מרגיש לי שאני פשוט לא בחברת האנשים שמתאימים לי. אני אוהבת לבלות, לצאת למסעדות, לברים, לים, למקומות שאפשר לפגוש בהם אנשים חדשים, ובקיצור- די שונה מהנוף של הדתיים "הרגילים". הסביבה שלי אוהבת להישאר בבועה של הישוב הדתי שלנו, ה-בילוי מבחינתן זה לראות סרט בבית של מישהי או במקרה הטוב לצאת לאיזה חנות בעיר הקרובה, מקווה שלא יתלהמו עלי בעקבות המשפט הבא, אבל- הן פשוט לגמרי הדתיות לאומיות הקלאסיות. הן חשובות לי מאוד.. אבל מרגיש לי שהן מכבות אותי. מה לעשות? ובכללי-מה רע בזה שאני יוצאת לברים ומסעדות..?
רציתי לשאול איך לבקש סליחה מאדם שאמרתי עליו לשון הרע, אני ממש מצטערת על זה, והייתי רוצה לבקש סליחה, בסוף למדנו להסתדר, אבל את הדברים שאמרתי כבר אמרתי, אם אני אגיד לה עכשיו שדיברתי עליה לא יפה זה יכול להיות הרבה יותר מעליב, אני לא יודעת אם פשוט לנצל את הזמנים האלה שכולם שולחים סליחות כלליות, ולשלוח לה גם, או שלכתוב משהו יותר מפורט, מה לעשות?
קודם כל תודה ענקית!!! אני חיייבת עזרה דחוף לאחרונה אני ממש לא מסכימה עם דברים שאמא שלי עושה. יותר התחזקתי בזמן האחרון וכל מיני דברים שהיא עושה או אומרת פתאום מפריעים לי.. שהיא לא מקפידה ככ.. כל מיני דברים בדרך שהיא מחנכת נגיד את אחים שלי הקטנים.. זה ממש מפריע לי ואני ממש לא מסכימה עם הדרך חינוך שלה.. הבעיה שזה מפריע לי יותר מידי לקיים כיבוד הורים.. אני כבר ממש בקושי.. אשמח לעזרה ממש ותודה רבה לכם על כל הפרוייקט המדהים!!
הייתה לי חברה שלמדנו באותו בית ספר שנתיים שפיתחה אליי קשר תלותי ואהבה אותי מעבר לאהבה רגילה.. היו גם דברים לא נעימים ומורכבים.. בתחילת כיתה ט' שתינו יצאנו לפנימיות שונות ובדיוק אחריי יום כיפור החלטתי לקטוע את הקשר ממנה, הבנתי את הנזק שנוצר לי ולה ועם כל הכאב שהיה לי עליה- ניתקתי את הקשר. זה לא היה קל.. היו המון גורמים שהתערבו משתי האולפנות ורצות עליה שמועות בכל מקום ובאמת קשה לי שהיא ככה אבל בשורה תחתונה כרגע אנחנו לא בקשר בכלל.. השאלה שלי היא אם זה נכון עכשיו לשלוח הודעה ולבקש סליחה על הדרך שעשיתי את הדברים .. נתתי לה להשתגע מהחיסרון שלי ודחיתי כל ניסיון שלה ליצור אינטראקציה איתי ואני יודעת שאני צריכה לבקש סליחה, פשוט פוחדת להרוס את העבודה הקשה שעבדתי עליה עד עכשיו או לחדש את הקשר בלי כוונה או לפגוע בה שוב .. אשמח לעזרה!!(: כיתה י'. בת 16
ראש חודש אלול. עוד מעט ראש השנה ויום כיפור ואני לא מרוצה בכלל. לא מרוצה ממה שהפכתי להיות אבל יותר מזה אני מודעת למה שאני לא מסוגלת לעשות. חובה על כל אדם לבקש סליחה מהוריו בכיפור. ואני לא מסוגלת. אני ואבא שלי זה דבר כל כך מורכב. אני כועסת עליו המון כי הוא עושה לי כך כך הרבה פעמים בכוונה אחרי שאני מבקשת שיפסיק. על כל הפעמים שהוא מציק לי, זורק הערות או גורם לי להרגיש ממש קטנה. יוצא שאני לא יכולה יותר ואני צועקת עליו ותאמינו לי שאני מסוגלת ליותר. אני שלמה עם הכעס שלי, אני יודעת שהוא כבייכול אוהב אותי אבל ככה לא עושים למי שאוהבים. אני לא רוצה לבקש ממני סליחה. זה אגו ברור לי. אבל אני לא אבקש סליחה ממי שפוגע בי, מבין שפגע בי, לא מוכן לבקש או לשקול סליחה ואפילו מתנשא מעליי הרצה של פשוט בא לי לעוף מפה. עכשיו. הקבה כל כך לא יאהב את זה. זה נשמע כל כך זלזול וחוזר כיבוד הורים אבל זאת אני, אחת תיאטרלית שמציק לה חוסר כבוד עצמי. הצילו?
