כל השאלות שנשאלנו

אני בכיתה יא' ולומדת באולפנה. הרבה פעמים אני עושה דברים 'כי צריך'- צריך להיכנס לשיעור תנך,צריך להתפלל.. איך הופכים את ה'צריך' לרצון אמיתי?

שלום, אני בכיתה י"א מדריך בבני עקיבא, מעביר לחניכים שלי פעולות על מידות טובות שצריך לרכוש, על עזרה לזולת ועל שמחה בעבודת ה'. אבל אני לא מרגיש את ה'. אני מאמין ב-ה' אבל לא מרגיש אותו. אני נמצא בסביבה שממש מאמינה ב-ה' מבחינת החברים. וכל הזמן הם מדברים על כמה שה' טוב ועובדים את ה' משמחה. כך שאני לא יכול לשאול אותם שאלות כאלה.. אני רוצה להבין איך הם עובדים את ה' מאהבה, מה מניע אותם לדבקות בבורא? ואיך זה יכול להניע גם אותי?

השאלה לגבי הציונות הדתית, כל הציבור שלנו מלא בסיסמאות כמו תורה לעבודה ומעשה עם רוח ודברים בסגנון-אני מאמין בזה. אמנם אני רואה שהאנשים המוערכים ודמויות המופת- אותם אנשים שהחברה מחנכת אותנו על פיהם הם רבנים, אנשי תורה, לא אנשי מעשה עכשיו השאלה היא איך יכולים לי לשלב תורה ועבודה כשדמויות המופת הם רבנים? מן הסתם התשובה המתבקשת היא שלכל אחד יש את הכישרונות שלו מי שחזק בתורה והנהגה שילך לזה, ומי שחזק בדברים אחרים שיעסוק בהם (דרך התורה) אך השאלה שלי היא למה שאני אעסוק בדברים אחרים? למה שאני אנסה בכלל? למה שאת כל כוחותיי לא אשקיע בלימוד התורה כדי שאולי יצא ממני רב גדול? הרי אלו דמויות המופת אלו הדמויות שאתה רוצה להיות כמוהם אז למה שאני אעסוק בכלל בלימודי חול ולא אשקיע עת כל משאבי בניסיון להיות רב? מקווה שהשאלה ברורה אם כי אני חושב שלא ככ..

כל הזמן מציגים את יעקב כבן הטוב של יצחק ואת עשיו כבן רע ואדם רשע. ואני מנסה להכנס לראש של עשיו, ואני ממש מבין אותו וחושב שהוא הצודק. בזמן שאחיו יעקב מתבודד יושב וקורא ספר לכאורה, עשיו מפרנס את כל המשפחה, דואג לאביו העיוור ובתכלס סוחב על גבו משפחה שלמה בזמן שאחיו מתבטל...

היי.. מציק לי כבר כמה זמן.. עשה לך רב- איך בוחרים רב נכון (מצד אחד לא לבחור לי רב "נוח" מצד שני רב עם אידיאולוגיה דומה לשלי..

עוד לא הבנתי למה בתפילות מכנים את הקדוש ברוך הוא לזכר ונקבה.

מהי תכלית החיים?

האם אפשר לשוב מחטא שמרגישים את החומרה שלו בכל רגע? שמירת נגיעה.. לצערי חטאתי בזה לא פעם.. לדעתי הרבה חוטאים בזה כי הם לא מבינים את שורש המצווה ואת המהות שלה בחיינו.

היחסים שלי עם אמא שלי מזעזעים. אני פוגעת בה כל הזמן והיא פוגעת בי. אני גם מרגישה שלא באמת אכפת לה ממני. לא אכפת לה משברים שאני מבקשת (דברים שהם לא טרחה בכלל! כמו לסגור את הדלת כשהיא יוצאת מהחדר שלי..) ממש קשה לי לכבד אותה ואני מרגישה בת ממש ממש רעה וגרועה. אבל אני לא רואה דרך לתיקון. כי גם שאני באה בטוב ומשתנה, היא מחזירה אותי למצב הראשוני. ממש יעזור לי אם תהיה דרך להעמיק בעבודה על כיבןד הורים.

שלום, רציתי לשאול בעניין של לימוד תנ״ך דוקא. אני מרגישה שלימודי תנ״ך לא מעשירים אותי. זה לא מעניין אותי ובשיעור בכיתה אני לא מצליחה להתרכז ולהקשיב. מה אני יכולה לעשות על מנת ללמוד תנ״ך מתוך רצון ולא בגלל שאני חייבת, ואולי מתוך כך לספוג גם דברים מעבר ללדעת מה קרה? תודה רבה מראש!

האם שמירת נגיעה מבני דודים תקפה גם בתווך גילאים מאוד גדול? לדוגמא 5 שנים הפרדה?

האם חברה בגיל נעורים זה בסדר?