ש.הי, תודה על הדבר המדהים הזה!אז ככה- יש ילד שנה מתחתי שההיכרות שלי איתו די בסיסית.. כמה משפטים ושלום שלום.כבר כמה זמן שהוא שולח לי הודעות של מה שלומך/בוקר טוב/שבת שלום/שבוע טוב וכו.. ממש על בסיס יומיומי, וזה מציק. אני תמיד משתדלת לענות.. אבל הוא נראה לי די רגיש.. מה גם שאני לא יודעת למה הוא שולח את ההודעות מתמימות או יותר מזה..(הוא קטן ממני..)מה עושים כדי לא לפגוע בו?
ש.אהלן, מה הבעיה בעצם בחברה בגיל 15? לא שזה הדבר הנכון.. אבל זה כן כיףבן 15
ש. הי, קודם כל תודה רבה על ההזדמנות לשאול שאלות בצורה כזאת, זה ממש לא מובן באליו, מעריכה♡ ועכשיו לשאלתי, אני בכיתה ט, פעילה בלא מעט תנועות נוער דיי גדולות בארץ, ויוצא לי לעבוד ולהיות בקשר עם בנים..אני מאוד משתדלת לשים קווים אדומים איפה שצריך אבל, וזה אבל גדול, אני מאוד מהירה ולא נמרחת בדברים שאני עושה (לא בקטע מתנשא, אני פשוט רוצה שתבינו בצורה הכי מדוייקת) ולפעמים יוצא שאני קצת מתעצבנת, צועקת, (בשביל שדברים התקדמו יותר מהר) וכו.. האם בסופו של דבר כשאני אגדל וארצה להתחתן בעז"ה זה ישפיע על זה??(כי ככה הבנים מכירים אותי..)בת 14+ ואם אפשר לבקש שבן יענה על זה משתי סיבות.. א. לבנות יש תשובות רוחניות מדיי וקה לי לקבל אותם.. ב. אני רוצה לדעת באמת מה בנים חושבים על זה
ש. אני מרגישה כאילו אף אחד בעולם לא יכול להבין אותי. אני רוצה להתחתן עכשיו, אבל זה לא מקובל בימנו... וזה מרגיש לי כל כך לא נכון! כאילו אני מרגישה שאני מוכנה להקים בית, מוכנה לבעל וילדים, מוכנה להכללל. אבל רק בגלל שאני בת 16 אני לא יכולה לממש את זה. זה ממש מעצבן ולא הגיוני... כולן אצנו באולפנה מדברות על בנים, לחלק יש אפילו חבר, כולן רוצות את זה ואני בטוחה שגם אצל הבנים זה ככה, אז למה לא פשוט להתחתן ולגמור עם העניין??? זה ממש מטומטם שאנחנו מכאיבים לעצמנו סתם, מתאהבים סתם, והכל רק בגלל שאנחנו לא בני 18. פעם באמת הבינו עניין, גיל 16 ואפילו 13 היו גילאים אידיאלים לחתונה. למה שינו את זה??? במילא אין לנו יותר מידי מה לעשות עם הקטע של הבנים עד החתונה אז למה לא פשוט להתחתן מוקדם יותר? מרגיש לי שאנחנו מציבים לעצמנו מכשולים לחינם... העניין מציק לי מגיל 15 אני מפחדת מהתגובה של האנשים מסביבי כשאני אשאל את הדברים האלה אז קברתי את זה.. ממש אשמח אם תוכלו לענות ליבת 16
ש. אני מאוהבת באחי החורג וזה משגע אותי משהו לא בסדר איתי?בת 17
ש.הרבה פעמים אני מרגישה שאני צריכה מישהו שיהיה לידי, שיקשיב לי ויעזור לי.. אני פשוט רוצה אחד שיקשיב לי ויהיה פה בשבילי. חסר לי מישהו כזה בחיים. אני רוצה שיהיה לצידי דווקא בן ולא בת. מצד אחד אני יודעת שזה לא טוב ואני לא באמת רוצה, אני הכי רוצה לשמור על עצמי לבעלי בעז"ה ולא שהעבר שלי יכלול שלושים אלף נערים שהייתי איתם בקשר, ומצד שני זה כ"כ קורץ ונשמע הכי לגיטימי ותומך בעולם. אני יודעת שמבחינת ההלכה זה לא נושא שהוא מוחלט וקבוע.. אני לא כל כך יודעת מה לעשות עם זה, אני חושבת על זה הרבה..השאלה כמה זה נורא אם יהיה לי חבר שבאמת אפתח מולו את הלב שלי ולאו דווקא מתכננת חתונה או משהו כזה... בת 15
ש. היי תודה רבה על כל הפרוייקט קשר בין בן לבת, שניהם אוהבים לדבר אחד עם השני וגם הדיבור הוא לא תמיד סתמי, לא מגדירים את הקשר כחברות.. בני 17.. זה קצת מבלבל מצד אחד כי לא מרגישים מוכנים לשלב של לצאת ומצד שני כן מרגישים שיש מצב שיש משו, משדרים על אותו גל, יש על מה לדבר וכו..עצה איך אפשר להפוך אתזה ללא מזיק אם בסוף אין משו, איך אפשר לנתב את הקשר ולדייק אותו יותר בלי לנתק קשר? אם יש דרך.. אולי יש אפילו הגדרה לתת לזה? תודה רבה רבה אני הבת אבל דיברתי עלזה איתו וזה די שאלה ביחד כזה :)
