ש. אהלן!חניכות שלי בכיתה ז, כזה בשלבי התחזקות..צריכה רעיונות מה להביא להן שיעזור להן בתהליך, קטעים שיכולים לפתוח קצת את הראש מעבר לדוגמא אישית, שזה חובה..קשה לי למצוא רעיונות שמתאימים לגיל ולסיגנון כי אני הייתי ממש אחרת בגיל הזה, אז ממש צריכה עזרה.תודה! (:17
ש. בשישיסטית.עברתי חמישית מזעזעת בהרבה מאוד מובנים.אחד הדברים שממש מפריעים לי במצב החברתי שלי, זה שאני מקובלת. אבל ממש.יש סביבי המון בנות, אני זאת שיוזמת דברים מגניבים לגיבוש, ולאולפנא, ומוראלים, ויצרתית וזה.המדריכה שלי אמרה לי בשיחת פרידה בסוף החמישית שהראש אולפנא אמר, שאם לא הייתי באה ללמוד באולפנא פשוט לא הייתה להם חמישית.אני ממש אוהבת את היוזמה שלי, ואת היצירתיות וההנהגה, אבל יש דבר אחד שמפריע לי-בגלל שיש סביבי כל הזמן בנות, אני לא קשורה לאף אחת..יש לי מעל 100 בנות שאוהבות אותי ב"ה, אבל אין לי את החבורה הקרובה הזאת לצאת איתה ולצחוק איתה ולפרוק לה. הכל אצלי בגדול- אם אני רוצה לצאת עם חברות לים או משהו אז זה כל השכבה, אם עושים שבת חברות אז זה כל הכיתה. כל מקום שאני נמצאת אני מלווה ביותר מדי בנות.. בא לי חבורה קטנה כזאת מגובשת, שתצחק איתי ותכיר אותי באמת ותאהב אותי. כרגע פשוט כל השכבה מכירה אותי באותה רמה- הילדה התותחית הזאת שמרימה את השכבה ומוראליסטית ואיכותית ומאוהבת באולפנא וכל מיני סטיגמות (מקסימות!) שהלבישו עלי.גם חברה אחת זה מספיק!! אבל מישהו להשען אליו.. בא לי שיהיה מישהי שאני אתגעגע אליה, ולא משהו (עשיה מטורפת)
ש.אני בת ** ומאז גיל 10/12 בערך רציתי חבר . כמובן שאז זה היה במובן השיטחי יותר ועם הזמן הרצון הלך וניהיה יותר רצון של לבנות בית ,לאהוב מישהוא ושיאהב אותי בחזרה. ובזמן האחרון אני כבר ממש מרגישה מוכנה לזה ובשלה .הבעייה שזה פשוט לא קןרה לי אני לא מסתובבת בחברת בנים ואין לי ידידים כך שגם הסיכוי שזה יקרה קטן . אני מאמינה שה ישלח לי את האחד .אבל הראש שלי לא מפסיק לדאוג ולשאול למה זה לא קןרה לי כבר . כל חיי חשבתי שבגיל 16/17 כבר יהיהנלי בן זוג וניהיה ביחד ואחרי כמה שנים נתחתן . השאלה שלי היא איך יכול להיות שמשהו שאני רוצה ככ ומרגישה כבר מוכנה אליו לא קןרה לי . ולאחרים זה קורה ככ בקלות . למה הם כן ואני לא . הרי שנינו בני נער
אני בת ** ומאז גיל 10/12 בערך רציתי חבר . כמובן שאז זה היה במובן השיטחי יותר ועם הזמן הרצון הלך וניהיה יותר רצון של לבנות בית ,לאהוב מישהוא ושיאהב אותי בחזרה. ובזמן האחרון אני כבר ממש מרגישה מוכנה לזה ובשלה .הבעייה שזה פשוט לא קןרה לי אני לא מסתובבת בחברת בנים ואין לי ידידים כך שגם הסיכוי שזה יקרה קטן . אני מאמינה שה ישלח לי את האחד .אבל הראש שלי לא מפסיק לדאוג ולשאול למה זה לא קןרה לי כבר . כל חיי חשבתי שבגיל 16/17 כבר יהיהנלי בן זוג וניהיה ביחד ואחרי כמה שנים נתחתן . השאלה שלי היא איך יכול להיות שמשהו שאני רוצה ככ ומרגישה כבר מוכנה אליו לא קןרה לי . ולאחרים זה קורה ככ בקלות . למה הם כן ואני לא . הרי שנינו בני נער
