אני פשוט לא סובלת את אחותי! זה כאילו המילים היחידות שהיא יודעת להגיד הם "לא" "די" "לכי" ו"נווו" אני פשוט לא סובלת אותה! היא אחותי היחידה, אחותי הגדולה, היא בן אדם טוב, אבל אני והיא פשוט לא מסתדרות! חוץ מזה, האומנם יש לי חברות, אבל.... אין לי חברה בלב ובנפש, שאני נפגשת איתה לעיתים קרובות, ולה, יש, אני לא מקנאה, אבל זה גורם לה להתיחס אליי עוד יותר רע, בעיקר שהיא פה, וגם היא, חברה שלה, כמוה. אחותי מנסה, גם אני, אבל גם ההורים שלי לא בבית, הם בעבודה, ולא שאני מתלוננת, אבל זה לא עוזר, אין אף אחד שמבין אותי, כולם אומרים שהיא צודקת, ונמאס! אני חייבת עזרה, ממש במהירות, תודה
איך אורזים תיק בצורה חסכונית? בעז"ה אני טסה עם המשפחה לחו"ל בקרוב ואין לי מושג איך לארוז נורמלי🙈 אף פעם לא הייתי מחוץ לבית... אני יודעת שזו לא כמו השאלות האחרות ששולחים כאן אבל אני מתפדחת לשאול אחרים.
הי מה קורה.. אני יגש ישר לעניין אני נחשבת יפה. מלא בנות מחמיאות לי שאני יפה ואיך לא מתחילים איתי ברחוב ושטויות כאלו. השאלה הראשונה שלי היא איך אני יכולה לא להשתחצן מזה? ודבר שני אז לאחרונה כשאני יוצאת מחוץ לעיר שלי ודברים כאלו אני מרגישה שמסתכלים עליי וזה ממש לא נעים לי.. באיזשהו אופן לא באלי לצאת מהשכונה כי לא באלי שאנשים יסתכלו עליי ויחשבו דברים לא טובים.. איך אני יכולה להתגבר עלזה? תודה רבה ויישר כח על הפרוייקט :)
הי , קודם כל מודה לכם על המיזם המדהים . רציתי לשאול, אם יש מבחן שלמדתי אליו ממש הרבה אבל ברגע שמגיע המבחן כל התשובות בורחות לי ואני מתחילה לרמות / להעתיק .. מה לעשות ?
ש הייי,מה נשמע?🙃 תודה רבה על הפרוייקט המדהים הזה :) אשרייכם!!!❤ טוב אז ככה אני מרגישה פשוט לא קשורה לשבט אני בשבט סיני..שזה אומר שאנחנו כבר בצוות של הסניף אבל עדיין יש שבט אז הבעיה היא שאני פשוט לא קשורה עליהם וזה לא רק אני גם חברות שלי מרגישות ככה וזה פשוט לא כיף לי להגיע לסניף או אפילו סתם לכתוב משהו בקבוצה של השבט כי אני סתם יוצאת לא קשורה וזה סתם מבאס..ודיברתי על זה כבר עם המדריכות שלי ואני שמה לב שהם פשוט לא מבינות את הסיטואציה כאילו כמה שאני מסבירה הם רק חושבות שזאת הבעיה שלי ושאני צריכה לנסות לבוא יותר לפעולות או לדבר יותר בוואצפ ולהפתח עליהן. אז פעם אחת יצאתי מהקבוצה כי היה לי נמאס..ופתאום חצי שבט התעורר למה עזבת למה עזבת...ואוף ממש מבאס אותי שיש את כל הפילוג הזה השבט ושיש כל מיני "דרגות" וכזה בשבט ואני במעמד ה"נמוך" והבנות מהמעמד ה"עליון" סתם חיות בסרט עלי וחושבות שמגיע להם הכלללל😭 סליחה על האורך🙈❤
טוב כותבת שאלה בעקבות שאלה ששלחתם. השאלה ששאלו- "איך לדבר עם בנות בלי שזה יראה הטרדה" אז קודם כל, לבחור החמודד ששאל, אתה פשוט מתוקק!! באמת שיירבו כמותך!! והשאלה שלי בדיוק על זה. רוב הפעמים כשאני מדברת עם בן מעבר לטכני (נגיד מוכרים בחנויות) ישר מתעורר אצלי איזה אינסטינקט לקטוע תשיחה. ממש מרגישה שפוגעים לי בפרטיות. חשוב לי להגיד- אני בבנע.. חיה עם בנים. אבל כשזה בא מבן לא מוכר, או לא בקשר תדיר, ישר מרגיש לי כאלו הוא מתחיל איתי אם הוא מדבר מעבר. וזה גורם לי ממש ממש לאי נוחות.. זה סבבה? אמורים להרגיש ככה? או שאני סתם מגזימה? טיפים?
