אני אשכנזייה. מתה מתה מתה. גפילטע ומלאמלא מאכלים שנגמרים ב"לאך". המשפחה שלי כולה ייקית כזאת, נוסח אשכנז כבד, מדויקים, פרפקציוניסטים כאלה, הכל כזה לבן, אווירה של קור ועד עכשיו הייתי קצת סטריאוטיפית אבל זה די נכון..😅 והוא תימני-מרוקאי. משפחה חמה כזאת, אוכל שבחיים לא אכלתי, חיבוקים נשיקות, נוסח והגייה שונים (עדיין מנסה להבין😅) ברכות שונות, אווירה 180. השבת (שביעי של פסח) הוא מתארח אצלי בפעם הראשונה, ואני ממש מפחדת שלא יקבלו אותו בעין טובה.. שהוא יתפס כמוזר והכל, שהמשפחה לא תאהב אותו. הוא ממש צדיק, בייניש איכותי!! אבל עדיין, אווירה ככ שונה.. ממש מפחדת.
שלום! קודם כל ממש תודה רבה לכם מקווה שתוכלו לעזור לייש מישהו שאני והוא מכירים כבר הרבה זמן אנחנו בעניין אחד של שניה רק אציין שאנחנו לא זוג אנחנו רק מכירים אחד את השניה ומדברים מידי פעםהוא עומד להתגייס ממש בקרוב ואני לא יודעת אם זה נכון שנמשיך לדבר כי אני לא חושבת שזה אפשרי לקיים זוגיות כשהוא בצבא ובנוסף אני לא רואה את עצמי מתחתנת עוד שנה וגם לא עוד שנתיים לכן אני לא יודעת אם זה בסדר שנמשיך לדבר למרות שאני ממש רוצה אני מפחדת שזה למרוח את הזמן יותר מידי אבל מצד שני אני גם ממש מפחדת שאני אפסיד אותו הוא מוצא חן בעיניי חד משמעית בגלל האופי שלו ומפחיד אותי שאני אפספס מישהו עם אופי טוב
למה צריך להתחתן? לא, ואני לא שואלת בקטע הלכתי. ברור לי שלפי היהדות חייבים להתחתן בשביל קשר מהסוג הזה - כי שמירת נגיעה וכל היוצא בזה וילדים וכו'... אבל אני שואלת מבחינת מה בדיוק זה אומר. מה ההבדל בין לחיות כבני זוג, לבין פשוט להתחתן? בפועל קורים שם אותם דברים פעם חשבתי שזה עניין של מחוייבות אחד לשני. אבל אז אחותי (שהיא דתלשית, יש לציין) העלתה את הנקודה שבאותה מידה אפשר גם בממסד נישואין להסיר מחוייבות ולנתק קשר ברגע קיצר... כל העניין מטריד אותי. מרגיש לי כאילו זה מנפץ את הבועה שחייתי בה במשך שנים
אהלן! קודם כל על מה שאתם עושים! לא מובן מאליו בכלל. עכשיו יש לי שאלה זה מתחלק ל2 דברים- שתיהם עוסקים בזוגיות. אחד אני עכשיו בת 19 ואני מפחדת שאני לא אמצא מישהו להתחתן איתו או אמצא אבל אפחד להיכנס לזוגיות ובסוף לא אמצא מישהו עד גיל ממש מאוחר אם בכלל אז השאלה איך יודעים? שאלה שנייה זה אם יגיע בזוגיות בעז״ה אבל הוא חילוני ואני דתייה אז איך אני אדע לעשות את זה? זה 2 עולמות שונים לגמרי מבחינת אופי וערכים וכמובן דת, מה לעשות?
שלום לכם,קודם כל תודה על הפרויקט המדהים, נותן גם תשובות לשאלות שלא חשבת עליהם וזה תמיד ממש עוזר.ולשאלתי,בזמן האחרון יש לי קשר רציף בווצאפ עם בת שנה מתחתיי (שנינו מדריכים בסניף), רציתי לדעת, יש דרך לדעת האם היא "בקטע" שלי?או שאולי זה סתם קשר חברי? אולי איזשהם סימנים או משהו?שאוכל לדעת לכוון את הדברים לכיוון קצת יותר נכון מבחינתי ולא אגיע בטעות למצב שלא רציתי להגיע אליו....
