ש.
הי.. דבר ראשון אני רוצה להגיד תודה רבה על הפרוייקט המדהים הזה נכנסתי לפני כמה ימים מחברה ופשוט התאהבתי בקבוצה הזאת כול פעם אני נפעמת ומהדיבור שלכם איך אתם כותבים הכול מצורה שכייף לקרוא וללמוד לחיים
ועכשיו לשאלה אני בן אדם מאמין (אני בת) יש לי בני דודים חילונים ודברנו על על החיים ובעיקר על ספירת העומר וגם למה אנחנו כול דבר שאומרים לנו לדוג שומרים שבת כשרות וכו... ועושים כול דבר שאומרים לנו.
לדוג' ספירת העומר אנחנו אשכרה חמישים ימים לא עושים כול כך הרבה דברים בשביל 24 אלף תלמידים נפטרו אני יודעת שזה מלא אבל לא על כול דבר צריך לעשות אירוע אפשר לעשות יום אחד בשביל זה ובאמת לא היה לי מה להגיד לו וגם אולי כול התנך/תורה סתם משהו שכתב סיפור לפני אלפי שנים ואנחנו סתם הולכים אחרי זה כמו תוכים? הרי עכשיו אני לא רואה ניסים כול כך ואו כמו שהיה במצריים לדוג עשרת המכות חצית ים הסוף ובאמת לא היה לי מה להגיד להם. שלא תבין לא נכון אני מאמינה בה' יותר מכולם אני מאוד אוהבת את ה' אבל אולי אני סתם מדברת אם האוויר? טוב נראלי שקצת חפרתי חח אז זהו..
ת.
שלום לך!
משמח לקרוא את המילים החמות שלך. שמחים שככה את מרגישה😊.
שאלו פעם את הרב צבי יהודה קוק על גיוס בני ישיבות לצבא, וכחלק מהשיחה שאלו אותו – 'אבל יש כאלו שלא יודעים להסביר ולשכנע אחרים בנושא הזה?. ענה להם הרב אבל מה כלל ישראל אשם בזה?
בעצם אני רוצה לומר שהעובדה שאת לא יודעת מה לענות לבני דודים שלך – לא אומרת שאין תשובה לשאלות שלהם. זה גם לא אומר עלייך שאת מדברת באוויר. אם זה גורם לך לרצות לברר ולהבין עוד – מעולה. אבל לא לפחד מהשאלות שלהם.
כתבת שאת מאמינה, ואת מרגישה מחוברת מצויין. אל תתני לאנשים שבאים מבחוץ, שלא מבינים, שלא חוו את התרבות, את הקדושה, את עולם הרוח היהודי – אל תתני להם לבלבל אותך, לקרר את התחושות הבריאות שלך, לערער את הבטחון שלך בדרך שלך. אל תתני לזה לחדור פנימה.💪
נקודה נוספת בהקשר הזה היא הענווה מול הקב"ה. יש דברים שאנחנו לא יודעים להסביר עד הסוף. גם מצוות שנראות מאוד ברורות – בסוף יש פרטי הלכה שלא תמיד מסתדרים לפי ההגיון, ולפעמים חכמים מתקנים תקנות שוואלה – אם היו שואלים אותנו היינו עושים את זה אחרת.
אבל אנחנו רוצים להיות מלאי ענווה, אנחנו מאמינים שיש בעולם גודל שהוא הרבה מעבר אלינו. וזה פשוט מרגש, זה מדהים, זה פשוט מחסד ה' עלינו אנחנו זוכים להיות שייכים וקשורים למשהו כל כך גדול ונשגב.
אז אנחנו לא תמיד מבינים. אז מה?
עלינו ללמוד עוד, להשתדל להבין, אבל לא תמיד אנחנו יכולים להסביר הכל. ויש אנשים שמאוד מבינים אבל קשה להם להסביר לאחרים. וגם זה בסדר. אין צורך להרגיש אשמה, אין צורך להרגיש צורך לרצות את מי שחושב אחרת, ולהרגיש שאנחנו תמיד צריכים להסביר.
