא לי קצת להירגע מכל העומק הזה, ולראות קצת דברים חסרי תוכן (-שכמובן צנועים ומתאימים..) אז זה טוב ומתאים לעשות את זה? או שצריך להתאמץ ולחפש תוכן וערך בכל דבר עד הסוף? תודה ענקית!
ש. משהו בליל הסדר וכל הטקסים שבו מרגיש לי ילדותי ורחוק קצת, אני לא ממש מוצאת את המקום שלי בכל האירוע. מה אני אמורה לעשות בכל הערב הארוך הזה מעבר לקריאת ההגדה ופירושים ושמיעת הדודים והאחים. אשמח להמלצות איך להתחבר יותר ללילה הזה ובאמת למצות אותו תודה:) תודה רבה על הפרוייקט האדיר הזה!