ש. שלום קוראים לי *,אני בת 16-דתייה,לפני שנתיים התחיל איתי בחור בגילי מהעיר שלי ,הכרתי אותו לעומק וממש התאהבנו... ההורים שלנו לא היו בעד ,ניסו כל הזמן להפריד בנינו ותמיד בסוף חזרנו לדבר...אחרי שנה החלטנו שזה לא מתאים הקשר הזה בגלל שזה הפריע בלימודים והקשה על הריכוז שצריך להשקיע בחמישית בפנימיות שלמדנו...נפרדנו ברוח טובה חישבתי שהזמן יעשה את שלו...מאז אני מוצאת את עצמי חושבת עליו כל יום בלי יכולת לשחרר וכואב לי לחשוב שאולי הוא כבר שכח ממני והמשיך כרגיל בחיים כי אני ממש אוהבת אותו.מה לעשות?אנחנו חברה נפרדת ואין לי מושג איך זה עובד אצל בנים, יותר קל להם לשכוח?אתם חושבים שזה הגיוני שהוא שכח ממני לגמרי אחרי שנה אפילו שהוא היה ממש מאוהב בי?אני ממש רוצה להגיד לו שקשה לי בלעדיו וחוששת לצאת סתומה או שהוא כבר חושב עליי כעל סתם מישהי רגילה...אני בעייתית אם אני אוהבת מישהו אפילו שאנחנו לא מדברים כבר שנה?בת, 16
הרבה פעמים אני מרגישה שאני צריכה מישהו שיהיה לידי, שיקשיב לי ויעזור לי.. אני פשוט רוצה אחד שיקשיב לי ויהיה פה בשבילי. חסר לי מישהו כזה בחיים. אני רוצה שיהיה לצידי דווקא בן ולא בת. מצד אחד אני יודעת שזה לא טוב ואני לא באמת רוצה, אני הכי רוצה לשמור על עצמי לבעלי בעז"ה ולא שהעבר שלי יכלול שלושים אלף נערים שהייתי איתם בקשר, ומצד שני זה כ"כ קורץ ונשמע הכי לגיטימי ותומך בעולם. אני יודעת שמבחינת ההלכה זה לא נושא שהוא מוחלט וקבוע.. אני לא כל כך יודעת מה לעשות עם זה, אני חושבת על זה הרבה.. השאלה כמה זה נורא אם יהיה לי חבר שבאמת אפתח מולו את הלב שלי ולאו דווקא מתכננת חתונה או משהו כזה... בת 15
שלום. תודה על הזכות להיות חלק מהקבוצה הנפלאה הזאת, כבר עכשיו רואה ישועות. אני בן 17 לומד בישיבה תיכונית כיתה י"ב, וכבר עכשיו מתחיל לחשוב על חיי הזוגיות. עם מי אתחתן,למה להתחתן, ואם כבר מחפש, אז עד כמה היא תתאים לי. מצד אחד זה יכול להישמע מוגזם שאני כבר עכשיו מחפש, מצד שני אני רוצה שיהיו לי את חיי הזוגיות הטובים ביותר. הן מבחינת השלימות שבבחירה. והן מבחינה תורנית, מציאת האישה שדובקת בתוך עבודת ה' ביומיום. אני לא באמת יודע איך לחפש אותה. הרי יש אלפי דגים בים, איך אדע למצוא דווקא את האחת שהכי תתאים לי. אז בנוסך, מסכן לשאלה המרכזית . 1. איך אוכל למצוא את הזיווג המתאים, ואלו דברים צריך לחקור או למצוא על מנת למצוא את האחת. 2. מה הן אחד מעיקרי התכונות שאני צריך למצוא באישתי לעתיד , או יותר נכון מה הן הדרכים למצוא את האחת הנכונה ביותר, ושוב.. שאחדד יותר, אלו תכונות הם מאסט שיהיו באישתי לעתיד.. תודה רבה! זכר 17
אני ממש בבעיה, אני מדריכה בשבט מעורב עם מדש ולאט לאט התאהבתי במדש שלי... אני בטוחה 90% שגם הוא דלוק עליי... עכשיו אני לא רוצה שייבצר מצב שניהיה זוג כי זה לא טוב בגיל שלנו וגם שהחניכים לא יראו... קיצר מסובך ואני לא יודעת מה לעשות, כי הקשר של שנינו מאוד טוב ואנחנו מדברים המון ממש אשמח שתעזרו לי מהר.
אהלן:) קודם כל שאפו ענק על הפרוייקט אני בטוחה שזה עוזר להרבה!! אני בכיתה י"א ולפני כמה חודשים היה לי איזה קשר עם מישהו שהפסיק אבל אני ממש מרגישה שיש כל כך הרבה מעגלים לא סגורים בכלל... בהתחלה החלקתי את זה כי אמרתי שהזמן יעזור אבל דווקא ככל שעובר יותר זמן אני מרגישה שזה יותר מעיק עליי ואני לא יודעת מה לעשות כי לא באלי לחזור על טעויות שעשיתי לפני זה אבל מצד שני ממש חשוב לי לסגור כל מיני דברים פתוחים שמפריעים לי.. אני ממש אשמח אם תהיה לכן איזו עצה:) תודה רבה!!!