כל השאלות שנשאלנו

*ש.* אהלן :) כבר תקופה מאוד ארוכה שההורים שלי לא מסתדרים טוב אחד עם השני (כמה שנים..). יש תקופות טובות ויש כאלו שפחות, והעניין הוא שרואים שלא טוב להם ביחד ושניהם גם לא אוהבים את המצב הקיים. כמובן שגם אנחנו הילדים מאוד סובלים מזה... איך לפתוח את זה מולם ולהגיד להם שילכו לטיפול או משהו? המצב ממש לא יכול להמשיך ככה!

*שאלה:* למה אסור ללכת לחוף ים מעורב ?

*ש* איפה הגבול בין לקחת חלק אקטיבי בחיים שלי ולהשפיע על המציאות שלי לבין להאמין שה' יסדר את הכל והוא אחראי על המציאות ויקבע את המשפחה שלי, המקום שבו אני יגור וכו' (בת 15)

*ש.* אהלן:) כבר יצא לי לשמוע כמה פעמים שבעבר ה' ניהל את העולם באופן ניסי ועכשיו הוא מנהל אותו בדרך הטבע. למה זה ככה? למה היום אין ניסים גלויים כשדווקא בימינו העולם הולך ומתדרדר ורבים מהעם שלנו לא מאמין בקיומו של הקב"ה? נס גלוי יוכיח את קיומו של ה' וכולם יאמינו בו ובתורה..

*ש* אהלן! יש נושא שמציק לי לאחרונה, שנה הבאה צריך לבחור ישיבה לשנים הבאות ואני רואה שיש הרבה גישות בלימוד. השאלה מה הגישה הכי נכונה? כלומר ברור שלכל אחד יש את המקום שהכי מתאים לו והדברים שהוא הכי מתחבר אליהם, אבל ברור לי שהבסיס צריך להיות אותו דבר אצל כולם. כשאני מסתכל בחז''ל וברמב''ם שו''ע ועוד אני רואה שהם פסקו שצריך ללמוד בצורה מדורגת קודם כל תנ''ך ואח''כ משנה ורק אח''כ להתעמק בתלמוד ואז להוסיף גם עיון, מצד שני אני לא רואה משהו כזה בישיבות, כלומר רוב היום לומדים גמרא, בעיקר עיון ודי מפקירים את כל השאר( הלכה, תנ''ך ועוד). ככה יוצא שאדם שהה מספר רב של שנים בישיבה ובסוף מחלל ח''ו שבת או לא מכיר את ספרי הנביאים שאלתי על מה מסתמכים ברוב הישיבות? ( בבקשה אל תגידו שזה התוס' בלעולם ישלש אדם שנותיו) , ומה המטרה שצריך להגיע אליה בלימוד?( שהאדם ידע תורה או שיקנה שכל של תורה או כל מיני מושגים אחרים שלא הבנתי כ''כ) נ.ב אם תוכלו להמליץ לי על מקום שעונה על הקרטריונים שהבאתי למעלה זה גם יעזור לי 😉

*ש* קודם כל תודה רבה!! אני בת 15.5 אני מרגישה שבשנה האחרונה הביטחון העצמי שלי קצת ירד(אני לא יודעת בוודאות שזה מה שקרה) אבל זה מתבטא בזה שיותר ויותר קורה לי שאני מתקשה להתבטא בדיבור- מתבלבלת במילים, מדברת בטון מאוד הססני או מתקשה לבטא בדיוק את מה שאני רוצה להגיד. לפעמים פשוט מעייף אותי לדבר כי זה שואב ממני הרבה כוח. כוח נפשי... לא פיזי. חשוב להדגיש שזה ממש רק בשנה האחרונה בדרך כלל אני דווקא בולטת ביכולת דיבור והתבטאות יפה. אשמח אם יהיה לכם רעיון איך לעזור לי, תודה(:

*ש.* היי, אני שביעיסטית:) אני בנאדם די ביקורתי. לפני כל דבר שאני עושה אני חושבת המון, וגם אחרי, כל דבר שקורה אני בוחנת בעיניים ביקורתיות ועל כל דבר יש לי מה להגיד. אז לפעמים זה טוב, אני מרגישה שזה נובע מרצון לשלמות ומצורך להתקדם ולהשתפר, אבל גם הרבה פעמים זה יכול לפגוע באנשים וגם בי. אני לפעמים מסתכלת על דברים בעיניים קצת שליליות, וקשה לקבל דברים כמו שהם, מרגיש לי שאני רואה רק את הרע...אז השאלה שלי היא איך למצוא את האיזון? מצד אחד אני לא רוצה לזרום לגמרי עם החיים, חשוב לי לבחון כל דבר ולהיות שלמה עם זה, אני רוצה להיות עם עמדה, אבל פוחדת שאולי זה יותר מידי... תודה מראש!