היי בשנים האחרונות התחלתי להאמין יותר. חשוב לציין שהמשפחה שלי לא שומרת שבת, לא מאמינה (חוץ מדוד ודודה שלי שחזרו בתשובה). אני אשמח לעצות איך להעביר את יום כיפור כשאני בבית שלא צם ומדליק טלוויזיה אורות ולא שומר בקיצור. אני בשנה שעברה העברתי את כיפור בבית של חברה שלי ששומרת והיה מעולה. השנה תכננתי להיות בכיפור עם בת דודה שלי שדתיה אבל הסגר שיבש את התוכניות. אני בכל זאת מאוד רוצה לשמור כיפור כמו שצריך בלי להדליק אורות ולראות טלוויזיה אבל אני גם לא יכולה ״ לכפות ״ על בני הבית לא לעשות את הדברים האלו. מה שאומר שאני בערך כל כיפור יהיה בחדר חוץ מאולי זמן קטן שנשחק משחקי קופסא ודברים כאלו אז רציתי אולי כמה עצות איך להעביר את כיפור עם משמעות ובקלות.
יש לי אח שתמיד רגוע, קשה קשה קשה להוציא אותו מהשלווה שלו. הכל בשמחה,בנחת רוח! הוא לא מנותק ולא עפיפון הוא פשוט מתמודד עם דברים בקור רוח ,מצחיק ברמות בממד אחד ומצד שני לא מדבר כשלא צריך. וגם אם והוא מתעצבן, זה יהיה יוצר מצפון של תדעי שאת לא בסדר ולא הרמת טונים. אני לעומתו יכולה להיכנס לחרדות וכמעט להתעלף מדברים כל כך חסרי משמעות. איך מגיעים לנחת רוח? איך לוקחים דברים בפרופורציה וחיים מתוך שמחה אמיתית ?
א. קודם כל תודה רבה על הפרוייקט תבורכו! אני בת 15 ואני צריכה בבקשה עזרה, חברה שלי לומדת באולפנה מסויימת והיא באה לשם לבד ( לא מכירה אף אחת שם) והיא הסבירה שלי שלא טוב לה מבחינה חברתית שם והיא ביקשה שאעזור לה אבל אני לא יודעת איך... חוץ ממני אף אחד לא יודע על מצבה שם אפילו לא ההורים... אני ממש אשמח אם תעזרו לי לעזור לה, תודה רבה
שלום לכם ותודה רבה על הפרוייקט! ממש מדהים:) יש לי בעיה שמפריעה לי כבר הרבה זמן... אני לא מוצאת על מה לדבר עם אנשים. בצורה קיצונית. אפילו אם זה החברות הטובות שלי, משפחה וכ'ו. אפילו אנשים שנחשבים חברותיים מאד, מהאלה שכשהם שם ישר מתפתחת שיחה, איך שהוא כשהם איתי אין על מה לדבר. אני רואה שני אנשים מדברים ואני פשוט לא מצליחה להבין על מה יש להם לדבר הרבה.. במיוחד שני אנשים שנפגשו רק עכשיו וחדשים אחד לשני. זה מציק לי מאד. אני מרגישה שזה מפריע לי ליצור ולהעמיק קשרים. (הכי מפחיד אותי איך אני אצליח להכיר מישהו ולהתחתן איתו אם לא יהיה לנו על מה לדבר?) ואני גם נמנעת בגלל זה לעשות כל מיני דברים כדי לא להיקלע לסיטואציות שאני אהיה עם מישהי או מישהו ולא יהיה לנו על מה לדבר. אני לא מבינה אם הבעיה היא בי, אולי אני משדרת משהו שלא מזמין לדבר (למרות שאני בנאדם חברותי ואהוב) או אולי יש לזה הסבר אחר? אני היחידה שיש לה את זה? בת 16. תודה רבה!
שלום, נכנסתי עכשיו להדרכה בשבט קטן עם מישהי שבכלל לא רציתי ובכל זאת אמרתי אולי אני אנסה פעולה אחת ואז זה יזרום אבל זה ממש לא עזר ואנחנו בכלל לא באותו ראש וגם יש לי הרגשה שאני כאילו מנסה לתת בשבילה ולחשוב עליה והיא כאילו חושבת רק על עצמה ובכלל לא מתחשבת... מה אני יכולה לעשות? לא נעים לי לדבר איתה על זה... תודה רבה
אני ממש ממש צריכה עזרה בבקשה 🙏 יש לי אח תאום ושניינו ממש אבל ממש לא מסתדרים. זה מתחיל בזה שאני אומרת לו להחליף לחולצה אחרת שיותר יפה והוא ממש מתעצבן, או שהוא יורד עליי וחוטף ממני עצבים. זה כבר מגיע לרמה של שפלות על המריבות שלנו... כל דבר קטן גורם לפיצוץ. ההורים שלי התייאשו לגשר ביננו.. אני ממש אשמח שתתנו לי עצה איך נפסיק להתווכח על כל דבר קטן או שיהיה לנו יחסים נורמאליים של אח ואחות.... תודה רבה🙏
רציתי לשאול איך אני יכולה להיות יותר רגועה, ולא תמיד לנסות לרצות את כולם, אני מרגישה שממש כל הודעה קטנה שאני שולחת אני רק חושבת מה יענו ומה יגידו וכאילו תמיד במצב שורד כזה ואף פעם לא בטוחה במקום שלי (זה בעיקר מול החברות) בת 16, תודה!