ש.
שמעתי בהרבה מקומות (וגם פה) שאחת הבעיות בקשר בגיל צעיר זה שלפעמים בתור בני נוער יש התאהבות נערית כזאת, פחות מבוססת ושכלית, ואז מתפתח קשר זוגי וזה יכול גם להוביל בסוף לחתונה. אבל הבעייתיות בזה שלפעמים זה קשר שהופך להיות רק בדיעבד לחתונה ואם הם היו מכירים בגיל יותר בוגר- זה בכלל לא היה קורה ביניהם. אבל אני לא מבינה מה הבעיה בזה? גם אם הם לא היו מתחתנים אם הם לא היו מכירים בגיל צעיר, העיקר שהם עכשיו מאושרים וטוב להם ביחד, לא?! (שואלת את זה כי יש לי התלבטויות לגבי עצמי בקטע הזה...)תודה רבה!
ת.
שלום לך ותודה על השאלה, כי היא עוזרת להעמיק קצת בנושא של קשר וזוגיות, אז תודה 🙏
הנחת המוצא שלך בשאלה היא שקשר חברי בין בנים לבנות הוא קשר שונה מחברות של בנות עם בנות או בנים עם בנים.
ואת ממש צודקת!😇
קשר בין איש לאשה שהפסגה שלו זה הנישואין הוא דבר מיוחד מאוד. "איש ואשה זכו שכינה ביניהם". האיש מקדש את האשה, וכל האירוע הזה נקרא קידושין – ובעצם כל המערכת הזוגית בין איש ואשה היא דבר קדוש ונשגב, אחרת לא הייתה מופיעה בה שכינה.
בלי להיכנס למשמעות המושגים של קדושה ושכינה, כבר אפשר להבין שזה שייך לעולמות הכי עליונים של היהדות. וזה אומר לנו שזה דבר מאוד רציני ומשמעותי, זה לא משחק.
כמובן, שזוגיות טובה זה הדבר הכי כיף ומשמח בעולם! זוג מאושר, זה דבר נפלא ממש! אבל זה חייב לבוא ביחד עם מחויבות, שייכות, אחריות. זוגיות היא לא רק חברות, היא שותפות. זה כ"כ הרבה יותר עמוק!
הקדושה שאנחנו מכניסים לחיי הנישואין, מעמיקה את האושר והכיף הפשוטים לחוויה עמוקה יותר, לבניין עם יסודות יציבים יותר ועם שאיפות גדולות יותר.
☀️ לאור מה שהבנו - שנישואין הם דבר קדוש, לדעתי יש כאן קודם כל שאלה ציבורית כללית – איך אנחנו רואים את כל עולם הזוגיות.
זה כבר לא קשור לטענות ששמעת – שזה נישואים דיעבדיים, או העיקר שהם מאושרים עכשיו - הם יהיו מאושרים, כי זה באמת כיף, ומעבר להתרגשות והסקרנות שיש בזה, ובסוף זה באמת נוגע בנקודות עמוקות שגם קשר בגיל מבוגר יותר אמור לגעת בהם, אז כן יש משהו אמיתי באושר הזה.
אבל זה שכיף לי עכשיו לא אומר שזה נכון או ראוי. השאלה היא לאו דווקא האם האדם הפרטי יסתבך מזה בקשרים העתידיים שלו, או כמה הוא מרגיש טוב. השאלה היא איך אני רואה קשר זוגי עכשיו: האם אני עכשיו בדרך להקים משפחה? האם אני מוכן להתחייב מעכשיו? או שאני פשוט נהנה מהתחושות שהדבר הזה מציף בי - כיף שיש מישהי שמתעניינת בי, שיש מישהו שדואג לי.
שוב, זה באמת תחושות טובות, אבל כשאנחנו מסתכלים לעומק, אנחנו רוצים משהו גדול יותר🛤️
אז אני מציע להעמיק ולתקן את עולם המושגים שלנו, כי לדעתי, הוא קצת מעוות לנו את החשיבה:
🍃 חבר וחברה בגיל צעיר זה מושג שבעיני יוצר זילות בכל מוסד הנישואין, כי זה הופך את הכל למשהו נזיל וחולף – עכשיו בא לי חבר, עכשיו לא בא לי חבר. זה מתחיל מתחושת הכיף, אבל בעומק, לא באמת אכפת לי להיפרד ממנה ולחפש חברה אחרת, שאיתה יהיה יותר כיף, כי אני לא בגיל שאני חייב לה משהו, (ואני אפילו לא בטוח מי אני ומה אני רוצה בחיים, שיש לי על סמך מה להתחייב!). נחמד לי עכשיו – אם עוד שבועיים לא, אז נחתוך.
העמדה הנפשית הזאת, שמתוכה באים לקשר הזוגי היא בעיני הכי הרסנית כלפי עצמנו. זה מערער את כל המשמעות, העוצמה והמקום של קשר זוגי ושל משפחה. זה מוביל אותנו לכך שהקשר הוא לא סביב היציאה מעצמי והרצון להיות בשביל האחר. אלא הקשר מתחיל מהצורך לספק את הצרכים שלי.
קשר בין איש לאשה שלא מכוון לחתונה, למחויבות – הוא לרוב לא בריא ולא מדויק. והוא עלול בקלות לפגום ברצון של כולנו של לבנות ביחד חברה טהורה וקדושה בעם ישראל.
ולכן, נראה לי נכון לשנות את השאלה: האם מתאים כבר עכשיו להיות בקשר עם מישהו למטרת נישואין? האם אני רוצה עכשיו מישהו שיהיה בעלי או מישהי שתהיה אשתי, מעכשיו? 👫🏻
אני אישית, לא הייתי רוצה בגיל 16 להכניס את עצמי למקום כ"כ מחייב, כשבעצם עוד אין לי מושג מי אני ומה אני רוצה מעצמי. ואם לא מתכוונים לבוא ככה אל הקשר – אז באמת עדיף לא להיכנס אליו..
נכון, קשר כזה הוא באמת כיף, מספק ומרגש, אבל אפשר בקלות למצוא את כל זה בחברים הקרובים אליי, או במשפחה הנפלאה שיש לי עכשיו. כדאי להתגבר על הפיתוי לחפש את זה בחוץ. בכלל- יש לנו מספיק כלים בעולם שלנו בשביל לתת לנו מלאוּת. צריך לדעת לתת מענה לכל צורך ורצון בדרך שלו, מתוך הדברים שיש כבר עכשיו בעולם שלי, בלי להכניס מישהו או מישהי לחיים שלי, ולהתערבב עם כל התחושות והרגשות שזה כולל. בלי קשר לזוגיות, זה מבט בריא לחיים שלנו, לדעת לקבל את השפע מתוך מה שנמצא כבר בתוך העולם שלנו. 🤲🏼
בעתיד נוכל להגיע למקום נכון של מחויבות, ואז גם בעז"ה נדע איך לנתב את כל השאיפות, הכוחות והרצונות האלו לבניין בית נאמן בישראל.🏠
בהצלחה רבה! המשיכי לגדול ולצמוח!
יוחאי.