ש. קודם כל תודה על הפרוייקט הזה !! אני מחפשת משמעות , להיות משמעותית , לעשות משהו משמעותי. הנושא הזה מעסיק אותי מאוד אך לאחרונה בגלל הקורונה והזמן הפנוי שנוצר זה מעסיק אותי אפילו יותר. ברוך ה אני גדלה בבית דתי והחיים שלי גשמיים אך ברוך ה אני משתדלת תמיד להיות בעבודה למצוא את הדרך הנכונה לי , התקדמות בעבודת המידות ובהוספת רוחניות לחיים. *אבל אני מחפשת יותר מזה!!* הכוונה היא שאני מרגישה שהסדר יום שלי די מתנהל אותו דבר , שגרה כזה.. כל יום לימודים, חברות , משפחה , מנסה להכניס לימוד לנפש , ברוך ה נכנסה לי השנה גם הדרכה של בנות חילוניות שמאוד מוסיפה. אבל אני מחפשת ורוצה לעשות משהו גדול , שיספק ויעסיק אותי , כרגע אני מרגישה שאני לא מלאה , שחסר לי משהו. זה מאוד מעסיק אותי ואני לא כ''כ יודעת מה ואיך לעשות אשמח ממש לעצות ודברים שיכול לעזור לי תודה!!

אני בת 15 וחצי. איך אפשר לאהוב את החניכים שלי באמת? ברור שזה שאני עושה בשבילם ופועלת כל כך הרבה בשבילם- כל זה גורם לחיבור. אבל אני לא מרגישה שאני לגמרי אוהבת אותם ושהקשר שלנו חזק. תודה!

היי(: תודה רבה על האפשרות לשאול! אתם פשוט לא יודעים מה זה עושה! אשריכם! אז ככה, אני כעסנית. כל הזמן כועסת וחסרת סבלנות. מתפוצצת ככה מידי פעם לפעם ואם לא אז שומרת טינה למשך ח ו ד ש י ם. ועכשיו בבית עם האחים החוסר סבלנות מתגלה ברום הודו מה שנקרא... אממ יש לכם עצות? אשמח ממש... תודה מראש!

הי! קראתי ספר על מישהי שהיא נוער בסיכון, ופתאום קלטתי כמה שאני מזדהה איתה כל כך, עם כל התחושות שלה כלפי העולם ועם ההרגשה המחרפנת הזאת שאף אחד לא מסוגל להבין אותך, וגם את מי שכן אני מפחדת לשתף. אני כבר מרגישה איך העולם הרוחני שלי התדרדר מאז שהתחילו אצלי התחושות האלה, והספר הזה ממש עורר בי פחד, כי אני לא רוצה להגיע למקום הזה של נוער בסיכון. אני יודעת מי אני, ואני יודעת שאני לא כזאת. וחוץ מזה, גם הייתי שמחה להתקרב בחזרה לה'...

היי אני בת שש עשרה ויש שאלה שמאז לל הסדר ממש מציקה לי, ואנמ ישמח עם תענו לי... בכל מקרה תודה על כל המיזם הזה... רציתי להבין איך זה שה' ברא עולם שלם ויכול להיות עוד גלקסיות ומקומות ודברים שאנחנו לא מבינים .. ובכל זה היה לו חשוב לתת לעמ"י (עם קטן בכל הדבר הזה ובין כל האנושות) תורה ומצוות כדי שנעשה יותר טוב בעולם? אז למה יש עוד כל כך הרבה אנשים בעולם? למה התורה לא הופנתה לכולם? ואיך זה הגיוני שמתוך כל האנשים אנחנו קיבלנו תורה ומצוות?