אני נכנסתי להדרכה השנה.. וחניכות שלי בגיל כזה של בנים בנות (הסניף שלנו נפרד) ולא להכנס לפעולות ולתפילה בשבת וכו׳ ויש בנות שלא בקטע הזה והן לא רוצות לבוא לפעולות כי הן אומרות שכל הבנות לא בפעולה ועם הבנים וכל זה.. רציתי לדעת אם יש טיפים או דברים כאלו למדריכים כדי לעניין את החניכים בפעולות ושיבואו מעצמן לפעולה ולא ע״י שיכנוע שלי וכו׳ שזה באמת יעניין אותן..
לא יודע אם קשור... לגבי חברים אטיאסים ששולחים בקבוצה של השכבה... זה ממש מחרפן אותי! וכל פעם הם יורדים עלינו וכו' מנסים לעשות הסכמים אבל אף אחד לא מתייחס... וכל פעם זה יוצר ויכוח גדול ביני ועוד מישהו במקרה הטוב מול 3 אטאיסטים... אשמח לעצות נ.ב המנהל בין האטאיסטים
שלום! אני בת 15 ורציתי לשאול לגבי מישהי בת דודה שלי. היא בת 23 וגדלה בבית חילוני. שני ההורים באו מבתים דתיים... היא די מעוניינת בדת, ושואלת אותי הרבה שאלות, שלמען האמת לא הייתי חושבת עליהן לבד... איך אני יכולה לעזור לה להתקרב לדת אבל בלי שהיא תרגיש "כפייה דתית"? ז"א לא לשלוח לה פלאייר של ראש יהודי או משהו כזה...
רציתי לשאול על הגישה שלנו לרוח הקודש, ובכללי על כוחות שמעל הנורמה... אנשים רבנים עם ראייה בפרספקטיבה רחבה. אתן לדוגמא את הרבנים ה"מקובלים". הם קיימים? מצד אחד זו עובדה שיש צדיקים בעלי כוחות ומצד שני זה לא תמיד לצדיקים (בענינו). ניתן למצוא אנשים שחטאו ועם הכוחות האלו. אז אם זה קיים איך זה מסתדר? ואם לא- איך אפשר להבין את הניסים והכוחות שיש להם? איך אפשר באופן רציונלי להבין את הכוחות האלו?
שלום, יש לי שאלה קצת בלתי הגיונית, יצא לי לראות משהו והגעתי למצב של פעולת יצר הברית בזמן התפילה והתפילין והטלית נמצאים עליי זה פשוט קרה ולא הצלחתי לשלוט בזה, מה עלי לעשות? אני מרגיש שבגדתי באלוהים ואני יותר לא רצוי אצלו. אני באמת לא יודע איך זה קרה לי אבל זה פשוט קרה לא שלטתי על זה ואני מתחרט אבל מתבייש להניח את התפילין כי אם הגעתי למצב כזה יכול להיות שהרגשתי שאין להם ערך עבורי ואני לא רוצה להיות ככה - מה אני יכול לעשות?
היי🤗קודם כל, תודה על האפשרות לשאול שאלות ולקבל תשובות בפורום נוח ונעים, יישר כוח!😄 אני בת 18 וקצת, שנת שירות ראשונה, אני בדיוק בתקופה בה אני צריכה להחליט החלטות לגבי העתיד שלי ויש לי חלומות רבים לעתיד. הבעיה היחידה היא שנולדתי בבית קצת מגביל, לכל ילד יש תכנית מוכנה מראש, מה הוא יעשה בחיים, עם מי יתחתן וכו'. אני לא מעוניינת למרוד או לעשות מהומות והחלומות שלי גם הם אינם פורצי דרך או גבול. הבעיה היא שאם אנסה להגשים אותם אשבור להוריי את הלב. והנה אני מגיעה סוף סוף לשאלה😅 מה עליי לעשות? כשכיבוד הורים מונח מצד אחד של המאזניים ומן הצד השני ההגשמה העצמית והשמחה שלי?