ש. שאלה קצת כבדה.. הרבה פעמים אבא שלי מתעצבן על אמא שלי ומדבר עלייה לא יפה "מאחורי הגב". זה מרגיש לי ממש רע, ואני לא יודעת אם להגיד לה על זה משהו או לשתוק. ברור לי שזה לא מצב נורמלי בזוגיות.. אבל אנחנו, כילדים, נחשפים לזה. סתם דוגמא- אמא שלי בטעות זרקה לו משהו לפח, וכשהוא גילה את זה הוא אמר "איזה מטומטמת היא.." ,"לעזאזל איתה". ודיבר לא יפה (לא בנוכחות שלה) בת ,כיתה יב
ש. הייתה פה שאלה על זה שבנות הן לא מובנות.. בדיוק כמו שבנים מסתבכים איתנו גם אנחנו איתם.. זה מרגיש לי כאילו גם הבנים כל כך לא מובנים.. בן הזוג שלי קנאי אליי והוא לפעמים מתעצבן אם הוא חושב שיש קרבה ביני לבין מישהו אחר(זה לא קורה) הוא מתעצבן אם הוא רואה שמישהו אחר דואג לי או אכפת לו ממני הוא מתעצבן מכל דבר קטן, אם הייתה סיבה באמת שלא היה לי אכפת .. אבל זה שיש גבר אחר שדואג לי אומר משהו? יש לו בכלל ממה להתעצבן? כנראה שיש אם הוא מתעצבן, הוא בכל זאת בן ומבין את בני המין שלו יותר ממני...מישהו יכול להסביר לי בבקשה מה לעשות? אני לא יודעת מה זה אומר לחצות קו מבחינתם (הבנים), כי שהוא מתעצבן על משהו (למשל שמישהו דואג לי)אני לא מבינה מה הבעיה פה.. ממש ממש מנסה להבין מה עובר לו בראש... תודה לכם. בת 18
ש. שלום וברכה אני ממש מעריץ את עבודתכם ואת המיזם. חלק מהתשובות שקראתי מאוד משמחות מרגיעות ומדויקות, כל הכבוד!! יש לי שאלה קצת מורכבת שמעסיקה אותי זמן מה. על אף שהשאלה עוסקת בנושא נקודתי אני מאמין שהתשובה תאיר על מרחב שלם שנמצא אצלי בחושך הסמיך של סימני השאלה... לאחרונה נפגשתי בשו"ת שכותב שהבעיה בתוכנית "היהודים באים" היא שהם מתייחסים לענקי התורה בתור בני אדם כמונו והרי בעצם אלו אבות האומה בעלי נשמות ענקיות. והשאלה היא מה כל-כך רע ש"היהודים באים" מראים את הסיפורים בצורה הזאת, הרי התורה בעצמה בוחרת לספר את הסיפורים בצורה ישירה וללא פרשנות. מה הבעיה להציג את הסיפורים בצורה שנכתבו בתורה עם קצת תוספת הומור וציניות? בסופו של דבר נראה שסיפורי התנ"ך עצמם הם סיפורים על בני אדם שעושים טעויות, אוהבים ושונאים... ההרגשה שלי היא שהרבנים מנסים לייפות ולטייח את התורה ואת סיפוריה ולכן כל כך נרגזים מהאמירה הישירה של היהודים באים. דוגמא לעניין נראה במסכת שבת דף נה: במחלוקת תנאים בקשר לחטא ראובן ועם דיוק של הראשונים (הרשב"א וכדו') משמע שדעת רוב התנאים היא דווקא שראובן אכן חטא בחטא כמו שמובן מהפסוקים! - ותמיד כששמעתי רבנים מהגן ועד לתיכון ולהסדר מדברים על הסיפור הם ישר מציגים את דעת המיעוט שראובן לא חטא, בתור "פסיקת הגדה" ופירוש הכרחי. ואם נאמר שזו כפירה מהותית בפירוש התורה וככה זו כפירה בתורה שבעל פה - הבדיחה היא לא על הערכים שהסיפור מעביר והמהות שלו אלא על הדרך שבה הסיפור מסופר, התוכנית הרי לא מתיימרת להיות עוד פירוש לתורה ולמחוק את המסורת הקיימת, ולכן בעיני זה לא נראה עיוות אלא רק ציניות על הדמויות עצמן ועל הסיפורים. (למען הסר ספק אני חושב שהתוכנית בעייתית מאוד בגלל השפה הבוטה וקלות הראש והצניעות, אני רק לא מבין את הטענה שזו השחטת הפרות הקדושות ליהדות ופגיעה הרסנית לדת? הפגיעה הגדולה באמת המוחלטת היא דווקא כמה בדיחות ציניות שטחיות?) יצא לי קצת ארוך אבל ניסיתי להיות כמה שיותר מדויק ומובן תודה רבה על הקריאה ועל המענה.
