ש.
שלום! אני כתבתי את שאלה 3056 ד.. תודה רבה על התשובה, ההתכוונתי למצב שהוא בן ואני בת, ובשביל לשמור על ילדים בשבט אני כן חייבת לדבר איתם במקרה שרק הם מגיעים כי אחרת הם לא יבואו יותר מהסיבה הפשוטה שהמדש שלי לא עושה את זה... אני לא ממש מחפשת תשובה הלכתית כזה לשמור על ייחוד ולדבר לעניין וזהו בלי שחנש.. אלא יותר בקטע בכללי אם יש לגיטימציה לשבת לדבר איתו על החיים כדי לא לאבד את אותו חניך (כמובן שיש קצת דיסטנס בכל מקרה...).
ובכלל, קשר אישי זה נורא חשוב עם חניכים.. אם המדש שלי לא עושה את זה עם החניכים הבנים, יש לי מקום לנסות בעצמי?
אני אנסה לסכם תרגישו בנוח להכניס רק את זה לשאלה:
בתור מדריכה לבנים, ועם מדש שלא תמיד מגיע לפעולות, שייך שאני אשב עם חניך בן אחד ואדבר איתו סתם על החיים על ספסל אם אף חניך אחר לא מגיע? כי זה קורה לא פעם אחת שרק הוא מגיע אז הגיוני להשאיר אותו רק כדי שירגיש שלא הגיע לחינם ויבוא גם בפעמים הבאות? או בכללי בשביל לשמור על סוג של קשר אישי עם החניך בגלל שהמדש שלי לא עושה את זה..
ת.
שלום לך!
יישר כחך על ההשקעה בהדרכה, ב"ה בתקופת ההדרכה נקרית בפנייך הזדמנות להשפיע מכל מה שספגנו בתנועת הנוער במשך תקופת החניכות ולהנחיל אותו לגם לצעירים מאיתנו, כחלק ממורשת ומסט ערכים בעל חשיבות עצומה💫.
ההגעה לפעילות, וחשיבות נוכחות החניכים, היא משמעותית בהעברת הערכים ובהמשך קיום התנועה. בנוסף, ציינת (בשאלה הקודמת) שמדובר בחניכי הרא"ה, ולכן גם הם בעוד כשנתיים יצטרכו להירתם לתפקיד ההדרכה החשוב. ולכן מהצד הזה ברור שחשוב מאוד להתאמץ כדי לשמור על הקשר בין החניכים והמדריכים, הכולל בין היתר גם שיחות אישיות.
מצד שני, ברור שקיים פה משהו קצת מוזר - החניך מגיע לפעולה, וכדי שהוא לא יפסיק לבוא לגמרי לפעולות אז יקרה לא מעט שהוא יעשה שיחה אישית עם המדריכה. כך שגם פעולה הוא לא לגמרי עובר😔.
לשיחות האלו קיימים יתרונות וחסרונות. היתרון שצייניתי כבר הוא עצם הקשר וחיזוקו, שיגרום לכך שהחניך יהיה עדיין יותר קשור לתנועה וגם בשביל לשמור על "גחלת" מסויימת לקראת התקופה בה החניכים האלו כבר יגיעו לשלב השיבוצים🤩.
החסרון, מלבד העניין ההלכתי שאיני רוצה להיכנס אליו בשל אי-ההתעסקות של הפרויקט בשאלות הלכתיות, הוא שגם הדרך שבנים חווים את המאורעות הקיימות אצלם (ובמיוחד בגיל ההתבגרות!) שונה מאשר זו של בנות, ולכן גם יחסי חניך-מדריכה הם הרבה יותר מוגבלים מאשר יחסי חניך-מדריך.
פתרון קבע של שיחה אישית במקרה של הגעה של חניך אחד, במיוחד כאשר מדובר במדריכה וחניך, לא יוכל להחזיק לאורך זמן. ולכן אולי כדאי לחשוב על פתרונות בהם החניך יוכל גם להיות שותף בלי הרגשה ש"מורחים" אותו. אתן כמה כיווני חשיבה🧐:
👈 לנסות להשקיע יותר בפעולות אמצע שבוע, כך שתהיה יותר מוטיבציה להגיע לפעולות בהמשך כקבוצה גדולה💪🏻.
👈 קטע קצר📖 (לא כבד!) שיהיה ניתן גם ללמוד אותו כאשר קיים גם חניך אחד. מומלץ להכין קטע שאולי את יודעת שהחניך יותר יתחבר אליו.
👈 לבדוק האם החניך שאיתך בקשר טוב עם חניכים מהשבט מעליו/מתחתיו. במידה וכן, הוא יוכל להצטרף לפעולות שלהם. אפשר גם מלכתחילה לקיים פעולות משותפות💁🏼♂️.
אני הצעתי רק כמה כיווני חשיבה, ברור שיכולים להיות עוד כיוונים ופתרונות. אני מאוד מציע שתדברי על הנושא יותר באריכות עם הקומונרית👱🏻♀️, שחוץ מהעובדה שהיא מכירה את הסניף יותר טוב ממני ושיהיו לה כנראה רעיונות אחרים, היא עברה הכשרות בנושאים הקשורים לניהול הסניף ולכן סביר שיהיו לה יותר כלים⚒️ כדי להציע רעיון שיותר יתאים לפתרון הבעיה.
אני רוצה לחזק אותך בתפקיד החשוב שאת עושה. אני לא ארחיב בכך שאת נוגעת בנפשות של החניכים שלך, בטח חפרו לכם על זה מלא בסמיניריונים, אבל כדאי לזכור שזה באמת נכון! את זוכה גם ללוות חניכים בוגרים, שניתן כבר יותר לדבר איתם בגובה העיניים על נושאים יותר רציניים וכך גם הכח שלך להשפיע עליהם גובר💪🏻.
עלי והצליחי,
הראל