הרי אפשר לשאול אותם בחזרה:
מי אמר שאנחנו לא תוכים – מי אמר שאנחנו כן? אלפי שנים עמ"י נוהג ככה, מה קרה פתאום שהחלטנו לשנות? איפה הכבוד למסורת, לדורות שמסרו את נפשם כפשוטו כדי לשמור עליה? מסורת שעברה מאב לבן 3000 שנה, אנשים שראו את מעמד הר סיני? ומה כ"כ מוזר בלהקשיב לאנשים גדולים חכמים וצדיקים כמו חז"ל, שבאופן בולט אין בעולם עוד אנשים מוסריים וקדושים כמותם וכמו גדולי ישראל שבכל הדורות?
(אני לאו דווקא ממליץ לך לשאול אותם את השאלות האלו בחזרה, אני רק בא לומר שאנחנו צריכים לחזק אצלנו את התחושה שאנחנו לא צריכים להיות בעמדת מגננה על התורה)
בנוסף, את לא חייבת להרגיש שאת צריכה להסביר להם הכל. אם הם רוצים ללמוד – שילמדו. אם הם לא רוצים – בעייה שלהם. העובדה שלא הצלחת לענות להם לא אומרת דבר עלייך, על האמונה שלך, או על התורה בכללה.
כיוון שהתשובה תגיע אליך בעז"ה בסמיכות לעשרת ימי התודה, אני מרגיש צורך להתייחס למה שכתבת שלא רואים ניסים היום – מי שמסתכל על מלחמות ישראל נראה לי שדווקא כן רואה ניסים – מה שהלך פה במלחמת השחרור וששת הימים אי אפשר להסביר אלא כניסים ונפלאות – איך נלחמו בלי נשק, איך מיהודים גלותיים שמפחדים מהצל של עצמם פתאום הפכנו למלאי גבורה, איך ב6 ימים ניצחנו בצורה מזהירה, איך ירושלים חזרה להיות תחת שליטת יהודים. מה שקרה פה ב70 שנות מדינה זה פלא, זה פשוט חסד אלוקי. זה התגשמות חזון הנביאים אחד לאחד.🌄
לא עניתי על השאלות הספציפיות שלך, כי רציתי לתת דגש על התחושה, וכדי לא להאריך כאן יותר מידי. יש כמה תשובות באתר שלנו על התנ"ך – מוזמנת לחפש שם תשובה ספציפית.
לגבי האבלות בספירת העומר - אביא לך שתי הסברים, אם תחפשי קצת באינטרנט תמצאי עוד בקלות:
מה היה קורה לו היה מתרסק מטוס שעליו היו כל אנשי הרוח, הוגי הדעות, הממציאים, והמנהיגים של אומה מסוימת? זה היה מחזיר את אותה אומה מאות אחורה או עושה אפילו נזק בלתי הפיך לאותה אומה. זה לא דומה לאסון בו נהרגו אנשים רגילים. לכן פטירת אותם תלמידים עיכבה את הגאולה באופן מאוד משמעותי וצריך לעשות לכך אבל מיוחד ולא כמו צום רגיל. (מתוך הסדרה בעין יהודית של הרב יוחנן דוד סולומון).
כיוון אחר - פטירת תלמידי ר'ע מסמלת את חוסר הכבוד ההדדי שבין לומדי התורה ללוחמים (יש סברה די חזקה לומר שהם היו מלוחמי בר כוכבא שהרי ר''ע היה התומך הגדול של המרד כפי שמובא בהל' מלכים לרמב''ם). ודבר זה עדיין בעוכרינו - תלמידי הישיבה מזלזלים במתגייסים לצבא ולהיפך. עד שנלמד מזה ונתקן את עצמנו יש צורך בציון חזק של המאורע. (ע"פ פניני הלכה)
ממליץ לך ללמוד ספרי אמונה כדי להרחיב את הידע ואת יכולת ההסברה, לחזק את האמונה, ולהעשיר את העולם שלך – 'עיין ערך יהדות' של הרב לונדין, או 'אמונה ברורה' של הרב פיירמן.
מקווה שעזרתי, מוזמנת תמיד לשאול עוד! בהצלחה רבה😎
יוחאי