שאלה קצת כבדה.. הרבה פעמים אבא שלי מתעצבן על אמא שלי ומדבר עלייה לא יפה "מאחורי הגב". זה מרגיש לי ממש רע, ואני לא יודעת אם להגיד לה על זה משהו או לשתוק. ברור לי שזה לא מצב נורמלי בזוגיות.. אבל אנחנו,כילדים,נחשפים לזה. סתם דוגמא- אמא שלי בטעות זרקה לו משהו לפח, וכשהוא גילה את זה הוא אמר "איזה מטומטמת היא.." ,"לעזאזל איתה". ודיבר לא יפה (לא בנוכחות שלה) בת ,כיתה יב
אבא שלי ממש נכנס חזק לקטע של הקורונה. הוא כל יום כל היום רואה רק חדשות, ובודק מה מצב החולים, והאם העקומה ירדה או משו כזה. החדשות האלה משפיעות גם עליו וגם עלינו כמשפחה. כולנו ניסינו לגמול אותו מזה אבל כלום לא עובד, אנחנו רואים איך זה גורם לו להיות תמיד לחוץ, תמיד להעיר לנו למרות שאנחנו שומרים. תמיד השיח איתו הוא סביב זה. הכל תמיד לחוץ סביב העניין הזה. לא רוצה לראות אותו ככה. הוא עוד צעיר באלי שהוא יהיה שמח ולא יתן לחדשות ולקורונה להשפיע עליו לרעה, ממש אשמח לעצות של איך אפשר לתקן תמצב. תוודה רבה מראש:) בת 16
ש. תודה רבה על כל התשובות! אני לא מבינה את ה'. לחברה שלי נפטרו 2 ההורים בחצי שנה. למה זה מגיע לה? מה ה' רוצה? מה? שהמשפחה תתפרק? שהם ילכו מהדרך? שלא תהיה להם ילדות טובה ובריאה? שלא יהיה להם כסף? מה??? אני באמת לא מבינה אותו! כיף לו להרוס משפחות?
אני והחברה הכי טובה שלי סוג של מתרחקות בזמן האחרון... אני מרגישה שתמיד אני יוזמת ביננו שיחות ומפגשים והיא לא. היא מסננת הרבה ולא עונה, והיא מראה לי שהמשפחה שלה יותר חשובה לה ממני ( לכל בן אדם זה ככה אבל צריך לאזן בין משפחה לחברות) והיא שולחת הודעה רק שהיא צריכה ממני משהו.. אבל כשאנחנו נפגשות הכי כיף לי בעולם איתה (שזה קורה פעם באף פעם) אני מבינה למה היא לא יכולה להיפגש איתי כמעט כי הם הרבה ילדים בבית ואמא שלה חולה בכליות... אבל עדיין זה לא סיבה שהיא מזניחה את החברות שלנו... אני ממש אשמח לעצה תודה בת 15
ישלי משהו שדי מפריע לי, אני לא יודעת כלום בערך על דברים לא ראויים וכזה לצערי החברה כיום מדברת על זה המון,יוצא לי לשמוע המון מילים לא ראויות אבל אני פשוט לא יודעת מה זה,בסופו של דבר אני מרגישה די 'בחוץ' מהחברה,ברור לי שכמה שיותר להישאר תמימה יותר טוב אבל כל פעם שאני שומעת את המילים האלה יש לי רצון לחפש מה זה והרצון עוד שניה גובר עליי!! מה אפשר לעשות?