*ש.* אני ממש נפגעת ממילים.של אנשים, של החניכות, החברות וסתם אנשים... הן פוגעות בי המילים שהם אומרים... וכמה שאומרים לי לא לקחת ללב זה קשה ואני לא מצליחה להתגבר... וכ"כ בא לי להמשיך ולא להתייחס לכל דבר שאומרים, לא להפגע מכל דבר ולא לקחת ללב... איך אני אמורה לעשות את זה??
*ש.* כשלמדנו בכיתה על אישה סוטה, המורה שלנו אמרה לנו שטהרת המשפחה היא אחריותה של האישה. נשמע לי מאד הגיוני- הרי נשים מקבלות נידה ולא הגברים, ולכן התפקיד יהיה שלהן. עכשיו לחלק שלא הבנתי, למה יש מסכת שלמה, מסכת נידה, שעוסקת בדבר הזה? זה דבר אישי ופרטי של נשים, למה גברים לומדים את המסכת הזאת? אם זה של נשים, ותפקידן של נשים, מה זה עניין הגברים? אנחנו, הנשים, לא לומדות הלכות ברית מילה או הוצאת זרע לבטלה בגלל שזה לא נוגע אלינו, למה זה לא ככה מצד הגברים?
*ש.* היי, יש לי הרבה חניכות, ולאחרונה חניכה אחת שאלה אותי אם אני אוהבת את כל החניכות באותה מידה... לא ידעתי מה להגיב, הרי ברור שאני אוהבת כל אחת ואחת מהן, אבל לא את כולן באותה מידה... מה אני אמורה לעשות להבא?
*ש* ישנה חלוקה של המצוות לשתי קטגוריות: בן אדם לחברו ובן אדם למקום. אבל יש מצוות שנראה כביכול שלא נמצאות בשום קטגוריה- לדוגמה "טהרת המשפחה". איך זה מסתדר? כמו כן, איך אפשר בכלל לעשות את ההפרדה הזו? הרי אלוקים אמור להיות בכל דבר בחיים שלנו ונראה שההפרדה הזו חותכת את הקב"ה מחלק מהמצוות. לדוגמה, אם פגעתי בחבר, חוץ מבקשת הסליחה ממנו, למה אני לא מבקשת סליחה מה'? שהרי סוג של פגעתי בו (כמובן שלא באמת) כשלא קיימתי את המצווה שהוא נתן וחייב אותנו בה. לדוגמה מצוות כיבוד הורים, מצווה שבמבט שיטחי נראית בן אדם לחברו- מתגלה כבן אדם למקום. שהרי יש האומרים שמי שיש לו בעיה בכיבוד הורים, יש לו בעיה בקשר עם הקב"ה. יותר מזה, כפי שספר החינוך אומר, השורש למצוות כיבוד הורים הוא הכרת טובה להם וכל שכן לריבונו של עולם. אם כן, ישנם מצוות שנמצאות בשתי "הקטגוריות". איך זה מסתדר?
*ש.* איך היחס שלנו אמור להיות כלפי קהילת הלהט"ב? לתמוך? להתעלם? להתייחס כאילו הם לא כאלה?
*ש.* אני רוצה להשיג משהו מסוים כבר המון זמן, והיו לי המון קשיים בדרך ואני מרגישה שעמדתי בהם אפילו שזה היה לי מאוד מאוד קשה. אני משקיעה בזה המון זמן כסף ואנרגיה ואני לא רואה את זה מצליח, אני מתפללת מבטיחה לתרום צדקה ועושה את כל הסגולות שקיימות ובכל זאת זה לא עובד. האם ה' ממשיך לנסות אותי ובגלל אני לא מצליחה להשיג את זה רק כדי להראות לי שאני יכולה להתמודד? אז לא עדיף לא להתפלל על זה וככה אני אצליח?
*ש* . מרגישה צבועה. כלפי חוץ אידיאליסטית, ערכית... אבל בסוף אני הרבה מאוד במחשב ובפלאפון... רוצה לשנות את המצב.
*ש.* אני יודעת שישנה חובה מסויימת להעצים את הכישרונות שלנו ולהפיץ אותם בעולם. עד כמה אנחנו מחוייבים לעשות את זה? אני חושבת שאני טובה במשהו מסויים, אז חובה עליי להפיץ אותו? אי אפשר לשמור את הכישרון לעצמי?
*ש.* שלום. הייתי בקשר עם מישהי, והבנו שצריך להיפרד. אבל גם אחרי שנפרדנו, זה מאוד קשה, והלב עדיין שם. מה לעשות?
*ש* היי. אני לא מבינה למה אומרים את הפתגם "נשים הן רכוש", לדעתי כל בני האדם שווים, ומבחינתי אין מצב כזה שהאדם יהיה גדול מהאישה. חבר שלי אומר לי כל הזמן על כמה שהוא אוהב אותי וכו' וזה נחמד ונעים אבל את המשפט "נשים הן רכוש" אני לא יכולה לשמוע
*ש.* לפני שאני אתחיל - כל הכבוד על היוזמה! היום, על כל שאלה הלכתית יש המון תשובות, שכל אחת מהן שונה מהשנייה. האם יש דרך לדעת מה התשובה הנכונה? אם לא, האם יש בכלל תשובה נכונה? אם זה אומר שכל אחד בוחר מה הוא רוצה לעשות, מה המטרה של התורה, חוץ מכמה המלצות לחיים שאפשר לפרש אותן כך שיהיו לא רלוונטיות (או דרוש וקבל שכר או משהו בסגנון הזה)?