היי(: אשרייכם ממש! צדיקים! יש לי שאלה מהותית ואני אשמח אם משהו שחשב/חושב על זה, יענה לי...יש כמה סוגי משפחות וזוגיות... אני שואפת להקים בית נאמן בישראל שומר תורה ומצוות בע"ה! אבל. יש בעיה. אני קצת פמינסטית.. אני יסביר- אני ממש לא רוצה שבעלי לעתיד אלמד כל היום ואני 'אשרת' אותו, גם אם הוא הולך ללמוד בשביל ערך משותף, אלו לא החיים שהייתי רוצה לחיות. אני מחפשת לחיות עם שותף ולא עם מישהו שכל שעות היום שלו מוקדשות ללימוד תורה (כמובן שיש לזה ערך עצום!) אז השאלה שלי היא כזאת- אפשר להקים בית שמושתת על תורה עם בן זוג שלא לומד כל שעות היום? זה אפשרי לעבוד את ה' (באמת!) ולשלב תוך כדיי עבודה? אשמח לתשובה! תודה!
היי, תודה לכם!! תותחים ואלופים!😇שאלה קצת מביכה..מזל שזה אנונימי. ב"ה אני יוצאת עם בחור מתוק ממש! ובע"ה בשבת הקרובה יש שבת משפחתית עם הצד שלו, שבת בר מצווה לאחיו.. והוזמנתי(:אשמח לעצות, טיפים, עשה ואל תעשה וכל מה שתראי לנכון😉זה ממש עוד כמה ימים, אז אשמח לתשובה בהקדם🙏
ש.היי רוצה להגיד קודם באמת כל הכבוד על הפרוייקט! לא יודעת כל כך מאיפה להתחיל אני קומונרית שנה שניה ונכנסתי לקשר זוגי לא מזמן מרגישה שקצת כבר מציתי את התפקיד ואת השירות שניראלי זה הגיוני במיוחד שהקשר הולך למקום של חתונה אבל מצד שני לא באלי שזה יהיה על חשבון השירות, על חשבון החברות שלי מהשירות והסניף אני רוצה לסיים את השנה הזו בטוב ולא לחכות שהזמן יעבורמרגיש לי שזה גם ביגלל שנכנסתי לקשר זוגי וגם ביגלל שזה שנה שניה שלפעמים היא שוחקת כבר..טיפים איך לצאת מהמקום הזה? עצות איך כן לשלב בין לבין שאני לא ירגיש פיספוס בסוף
איך מנהלים זוגיות בצורה בריאה וטובה? גם בלב החברות וגם וכנשואים.
יש לי שאלה שמעסיקה אותי הרבה זמן בתקופה האחרונה..יצא לי להרגיש רגשות חזקים מאוד למישהי שאני מכיר, רגשות לא כל כך הדדיים...אנחנו ידידים די טובים, מכירים מהנוער , בית כנסת, סניף..היא מאוד חשובה לי גם אם לא יצא מהקשר שלנו דבר רומנטי אבל הבנתי שבשביל שיהיה לה טוב באמת אני אצטרך לעבור הלאה. אז נובעת לי מפה שאלה:האם עצם זה שאני אצליח לעבור הלאה אומרת שלא אהבתי באמת?? האם מאהבת אמת לא מצליחים להשתחרר ושכשזה זה - זה זה?
ש.אז ב"ה יש לי חברה כבר כמה חודשים וממש ממש טוב לי איתה(: באמת, הדבר הכי טוב שיכולתי לבקש...יש כבר דיבור על חתונה באופן כללי אבל יש עוד זמן, מחכים לסיום שנת שירות שלה. הקטע הוא שאני מרגיש שהלב שלי לא מצליח להפתח מספיק... טוב לי איתה מאוד אבל כשאנחנו לא נפגשים, אז כל הזמן יש לי מחשבות אם זה באמת הדבר שהכי נכון לי? אם כן, אז למה אני לא מרגיש איזו הרגשה כזאת שתאיר לי את העיניים?? מה קורה אם אני לא יודע? ואין לי את ההרגשה הזאת שאני כ"כ מחפש? אני מפחד שההרגשה הזאת לא תגיע..מה עושים? איך גורמים ללב להיפתח? יש למה לחכות?
היי, אשמח אם ליאור יכולה לענות לי..קראתי תשובות שלך ונהנתי מאוד😇 ואם לא מתאפשר אז הכל טוב!אני שנה א' , ב"ה עושה שירות במקום מאוד משמעותי שנותן לי הרבה סיפוק. ברוך ה' אני יוצאת עם בחור מתוק שנמצא בצבא (עוד בשלבי הכשרה וטירונות אז זה סופר אינטנסיבי, ועוד הקורונה בכלל דאגה לנו לכיף.....)קשה לי ממש, השיחות שלנו בעיקר בימי חמישי ומצד אחד אני מצפה להן! ומצד שני, מתבאסת מהמעט זמן שיש לנו ביחד...