ש. שלום, לפני זמן מה החלטתי החלטה משמעותית בחיי שבכלליות היא לעלות את רמת הרוחניות שלי. אחד הצעדים היה להפסיק סדרה מסוימת שצפיתי בה והפסקתי אותה כיון שהרגשתי שהיא מבזבזת לי זמן מהחיים, וכי התוכן שלה לא כלכך ראוי (לא משהו מוגזם). ועכשיו לשאלה: האם מידי פעם לצ'פר את עצמי בפרק או שלא? וגם אחרי אימון, אני מרגיש צורך לפרוק אחרי אימון, מה יכול להחליף את הפרק? תודה רבה!
היי:) תודה רבה על מה שאתם עושים!! עכשיו התחיל החופש הגדול ואני מפחדת ממש להרגיש בודדה. כשיש בית ספר זה לא שיש לי כל כך הרבה חברות אבל לפחות יש אנשים מסביבי, ובחופש כל הפגישות שלי ממש תלויות בי, רק אם אני יוזמת כי בדרך כלל לא יוצא לי לשמור על קשר עם המון אנשים ובלי לשמור על קשר זה מוזר לקבוע.. אני יודעת שאני אגלה בתחילת שנה על חברות שלי שנפגשו והיה להן כיף ואני ארגיש שלא עשיתי כלום. אין לי הכי ביטחון ליזום להיפגש עם חברות שלא ממש טובות שלי כי תמיד אני מפחדת שהן בכלל לא ירצו או שיהיה מוזר.. ואז אני נכנסת ממש לבאסה ולמצב רוח רע כבר בהתחלה וזה גורם לי לא לרצות לעשות כלום, בכללי להרגיש בודדה ולחשוב דברים רעים ואז גם לא לשמור עם בנות על קשר מלחתחילה, וחברות טובות שלי אני לא יכולה להידבק כל החופש.. בנוסף לזה יש קורונה ומפחיד לצאת ויש הרבה פחות דברים לעשות.. אשמח לעזרה תודה!!
היי, דבר ראשון רציתי לומר לכם כל הכבוד על היוזמה הזו! אני מאמינה שזה עוזר להרבה אנשים עם כל מיני שאלות שלא ידעו עליהן את התשובה:) עכשיו רציתי לומר שבתקופה האחרונה אני מרגישה יותר בדיכאון, אני יודעת שפעם הייתה לי שמחת חיים גדולה והייתי יותר בטוחה בעצמי ועם השנים אני מרגישה שאני נהיית פחות שמחה ויותר עצובה.. פעם (הכוונה כשהייתי יותר קטנה) הייתי פשוט מאושרת! תמיד הייתי מחייכת ושמחה מוקפת חברות שנותנות לי ביטחון והייתה לי קלילות כזו.. והיום אני לא מרגישה ככה..(אפילו שברוך ה' היום אני תלמידה מצליחה ויש לי חברות שאוהבת אותי וסומכות עליי..) בשנה האחרונה "התחלפתי בחבורות" והיום יש לי חברות אחרות ולפעמים אני מרגישה שעם החברות שהיו לי פעם הייתי יותר שמחה והיום זה פחות ככה..(וזה ממש מעציב אותי כי החברות שיש לי עכשיו כן אוהבות אותי וכן כיף לי איתן..) בקיצור יש לי שתי שאלות: 1.איך אני יכולה לחזור להיות שמחה 2.איך אני יכולה להרגיש שכן כיף לי עם החברות שיש לי היום ואני אפסיק להשוות בין החברות שהיו לי פעם לבין החברות שהיו לי היום.. תודה רבה וסליחה על החפירות!.. בת 17
תקופת בגרויות ו..גנבתי את דעת המורים. הם בטוחים שאני יודע ספצ את החומר- זה לגמרי נכון! במבחן עצמו אני לחוץ ממש אז קצת (הרבה) רימיתי😶 כששואלים אותי לפני/אחרי המבחן- אני שולט בחומר ממש! לא יודע מה נהיה ממני.. ממתי נהייתי כזה...
איך מתקדמים? אני מרגישה שעם הזמן התבגרתי וזה גרם בין היתר לכמה שינויים לרעה אצלי ואני לא רוצה להיות כזאת. אני רוצה לחזור אחורה למה שהייתי פעם אבל עם הנסיון שצברתי. אבל כל פעם מרגיש לי כאילו יש התנגשות שחוסמת אותי מלחזור להיות אותה אחת אבל אני לא יודעת איך להתקדם מכאן בת 16.
ש. אשריכם ואשרי חלקכם, תודה. בכל התקופה הזו, אנו נבחנים מהבית. להורים שלי מאוד חשוב שהציונים שלי יהיו גבוהים והם טוענים שאם הציונים האלו ישרתו אותי בעתיד, זה בסדר שאעזר בחומר בשעת המבחן בבית. מה אתם אומרים על זה?
ש. לפעמים אני מרגישה שדוחפים לי תשובות שטחיות מידי לשאלות עמוקות בצורה שחוסמת את האפשרות לשאול עוד, זה גורם לי לא כל כך לשאול שאלות. איך אפשר לפתח את היכולת לשאול שאלות בצורה שתעזור לי להעמיק יותר? (שאלות בהרבה נושאים, לא משהו ספציפי).