[תגובה בנוגע ל1905] קודם כל תודה שעניתם לי על השאלה, היא מעסיקה אותי כבר הרבה זמן ובחודש האחרון יצא לי להתחזק אפילו יותר - שמעתי שיעורים של הרב שניר גואטה (כדורגלן שהתחזק) אבל אני לא נוהג בדיוק כמותו כי הוא היה חילוני, וגם כמו שהזכרתי ב1905 יש מחאה שממש מתפתחת משבוע לשבוע וגם התחברתי בנושא התורה עצמה (קראתי משהו בפרשת השבוע ופתאום צץ לי סוג של חידוש על זה וקיבלתי עליו חיזוקים מהגמרא וזה המשיך בערך שבוע שלם). אני ממש אוהב כדורגל ולא מזמן חזרתי מפציעה וגם שם המזל מאיר לי פנים הרבה יותר מפעם, ככה שההתלבטות עלתה לראש מעייני... (אשמח שאותו אחד שענה לי (חושן) יענה גם על זה ואני אשמח אם תראה לי קישורים למקרים דומים)
אהלן, קודם כל תודה רבה לכם!! השאלה שלי היא למה בנות לא צריכות לשתות ולהשתכר בפורים? זה נורא מעצבן, במיוחד בפורים השנה שעושים סעודות משפחתיות וכאילו נחסך ממנו הקטע של צניעות מול בנים אחרים אז מה הבעיה שגם אני ישתה וישמח למה אני צריכה להסתכל מהצד? ולא להרגיש את שמחת פורים באמת! (ולומר לי שבנות יש להם אתזה בטבעי זה לא נכון..) תודה רבה:-)
ש. אהלן, ותודה על האפשרות לשאול שאלות! השאלה שלי היא על הרב שלמה קרליבך זצ"ל. אני יודעת שהרב היה בן אדם מיוחד, עם מידות מדהימות, אהבת ישראל אמיתית וגם תלמיד חכם גדול. אני מעריכה אותו ממש, מתחברת אליו ואל המוזיקה שלו, אבל.. אני יודעת שהוא היה נוגע בנשים, מחבק אותם וזה.. היו לו גם תשובות למה הוא עשה את זה, אבל זה עדיין מפריע לי. איך זה יכול להיות שאדם כ"כ גדול וצדיק עושה דברים אסורים?! זה ממש נוגד את האישיות שלו, ומקשה לי להתחבר עם הדמות שלו, שאני כ"כ מעריכה.. מה אתם אומרים על זה? תודה!
מרגישה ממש מתוסבכת.. בדיעות שלי אני ממש מחוברת ומשתדלת ללכת לפי ההלכה כמו כולם ובאמת אני אוהבת את הקבה ושרופה על להיות דתייה. אבל מצד שני אני הולכת עם חצאיות חצי ברך וחולצות מעל המרפק והכל מגרד את ההלכה .. אני מרגישה יחסית במקום השלם שלי אבל אני יודעת שהוא לא לפי ההלכה וזה מציק לי! לפני כמה זמן הלכתי עם חברה לכותל ואישה חרדייה באה והתחילה להרצות לי על הצניעות שלי.. על הפתח בחולצה ועל השיער הארוך שפזור וואלה באותו רגע כיבדתי והעלתי את החולצה אבל כאב לי בטירוף (אחכ באתי אליה ואמרתי לה שהיא צודקת במאה אחוז ואני יצאתי מפה עם נקודה למחשבה.. אבל אני רוצה שהיא תדע שיש דבר שבעיני הוא אפילו יותר גדול מצניעות- שפיכות דמים- אי אפשר לבוא לבן אדם ולשפוך כל מה שהיא חושבת והיא לא יודעת עם מה הבן אדם יוצא ואיפה הוא נמצא. ופשוט לא פייר לעשות את זה לאנשים) לא משנה שהאישה הייתה לא בסדר.. אני את הסימן שלי קיבלתי במיוחד שלפני זה בידוק דיברנו בדרך על צניעות.. ועכשיו אני מתוסבכת עם עצמי עם כל המחשבות שלי על צניעות מהשנים האחרונות.. פשוט ממש קשה לי אני נראת אחלה ואוהבת איך שאני נראת ולא מרגישה אני כשאני הולכת צנוע. ניסיתי כבר הכל! לוקים וסטייל אני לא מרגישה יפה וזה מהותי אצלי כי נדפק לי כל החיים- אם אני לא מרגישה טוב עם איך שאני נראת זה משפיע לי על כל ההתנהלות כל הזמן מתנגש לי להיראות טוב עם עצמי וצניעות ואין אין אין זה לא הולך ביחד!!! סליחה על החפירות🙉 מקווה שהבנתם.. מה אני יכולה לעשות? (לא טכני- לקנןת דברים צנועים שאני אוהבת.. כי זה לא עובד) תודה רבה!! בת 16.