דוד המלך, שלמה המלך, יעקב אבינו, ועוד מלא אנשים מהתנך שאנחנו מעריצים, למה יש להם מלא נשים? ופילגשים? אני מבינה שבגלל חרם דרבינו גרשום היום ההתייחסות לנשיאה של יותר מאישה אחת הוא לא מקובל אבל מה היה פעם? למה אני אמורה לראות את שלמה המלך שהיה לו *אלף!!!* נשים, כמישהו טוב? איך יכול להיות שזו הייתה המציאות? זה פוגע בי אישית כאישה שזה היה פעם היחס לנשים!
שלום דבר ראשון אני רוצה להגיד תודה הרעיון שלכם הוא לא מובן מאליו אני נגיד יותר קשה לשאול שאלות כאלה את ההורים שלי והקבוצה הזאת עוזרת לי מאוד אז תודה. דבר שני קוראים לי *** ואני בת 16 השאלה שלי היא על בחירה אומרים שהקב"ה נותן לי את הבחירה לעשות מה שאני רוצה איך זה הגיוני הוא הקב"ה איך אני יכולה להיות מעליו בזה שהוא נותן לי את הבחירה והוא לא יודע מה אני רוצה לבחור גם בתורה מסופר הרבה פעמים שהקב"ה כועס על בני ישראל הוא הקב"ה הוא ידע שזה יקרה וגם הוא גרם לזה כי הוא הקב"ה אז למה הוא מתעצבן אפילו כל דברים קטנים להדליק את האור בשבת יש לי סוג של בחירה להדליק או לא להדליק אבל אם נרד קצת לשורש העניין זה לא אני הקב"ה שולט עלי אני חושבת שאם אני מאמינה שהכל מבורא עולם אז גם הדברים הלא טובים שאני עושה זה מימנו אז איך בעצם אומרים שיש לנו בחירה אם אין לנו בחירה סליחה שזה ארוך אבל זה משהו שיושב עלי הרבה זמן זרקתי את זה פעם בשולחן שבת לפני שנה אבל לא ענו פשוט התחמקו מתשובה אשמח לתשובה ושוב סליחה שזה ארוך ותודה רבה על מה שאתם עושים.
כיתה י, בתקופה האחרונה אני ממש מעדיפה להיות לבד, רוב היום אני בחדר , המשפחה תמיד אצלנו ואף פעם לא דחוף לי לצאת להיות איתם וכו. אני לא עצובה או מתבודדת וכל היום מדברת עם חברות וכו פשוט נוח לי יותר להיות בחדר ולא מפריע גם כל היום להיות בחדר. אני כן יודעת שזה לא אמור להיות ככה , יש לי משפחה ואני אמורה להיות גם איתם ולא כל היום בחדר. פשוט לא יודעת נוח לי מצד אחד ומצד שני אני יודעת שזה לא אמור להיות ככה.
אני מכירה את המשנה בסנהדרין שכתוב שכל אדם חייב לומר "בשבילי נברא העולם". איך אפשר להגיד דבר כזה? ומה עומד מאחורי המשפט הזה?
לצערנו במציאות של היום יש המון רבנים שעושים דברים לא רצויים בעיני התורה (ניצול של אנשים, שוחד, סחיטה ועוד המון דוגמאות שאני בטוחה שכולם יכולים למצוא ). האם הם נחשבים בכלל רבנים? אני יכולה להמשיך לסמוך על פסיקות או ללמוד מספרים או משיעורים שלהם אחרי ולפני המעשה הנורא שהם עשו?
אהלן! אני בשביעית, יצא לי בזמן האחרון להיות בתקופה קצת מוזרה מבחינה אישית. התנהגתי בדרך כלשהי, שקצת חששתי אם זאת הדרך שאני צריכה לנהוג בה, אחרכך הייתי שלמה עם עצמי בדרך שנהגתי, אחרכך הדחקתי את מה שעשיתי ועכשיו אני קצת כועסת על עצמי.. וכל זה בזמן קצר יחסית. למרות שלכאורה לא עשיתי שום דבר רע ולא חטאתי חו"ח. כשאני מסתכלת על זה במבט לאחור אז ברור שיש דברים שהייתי משנה, אבל בסוף ההתנהגות שלי הייתה נורמאלית וגם דיי סבבה. אני מנסה להתנתק מהכעס על עצמי ולא כל כך מצליחה ואני לא מבינה למה:( אשמח אם תפתחו לי כיוון למחשבה. תודה רבה!