כל השאלות שנשאלנו

האם מותר לי לסתור דעות של אחרים בשביל להוכיח שהדעה שלי צודקת? למשל לשלול את הרפורמים בשביל להראות שהדרך שלנו נכונה?

למה אנחנו יושבים שבעה אם התכלית של האדם הוא למלא את תפקידו ולחזור לבוראו?

האם בכוכבי לכת אחרים יש חיים? אם כן, זה לא סותר את התורה? הרי אנחנו העם הנבחר, יש לנו מצוות ותורה אחת ואיך זה הגיוני שיש עוד עולם ? אשמח שתיישבו לי את השאלה ותפתחו לי עוד כיוונים בנושא

שלום. אני בן 16 ויש מישהי שקרובה אליי וכמה פעמים כבר היינו ביחד בייחוד וכמעט שהגענו לדבר עבירה יחד. רציתי לשאול, מה אפשר לעשות במטרה לוודא שבאמת לא נגיע לעבירה, במידה וכאשר היצר מתגבר אינני שם לב להלכות ייחוד . משהו יותר מעשי שיוודא שגם אם היצר מתגבר וייחוד כבר קיים שלא נגיע לדבר עבירה שנתחרט עליו רבות אחר כך.

מה היחס הנכון לחברים שמתרחקים מהדת ולחילונים באופן כללי? אני מתכוונת, האם כאדם דתי אמורה להיות לי שאיפה שכולם יחזרו בתשובה, או שאפשר להגיד ש"כל אחד יעשה מה שטוב לו ואני לא מתעסק בזה"?

אהלן! אני ממש מבולבלת ולחוצה משירות לאומי(שאני מחפשת לשנה הבאה) ואשמח אם תוכלו לעזור לי לסדר את הראש קצת.. למה לשים לב כשאני בסיירת? אני גם הרבה לא יודעת מה מתאים לי ומה אני רוצה. וגם באופן כללי אם תוכלו להסביר על השנה הזו- יתרונות, מה החשיבות שלה, חסרונות, טיפים מנסיונכם האישי..

ש. איך זה הגיוני שמשה משכנע את ה' לא לכלות את עמ"י (בהנחה שה' הוא יודע כל אז כל טיעון שמשה יאמר הוא כבר יודע אז לא צריך שמשה יאמר משהו כי ה' כבר יודע את כל זה)

שלום, רציתי לדעת תוך כמה זמן הקב"ה מקבל את התפילות שלנו?

היי, אני מדריכה את שבט נבטים בבני עקיבא. כשאני אומרת לאנשים שאני מדריכה נבטים הם מעקמים פרצוף ואומרים שזה רק בייביסיטר לעומת זאת כשחברות שלי אומרות שהן מדריכות את שבט הרא"ה אנשים מסתכלים עליהן כאילו הן אלילות למה יש כזה אישיו סביב שבט הרא"ה? כי הם גדולים יותר? אני עושה בדיוק את אותה עבודה עם בנות קטנות יותר, אני משקיעה בדיוק את אותו זמן כמו כל המדריכות ועדיין כל הזמן מזלזלים בזה שאני מדריכה קטנים. אתם יכולים אולי להסביר לי? כי אני באמת לא מבינה.

כשאני מתפלל , למי אני מתפלל ? כלומר אני לא יודע מה לכוון בראש ברגע שאני מתפלל. ובנוסף האם התפילה זה סוג של חזרה בתשובה או מין טקסט שבו אנו מבקשים דברים שאנחנו צריכים?

אהלן. אשמח לשתף אתכם בבעיה שמטרידה אותי... יש לי נטייה לעשות הרבה דברים גדולים שישנו את המציאות(ברמה ארצית)הרעיונות הם מאוד חדשניים אבל אני מרגיש שהם לא באים עם הנשמה שבדבר, הנגיעה האישית שלי בזה. ולא כמו שאנשים אחרים שמקדים רעיונות שהם מגדירים אותם ממש כמפעל חייהם אלא אצלי הצורך הוא יותר לעשות לעשות לעשות ולפעמים בלי שניה לחשוב על הדברים לעומק. ועל רמת הקשר שלי לרעיון. מה עליי לעשות? איזו מידה עליי לתקן? ומה זה אומר עליי הנטייה הזו?

*ש:* מה משמעותה של השבת?