ש. היי, ממש ממש תודה על הפרוייקט זה עוזר ברמות אין עליכם! יש לי חברה שהייתה אמורה להיכנס להדרכה איתי בסניף (חוץ) והיו לה כל מיני בעיות שגרמו לה לעזוב. היא עדיין ממש ממש רוצה להיות מדריכה אבל היא בחיים לא תחזור כנראה. אני נשארתי מדריכה ולפעמים קצת קשה לי לספר לה על ההדרכה כי אני יודעת כמה קשה לה. איך אני יכולה לעזור לה בצורה הכי טובה ולשתף אותה בדברים שקוראים לי בלי שהיא תיפגע? היא אחת החברות הטובות שלי, אני מספרת לה הכל בערך.
ש. היי שכוייחח על הפרוייקט!! לאחרונה גילו שיש לי סוג של מחלה.. אבל כל הזמן אומרים לי לחשוב חיובי ושהכל יהיה בסדר אבל קשה לי גם בגלל הכאבים וגם בגלל שנפשי זה כבר מעיק עליי.. אני לא כל כך אוהבת לדבר על זה וחברות שלי לא יודעות.. אז כשאני עם חברות אני מנסה להתנהג כרגיל למרות שקשה לי.. מה אתם ממליצים לי לעשות?
ש. אהלן!חניכות שלי בכיתה ז, כזה בשלבי התחזקות..צריכה רעיונות מה להביא להן שיעזור להן בתהליך, קטעים שיכולים לפתוח קצת את הראש מעבר לדוגמא אישית, שזה חובה..קשה לי למצוא רעיונות שמתאימים לגיל ולסיגנון כי אני הייתי ממש אחרת בגיל הזה, אז ממש צריכה עזרה.תודה! (:17
ש. שישיסטית.עברתי חמישית מזעזעת בהרבה מאוד מובנים.אחד הדברים שממש מפריעים לי במצב החברתי שלי, זה שאני מקובלת. אבל ממש.יש סביבי המון בנות, אני זאת שיוזמת דברים מגניבים לגיבוש, ולאולפנא, ומוראלים, ויצרתית וזה.המדריכה שלי אמרה לי בשיחת פרידה בסוף החמישית שהראש אולפנא אמר, שאם לא הייתי באה ללמוד באולפנא פשוט לא הייתה להם חמישית.אני ממש אוהבת את היוזמה שלי, ואת היצירתיות וההנהגה, אבל יש דבר אחד שמפריע לי-בגלל שיש סביבי כל הזמן בנות, אני לא קשורה לאף אחת..יש לי מעל 100 בנות שאוהבות אותי ב"ה, אבל אין לי את החבורה הקרובה הזאת לצאת איתה ולצחוק איתה ולפרוק לה. הכל אצלי בגדול- אם אני רוצה לצאת עם חברות לים או משהו אז זה כל השכבה, אם עושים שבת חברות אז זה כל הכיתה. כל מקום שאני נמצאת אני מלווה ביותר מדי בנות.. בא לי חבורה קטנה כזאת מגובשת, שתצחק איתי ותכיר אותי באמת ותאהב אותי. כרגע פשוט כל השכבה מכירה אותי באותה רמה- הילדה התותחית הזאת שמרימה את השכבה ומוראליסטית ואיכותית ומאוהבת באולפנא וכל מיני סטיגמות (מקסימות!) שהלבישו עלי.גם חברה אחת זה מספיק!! אבל מישהו להשען אליו.. בא לי שיהיה מישהי שאני אתגעגע אליה, ולא משהו (עשיה מטורפת)
אני בת ** ומאז גיל 10/12 בערך רציתי חבר . כמובן שאז זה היה במובן השיטחי יותר ועם הזמן הרצון הלך וניהיה יותר רצון של לבנות בית ,לאהוב מישהוא ושיאהב אותי בחזרה. ובזמן האחרון אני כבר ממש מרגישה מוכנה לזה ובשלה .הבעייה שזה פשוט לא קןרה לי אני לא מסתובבת בחברת בנים ואין לי ידידים כך שגם הסיכוי שזה יקרה קטן . אני מאמינה שה ישלח לי את האחד .אבל הראש שלי לא מפסיק לדאוג ולשאול למה זה לא קןרה לי כבר . כל חיי חשבתי שבגיל 16/17 כבר יהיהנלי בן זוג וניהיה ביחד ואחרי כמה שנים נתחתן . השאלה שלי היא איך יכול להיות שמשהו שאני רוצה ככ ומרגישה כבר מוכנה אליו לא קןרה לי . ולאחרים זה קורה ככ בקלות . למה הם כן ואני לא . הרי שנינו בני נער
שלום!אני מרגישה שממש קשה לי מבחינת הדיבור שסובב אותי- ממש לא נעים לי כשאומרים מילים כמו סתומה מפגרת וכו', ואני ממש מפחדת להיגרר גם ל"אופנה" הזאת....כשהחברות מדברות אני מרגישה שאני נסחפת ולפעמים גם מתחילה לדבר כך, ואחר כך יש לי ייסורי מצפון של למה דיברתי ככה.אני ממש רוצה להישאר מי שאני ולדבר בשפה נקייה ומכובדת כמו שצריך לדבריש לכם רעיון מה אפשר לעשות?תודה רבה רבה!בת 15