היי, תודה רבה לכם! אני רוצה לשאול שאלה לגבי התשובה 2435 אני בשבט מעורב, אנחנו נפגשים בשביל הכיף והגיבוש ולא בשביל מטרה אחרת. ברגע שנפגשים, הכל עולה יש צחוקים, לפעמים דיבורים עמוקים יותר וכו'... ז"א, לפי מה שאתם רשמתם בתשובה, אסור לי להפגש איתם??? נ.ב.- יש גם בנים וגם בנות אני לא באה בשבילם אני באה לכל השבט.. *אני אישית שומרת נגיעה ומקפידה ב"ה על צניעות. (יש כאלה שלא..) תודה רבה!, ממש מעריכה!!! שאלה נוספת: קראתי את שות ב.2435 והיו לי עליו קצת שאלות.. לדוגמה קבוצות ווצאפ (לא טכניות בכלל) עם בנים שאני לא מכירה (שלפי השות אסור). בתור אחת שנמצאת בכמה כאלו ובהחלט מדברת שם, אני לא ככ מבינה את הבעיה גם אם באמת אני אתחיל לפתח רגשות כלפי מישו ולדבר איתו יותר וזה מה כבר יכול לקרות. וברור שהכל יכול לקרות אבל לא נראה לי בגלל זה לשים כל מיני הגבלות כי כמה אפשר.
אם לאום הילד (אם הוא יהודי או לא) נקבע לפי אמא שלו, למה הוא מקבל את השם משפחה של האבא?
שלום, אני רוצה ללכת עם מכנסיים ואני מרגישה שהזהות הדתית שלי מתבטאת בהמון דברים אחרים כמו שמירת שבת וכשרות. אני לא חושבת שאם אני ילבש מכנסיים זה יגרום לי "לעבור גבולות". תודה מראש!
הייי תודהה ענקית על האפשרות הזאתת!! אני מאוד מקורבת לה׳ ברמת הדיבור איתו והאמונה שהוא תמיד פה וכל דבר שקורה לי זה ממנו (אני ממש מכניסה אותו בכל דבר בחיים בין אם לטוב ובין אם לרע) , הבעיה היא שאת שאר הדברים אני לא עושה.. אני הולכת קצר, אני כמעט ולא מתפללת, בקושי מברכת או כל דבר אחר (אני אפילו לא מאוד בקיאה במצוות ובהלכות), זה מהרהר אותי הרבה מאוד פעמים לגבי עצמי, מצד אחד אני מרגישה מאוד מחוברת ושיעורים בתורה ורבנים וכו מאוד יעניינו אותי, אבל שם זה נגמר. מה עושים עם זה? מה אני? מה הופך אותי לדתייה בכלל? האמונה? הרי גם החילוניים, חלקם, מאמינים. וגם אין דתי מושלם שעושה הכל ומקיים הכל, אז מה הופך אותנו, את כולנו, לאנשים דתיים? נולדנו ככה פשוט.. ואיך אתה מגדיר אם אתה מאוד דוס או קצת דוס וכל הסטיגמות האלה מסביב, בהכרח נכונות? אני יודעת שלא.. הרי אם אני מתפללת כל בוקר אבל הולכת קצר, אני עושה משהו אחד כן ומשהו אחד לא, מה זה שונה ממישהי שעושה הפוך? שכלפי חוץ נראית מאוד דתייה, יותר ממני, אבל לא שונה ממני בכלל ואולי יותר גרוע. ואני יודעת שהכל תלוי בהשתדלות של הבן אדם ובכמה שהוא מסוגל וכל האמירות הנחמדות האלה. אם נגיד את האמת, זה לא באמת משנה. בת 16
היי תודה על המקום לשאול ועל השאלות והתשובות היפות(: יש לי שאלה קצת לא קשורה🙃 מה המטרה של ימים כמו יום השואה ויום הזיכרון? כאילו לזכירה יש משמעות בפני עצמה? מה הערך של לזכור ? לאן הזכירה הזאת אמורה להוביל אותנו?
מי אמר שדתות אחרות לא מאמינות גם באלוקים שלנו? הרי הרבה דתות מאמינות שיש מישהו שברא את העולם ועובדות אותו.. אז מי אמר שאת מי שהם עובדים זה לא מי שאנחנו עובדים כאילו אנחנו מתכוונים למישהו שבשמיים וגם הם אז תכלס זה אותו אחד (אנחנו לא יודעים איך הוא נראה פשוט מכוונים למי שבשמיים). הרבה מצוות הם גם מצוות בין אדם לחברו והתנהגות טובה שהרבה אנשים עושים גם ללא קשר לדת אז מי אמר שדתות אחרות זה לא כמו היהדות ומה ששונה זה בעצם השם שלנו ואולי קצת דברים שונים (לא מתכוון לעניין שאנחנו העם הנבחר)