*ש.* היי! יש לי התלבטות מאוד גדולה בנוגע לחברה שאני נמצא בה... אני רוצה בעתיד להגדיר את עצמי בתור אדם דתי וטוב, אבל אני נמצא בחברה בה רוב האנשים לא כל כך שומרים נגיעה בין בנים לבנות וזה די קשה לי לפעמים להיות כמעט היחיד בקבוצה ששומר נגיעה (זה בכמה קבוצות אנשים לא רק אחת) ואני לא יודע מה לעשות...
*ש.* שלום.. אתם עושים עבודה מדהימה. אשריכם! יש לי שאלה קצת רגישה.. מקווה שתבינו אותה. איך נאמר.. אני לא בחורה רזה. ההפך הגמור מכך. כן מטופחת ושומרת על עצמה בניקיון וסטייל אבל תמיד המכשול של המשקל עמד לי. אני משתדלת שהוא לא. ממש. אבל בסוף.. זה מחלחל פנימה. אנשים מסתכלים עלי שונה, החברות שאוהבות מתייחסות לכך, המשפחה שזה בכלל כואב ההערות, אבל אפילו בזוגיות! אני עד היום זוכרת זוגיות אחת מקסימה שהייתה לי עם מישהו שאני יודעת שהמשקל שלי הפריע לו. עכשיו אני הכי משתדלת לשמור על עצמי, לאכול נכון ולעשות כושר- אבל לגוף שלי זה לא עובד. מה לעשות, זה הגוף שלי, ככה נבראתי ואנשים לא מפסיקים לשפוט! נמאס לי לחיות בתחושה ששופטים אותי, שמסתכלים עלי אוכלת וחושבים שאני איזו מסכנה. דייי אני לא מסוגלת לרדוף אחרי המשקל שלי כל חיי. אני חייבת לשנות משהו בהסתכלות שלי על העיניין כדי להשתפר, אבל אני לא יודעת מה.. רעיון?
*ש.* לא סגור כ"כ על איך לנסח את זה, אז אולי זה ישמע קצת לא ברור אבל בעז"ה אצליח, למה אנחנו לא מתלבשים כמו חרדים? האופן שבו אני לבוש (בדיוק כמו כולנו במגזר) הוא לא לבוש "יהודי".. אני חושב שהמשפט הבא רלוונטי יותר לבנים אבל אם אני אוריד את הכיפה והציצית אף אחד לא יאמר שאני דתי.. זה מעסיק אותי המון- אז למה בעצם לא להתלבש כמו חרדים?
*ש.* למה כותבים בס"ד על העמוד והאם צריך לכתוב על כל עמוד?
*ש.* אין לי כוח. אני יודע שאני יכול עכשיו ללמוד או לומר תהילים או אפילו סתם ללמוד למבחן שיש לי עוד יומיים אבל דוגרי, אין לי כוח. פשוט, מותש. וזה לא משהו ספציפי, זה לא שבוע עמוס או משהו בסגנון... פשוט, אין לי כוח. למה? מה עושים?
*ש.* אני שומרת 3/4 כרגע... אבל לא שלמה עם זה... אני ממש רוצה ללכת עם קצר ואני הרבה יותר שלמה עם עצמי ככה... לא קצר ממש אבל טיפה יותר קצר... שרואים תמרפק, תמיד אומרים שזה מושך תעין אבל דווקא הפוך... זה שתמיד אני עם אמריקאית שכולם מוציאים חולצות- זה מושך את העין!!! אני רוצה ללכת עם קצר אבל ממש יחצנתי את זה שכמה זה חשוב וכדאי... לחניכות, לחברות... ועכשיו אם אני אפסיק לא תהיה לי מילה... אבל מצד שני אני מרגישה הרבה יותר בטוחה עם עצמי כשנוח לי וכשאני אוהבת את עצמי... אשמח לתשובה אבל לא תשובה של ככל שהשרוול יותר ארוך ככה את תהיי יותר שלמה עם עצמך/ שאת שלמה עם עצמך כי את חשופה יותר...
*ש.* בנוגע לשאלה 195 על הלהט"בים. אנשים לפעמים שואלים אותי אם אני מסכימה עם השלטי חוצות שמכריזים "אמא+אבא= משפחה" מה אני אמורה להסביר? שאני מסכימה עם התוכן אבל לא עם הדרך התבטאות? כי אז זה יוצא כאילו הדתיים סותרים אחד את השני, לא?
*ש.* למה יש יופי חיצוני בעולם?למה הוא קיים? למה יש אנשים שצריכים לסבול בכלל המראה ויש כאלה שנהנים ממראה טוב? זה אפילו לא כמו כסף כי ה יכול להפוך עשיר לעני טכני לעשיר אבל אדם שאינו נראה טוב לא יהפוך פתאום ליפה ...
*ש.* היי יש לי שאלה בנוגע לשליחות. תודה מראש ;) אני באמת רוצה למלא את השליחות שלי אבל כמה שאני מנסה זה רק מייאש יותר. אפילו אם הבנתי מה השליחות שלי, במה אני טובה, איך אני יכולה להוציא אותה אל הפועל? גם האדם שהכי טוב במשחק צריך ללמוד במקום נחשב, לעבור מלא אודישנים ורק אז אולי הוא יתפרסם ויפיץ את השליחות שלו. אם זו השליחות שלי אז למה ה' לא נותן לי פשוט להפיץ אותה וככה יהיה טוב לכולם וזהו? הרי זה לא מה שהוא רוצה מאיתנו? וגם אם זה לא כל כך קל, אולי בכלל טעיתי וזו לא השליחות שלי? יש עוד כמה דברים שאני טובה בהם אבל אם ככה אני בחיים לא אוכל לדעת!
*ש.* שלום, אני מדריך של שבט הרא״ה בבנ״ע, לפעמים אני מרגיש שאני גדול מהחניכים שלי רק בשנתיים ושאין לי את היכולת ללמד אותם או להעביר להם מסרים. העולם הרוחני שלי לא עצום ואין לי המון ידע לתת להם, אני רוצה להיות דמות משמעותית בשבילם. יש לנו בשבט ילדים מאוד בוגרים, לפחות יותר בוגרים ממה שאני הייתי בגילם, ואני לא יודע אם אני בדרך הנכונה בכלל. תודה רבה
*ש.* מהי המשמעות של שליח הציבור בתפילה? מה האחריות שלו בתור שליח ציבור? האם יש מעלה או ערך מיוחד לתפקיד? למה לפעמים מאוד קשה למצוא אנשים שירצו לעלות בתור שליחי ציבור?
*ש.* איך יודעים עם מישהו רוצה בקירבתי, "מחזר" אחריי? בזמן האחרון אני מרגישה את זה ממישהו- מהצד שלו כמובן, לי עוד אין ככ עניין בו... אבל איך אני יודעת איך לפרש את זה? אולי זאת סתם נחמדות שצצה? וגם אם כן... מה אני יכולה לעשות עם זה? תודה(: